אחרי יותר ממאה שנה: הקונסוליה הבריטית בירושלים איבדה היום (חמישי) את מעמדה הקונסולרי, השלטים הוסרו מהמבנה ו-20 דיפלומטים בריטים יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל. עם זאת, בעקבות הבנות שהושגו ברגע האחרון בין ירושלים ללונדון, שבעה דיפלומטים יורשו להישאר במבנה במסגרת מצומצמת וללא מעמד של קונסוליה.
המהלך הוא שיאה של החרפה ממושכת ביחסים בין ישראל לממשלת הלייבור הבריטית, ובעיקר תגובה לשורת צעדים שנקטה לונדון נגד ישראל. שר החוץ גדעון סער הבהיר כי מבחינת ישראל מדובר בשינוי מדיניות: "לא ניתן לפעול נגד ישראל מבלי שישראל תנקוט צעדי תגובה הולמים".
במסגרת הצעדים שעליהם הכריז סער בחודש שעבר, סולקו הנציגים הבריטים ממרכז הסיוע הבינלאומי לעזה בקריית גת, הופסקה הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ונמנעה כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור ואזרחים בריטים שלדברי משרד החוץ מעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית. הצעד הרביעי והבולט ביותר נכנס היום לתוקף: סיום פעילות הקונסוליה הבריטית בירושלים.
הקונסוליה הבריטית בעיר היא מוסד ותיק במיוחד, ששורשיו עוד במאה ה-19, שנים רבות לפני הקמת המדינה. כעת נשלל מעמדה הקונסולרי, והשלט שהיה מוצב במקום הוסר.
לפי ההבנות שהושגו בין המדינות לאחר שיחות שהתנהלו במהלך השבוע האחרון, המבנה, שנותר בבעלות ממשלת בריטניה, יוכל לשמש צוות משימה מצומצם של שבעה דיפלומטים בלבד. 20 דיפלומטים, ובהם הקונסולית הכללית, יסיימו את תפקידם ויעזבו את ישראל.
במקביל, בריטניה לא תנקוט בשלב זה צעדי תגובה נגד ישראל בעקבות המהלך, ובכלל זה לא תגרש דיפלומטים ישראלים מלונדון. שתי הממשלות סיכמו להמשיך בדיאלוג שבמסגרתו יוכלו הצדדים להעלות את הסוגיות שבמחלוקת.
אלא שבין הצדדים נותר פער משמעותי גם באופן שבו הם מציגים את ההתפתחות. בישראל מבהירים כי הקונסוליה נסגרה וכי הנציגות שנותרה במקום אינה מחזיקה עוד במעמד הקונסולרי שהיה לה. גורמים במשרד החוץ ניסחו את המדיניות החדשה באופן חד: "הקונספט שבו אנחנו חוטפים בלי להחטיף, נגמר".
בלונדון מציגים תמונה שונה במקצת. לפי המסגור הבריטי, בעקבות השיחות עם ישראל הנציגות לא נעלמת לחלוטין אלא משנה את הגדרתה ותפעל מעתה כ"משלחת הבריטית". הבריטים מתכוונים להמשיך בשיחות בחודשים הקרובים בניסיון לבנות מחדש את נוכחותם בירושלים.
חשוב מכך, בריטניה אינה חוזרת בה מהסנקציות שעליהן הכריזה ב-8 בספטמבר. הליך קידומן צפוי להימשך חודשים, ולפי ההערכות מדובר בתהליך שעשוי לארוך בין שישה לתשעה חודשים. מבחינת ישראל, עצם הכוונה הבריטית להמשיך במהלך הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהובילו להוצאת סגירת הקונסוליה לפועל.
המשבר החריף בעקבות שורת צעדים שנקטה ממשלת הלייבור מאז כניסתה לתפקיד ביולי 2024. סער מנה בין היתר את ההכרה הבריטית במדינה פלסטינית, חידוש המימון לאונר"א, השעיית רישיונות ייצוא ביטחוני לישראל, הטלת סנקציות על שרים, יחידים וגופים ישראליים, השעיית המשא ומתן על הסכם סחר חופשי והגבלות על שיתוף הפעולה הביטחוני והצבאי.
לדברי סער, למרות המשבר ישראל עדיין מייחסת חשיבות ליחסים עם בריטניה ולשיתוף הפעולה הביטחוני והמודיעיני בין המדינות.
"כל ארבעת הצעדים בהצהרה שלי מ-8 בספטמבר, מומשו", מסר שר החוץ. "לצד זאת, הגענו להבנות שמשרתות את האינטרסים הישראליים".
סער סיכם במסר חריף: "כל מדינה שתפעל נגד ישראל צריכה לדעת שיהיה לכך מחיר. היא לא תרוויח מכך, אלא להפך. הסתיימה תקופת ההכלה הישראלית, במישור הביטחוני והמדיני כאחד".
