מאחורי ההתנגדות
אנשי נעם עומדים בראש המינהל הקהילתי שהתנגד לתוכנית להקמת שכונה יהודית בת 650 יחידות דיור באום טובא. במינהל מתעקשים כי ההתנגדות מקצועית ונוגעת למצוקת התחבורה בלבד, בעוד מקדמי התוכנית מעלים שאלות על עצם המהלך ועל הגורמים שהיו מעורבים בו. הסכמות כבר הושגו, אך ההתנגדויות טרם הוסרו בפועל.
המחלוקת נחשפת
רבבות פקדו במהלך היום את קבר רחל אמנו לרגל יום ההילולא, שהסתיים הערב לאחר היערכות נרחבת. אלא שבמקביל, בדרום העיר, השם "רחל" נמצא במרכזה של מחלוקת אחרת לגמרי: תוכנית "נופי רחל", המבקשת להקים שכונה יהודית חדשה בת 650 יחידות דיור בשכונת אום טובא, בשטח שבין הבנייה הקיימת בשכונה לקיבוץ רמת רחל.
אלא שהתוכנית נתקלה בהתנגדות מצד המינהל הקהילתי חומת שמואל, שבראשו עומדים גורמים המזוהים עם מפלגת נעם.
וזו בדיוק הנקודה שמעוררת שאלות בקרב מקדמי התוכנית: כיצד מינהל שבראשו אנשי נעם הגיע להתנגד לתוכנית להקמת שכונה יהודית חדשה באום טובא?
במינהל מציגים תשובה ברורה: לדבריהם, ההתנגדות אינה לעצם הקמת השכונה ואינה נובעת משיקול פוליטי או אידאולוגי. הסיבה היא החשש שתוספת של מאות יחידות דיור תחמיר את מצוקת התחבורה שממנה סובלים תושבי חומת שמואל.
מנגד, גורם המעורב בתוכנית טוען כי הטענה התחבורתית אינה מסתדרת עם התכנון בפועל. לדבריו, לנופי רחל מתוכננים כבישי יציאה שאינם עוברים בעיקרם בתוך חומת שמואל, ולכן אין הצדקה להפוך את מצוקת התחבורה בשכונה למכשול בפני התוכנית.
לדבריו, לצד המינהל הקהילתי מעורבים בהתנגדות גם גופים המזוהים עם השמאל, עובדה שמחדדת מבחינתו עוד יותר את סימני השאלה.
בימים האחרונים הגיעו הצדדים להסכמות, ויו"ר המינהל שלמה גולברי מסר ל"חרדים ירושלים" כי המינהל מסיר את ההתנגדות. עם זאת, נכון לעכשיו ההתנגדויות טרם הוסרו בפועל ממערכת התכנון. במינהל מסבירים כי הדבר נובע ממנגנון שנקבע בהסכם עם היזם.
השכונה היהודית בתוך אום טובא
תוכנית "נופי רחל" משתרעת על שטח של כ־27 דונם בשכונת אום טובא, בין הבנייה הקיימת בשכונה לקיבוץ רמת רחל ובצמוד לתוכנית "אמת המים התחתונה".
התוכנית כוללת 650 יחידות דיור, לצד שטחי מסחר, כיכר מרכזית, חנויות ובתי קפה, מבני ציבור, דרכים ושטחים ציבוריים פתוחים.
לדברי גורם המעורב בתוכנית, לא מדובר בעוד פרויקט מגורים. לדבריו, השכונה היהודית מתוכננת בצמוד לבנייה הערבית הקיימת באום טובא ויש לה "חשיבות לאומית אדירה".
לטענתו, בנייתה צפויה למנוע את המשך זליגת הבנייה הערבית דרומה, לכיוון צומת הכניסה לחומת שמואל. הגורם טוען כי לבנייה הערבית הקיימת במקום לא הוגשו התנגדויות מצד המינהל הקהילתי או מצד אותם גופים המזוהים עם השמאל.
"ארגוני השמאל מתנגדים, אבל למה המינהל?"
מבחינת הגורם המעורב בתוכנית, התנגדות מצד גופים המזוהים עם השמאל אינה מפתיעה. מה שמפתיע אותו הוא שהמינהל הקהילתי חומת שמואל מצא את עצמו באותו צד של הליך ההתנגדות.
"זה שהערבים מתנגדים לי זה טבעי", אמר הגורם ל"חרדים ירושלים". "זה שהם מתנגדים זה משהו לא הגיוני".
לדבריו, גם החלק המקצועי והתחבורתי של ההתנגדות מעלה סימני שאלה. לטענתו, חוות הדעת שעליה נשענת ההתנגדות נעזרה בגורמים המזוהים עם השמאל, שלדבריו לא נרתמו באופן דומה להתנגד לתוכניות בנייה עבור האוכלוסייה הערבית באזור.
במסמכי ההתנגדות מופיעה חוות דעת של נעמי צור מ"הקרן ירושלים ירוקה", בשם ארגוני שדולת "ירושלים בת קיימא".
במינהל משיבים: ההתנגדות מקצועית
חבר מועצת העיר, עו"ד אלדד רבינוביץ, שהיה מעורב במגעים לפתרון המחלוקת, דוחה את הניסיון להציג את ההתנגדות כמהלך של מפלגת נעם.
לדבריו, חומת שמואל סובלת כבר כיום ממצוקת תחבורה משמעותית, ועוד קודם לפרשת נופי רחל התקבלה בוועדה הפיזית של המינהל מדיניות עקרונית להתנגד לתוכניות חדשות שישפיעו באופן משמעותי על עומסי התנועה בשכונה, עד לקידום פתרונות התחבורה הנדרשים.
רבינוביץ טוען כי בעת שהחלה הפעילות נגד התוכנית, במינהל לא הבינו את משמעותה ההתיישבותית של התוכנית. לדבריו, היא נתפסה תחילה כתוכנית נוספת בת 650 יחידות דיור בעלת השפעה תחבורתית, ורק בהמשך התחדדה משמעותה.
"זה לא קשור לנעם בשום צורה", אמר רבינוביץ ל"חרדים ירושלים". "המינהל פשוט לא ידע שזו תוכנית כל כך חשובה. ברגע שנודע, התחלנו לדבר ולנהל משא ומתן כדי ששני הצדדים יהיו מרוצים".
עם זאת, כתב ההתנגדות עצמו מתייחס לתוכנית ומבהיר כי המינהל מכיר בחשיבותה. במסמך נכתב במפורש כי המינהל "מברך על התכנית" ומכיר הן בצורך בתוספת יחידות דיור בעיר והן ב"חשיבותה האסטרטגית".
מבחינת מקדמי התוכנית, הפער הזה מעורר שאלה: אם חשיבותה האסטרטגית של התוכנית הייתה מוכרת בעת ניסוח ההתנגדות, כיצד ניתן ליישב זאת עם הטענה כי משמעותה לא הייתה ברורה במינהל כאשר החל המהלך נגדה?
מנגד, עמדת המינהל במסמך ברורה גם היא: "ההתנגדות אינה לעצם פיתוח המגורים במרחב". לטענתם, המחלוקת היא על התנאים והתשתיות שצריכים להתלוות לבנייה ולא על עצם הקמת השכונה היהודית.
מי עומד מאחורי חוות הדעת?
נקודה נוספת מעוררת שאלות סביב זהות הגורמים המקצועיים שעמדו מאחורי ההתנגדות.
במסמכים מופיע זוהר הררי, המתכנן העירוני־קהילתי של המינהל, כאיש קשר מטעם המינהל. אלא שלפי מידע שהגיע ל"חרדים ירושלים", הררי עצמו לא ניסח את חוות הדעת המקצועית נגד התוכנית ולא תמך בהתנגדות בנוסח שהוגש.
הטענה מעלה שאלה סביב הגורם המקצועי שעל חוות דעתו התבססה ההתנגדות, בפרט לנוכח מעורבותם של גורמים חיצוניים במסמכים שצורפו לה.
"חרדים ירושלים" פנה לרבינוביץ גם בסוגיה זו וביקש לברר מי קיבל בפועל את ההחלטה המקצועית להתנגד ומי ניסח את חוות הדעת שעליה התבססה ההתנגדות.
הטענה התחבורתית לא מסתדרת
אלא שכאן נמצאת אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות.
גורם המעורב בתוכנית טוען כי 650 יחידות הדיור של נופי רחל כלל אינן אמורות להזרים את עיקר התנועה שלהן לתוך רחובות חומת שמואל.
"לתוכנית הזאת יש כבישי יציאה אחרים בכלל, שלא קשורים לכבישים שלהם", אמר.
לדבריו, התנועה מהשכונה אמורה להתחבר למערך דרכים אחר הקשור בין היתר לתוכנית "אמת המים", כך שהחיבור לחומת שמואל אינו כפי שעלול להשתמע מההתנגדות.
המפגש המשמעותי, לדבריו, יהיה בהמשך בדרך חברון, ציר ראשי שממילא משרת תוכניות בנייה רבות בדרום העיר.
מכאן מגיעה גם השאלה שהוא מפנה כלפי ההתנגדות: אם תוספת כלי רכב לדרך חברון מצדיקה התנגדות לנופי רחל, מדוע לא להתנגד גם לתוכניות גדולות בהרבה שמתנקזות לאותו ציר?
"גבעת המטוס כולה הולכת לצאת דרך חברון", אמר. "שם מדובר באלפי יחידות דיור. אז מה, עכשיו הם מתנגדים לכל גבעת המטוס?"
הגורם מעלה גם את סוגיית הבנייה הערבית הקיימת והמתוכננת באום טובא.
"גם הערבים עצמם באום טובא מקדמים תוכניות. הם התנגדו להן?"
לטענתו, המינהל הקהילתי והגופים המזוהים עם השמאל לא התנגדו לבנייה הערבית במקום. לכן, לדבריו, אם מדובר במדיניות תחבורתית עקרונית, עליה לחול באופן זהה על כלל תוכניות הבנייה במרחב.
רבינוביץ דוחה את ההשוואה. לדבריו, המדיניות להתנגד לתוכניות בשל עומסי התחבורה היא חדשה יחסית, וכיום המינהל מתנגד באופן עקרוני לכל תוכנית שלה השפעה משמעותית על התנועה בחומת שמואל. לטענתו, תוכניות באזורים אחרים של אום טובא אינן בהכרח מתנקזות לאותה מערכת כבישים.
48 עמודים של התנגדות
כתב ההתנגדות שהגיש המינהל משתרע על פני 48 עמודים, ומהמסמך עולה כי הטענות אינן מסתכמות בפקקים בלבד.
בין היתר דורש המינהל בחינה מצטברת של עומסי התנועה בחומת שמואל, אום טובא וכלל התוכניות המאושרות והמתוכננות באזור, לצד התניית שלבי האכלוס בהשלמת פתרונות תחבורה, הקמת מערך תחבורה ציבורית וקישוריות בין השכונה החדשה למרחב.
המסמך מזכיר גם פתרונות תחבורתיים רחבים, בהם מנהור לכיוון בגין מרחוב מעלה דרגה, כביש הטבעת המזרחית, חניון "חנה וסע" וכביש מהקצה המערבי של נופי רחל צפונה לכיוון רחוב אשר וינר.
לצד התחבורה מופיעות דרישות בנוגע למוסדות ציבור, בתי ספר, פארקים, בנייה ירוקה, שמירת אמת המים העתיקה ואף מגבלות על מימוש זכויות הבנייה.
כלומר, המינהל מציג התנגדות מקצועית רחבה. מנגד, מקדמי התוכנית טוענים כי הטיעונים הללו אינם מצדיקים עיכוב של תוכנית שלה, לדבריהם, משמעות אסטרטגית והתיישבותית.
אנשי נעם וההתנגדות
וכאן חוזרת השאלה הפוליטית למרכז הפרשה.
רבינוביץ מבקש להפריד בין מפלגת נעם לבין ההתנגדות הספציפית. לדבריו, זו לא התקבלה כהחלטה מפלגתית אלא הייתה תוצאה של מדיניות המינהל בסוגיית התחבורה.
אלא שבשיחה עם "חרדים ירושלים" אישר רבינוביץ כי המדיניות העקרונית להתנגד לתוכניות המשפיעות על עומסי התנועה נקבעה עוד קודם לכן בוועדה הפיזית של המינהל.
במקביל, יו"ר המינהל שלמה גולברי הוא גורם המזוהה עם נעם. רבינוביץ עצמו הבהיר בהתייחסותו לסוגיה כי גולברי נמצא בתפקידו כיו"ר המינהל כאיש נעם, וכי גם כאשר הוא פועל כיום להסרת ההתנגדות הוא עושה זאת בכובעו כיו"ר המינהל וכמי שנבחר כנציג נעם.
מבחינת רבינוביץ, העובדה הזו דווקא מוכיחה שאנשי נעם פועלים כעת להסרת המכשול ולקידום התוכנית. אולם מבחינת מבקרי ההתנגדות, היא אינה מוחקת את השאלה כיצד המינהל שבראשו עומדים אנשי נעם הגיע מלכתחילה למצב שבו הוגשה התנגדות לתוכנית להקמת שכונה יהודית.
"ברגע שגיליתי את האירוע עשיתי הידברות ביניהם", אמר רבינוביץ. לדבריו, לאחר שהתבררה מלוא משמעות התוכנית החלו הוא וגולברי לפעול למציאת פתרון.
גם בקרב תושבי חומת שמואל נשמעת ביקורת. הילה, תושבת השכונה, אמרה ל"חרדים ירושלים": "ההתנגדות לבניית שכונה יהודית שצמודה להר חומה היא אות קלון בעיניי. בזמן שילדינו נלחמים על החוות ביהודה ושומרון ומבינים את המשימה הלאומית, המינהל הקהילתי שלנו נלחם נגד מי שרוצה לחזק את האחיזה בירושלים. זה לא נתפס. שום תירוץ, גם לא של תחבורה, מתקבל על הדעת".
ההסכמות הושגו, ההתנגדויות עדיין במערכת
בימים האחרונים התקדמו המגעים בין הצדדים עד להסכמות. במסגרתן הסכים היזם, לדברי המעורבים במגעים, לקדם פתרון תחבורתי נוסף לכיוון רמת רחל, במטרה לצמצם את השפעת התוכנית על מערך התחבורה של חומת שמואל.
יו"ר המינהל הקהילתי חומת שמואל, שלמה גולברי, מסר ל"חרדים ירושלים": "ברוך השם אנחנו הגענו להסכמה עם היזם, אנחנו מסירים את ההתנגדות. בימים אלה אנחנו ממש לפני חתימת חוזה".
נכון למועד פרסום הכתבה, ההתנגדויות עדיין מופיעות במערכת התכנון. רבינוביץ מסביר כי הדבר נובע מהמנגנון שנקבע בין הצדדים ולא מסירוב של המינהל לעמוד בהסכמות.
לדבריו, בעקבות פניית המינהל הוגשו גם התנגדויות פרטניות מצד תושבים, וכעת פועלת טלפנייה, הממומנת לדבריו על ידי היזם, לקבל מאותם מתנגדים הודעות על משיכת התנגדותם.
על פי ההסכמות שתיאר רבינוביץ, כאשר יושגו משיכות של לפחות 90% מההתנגדויות הרלוונטיות, יוגשו הודעות המשיכה יחד עם משיכת התנגדותו של המינהל. במקביל ייכנסו לתוקף התחייבויות היזם הנוגעות לפתרון התחבורתי ולכביש לכיוון רמת רחל.
לדברי רבינוביץ, גולברי עצמו פועל יחד עמו להשלמת המהלך ולהסרת ההתנגדויות.
כך, אחרי ימים של מחלוקת, הצדדים מציגים הסכמות שאמורות לסלול את הדרך לפתרון. אלא שהשאלה כיצד נולדה מלכתחילה ההתנגדות לתוכנית להקמת השכונה היהודית עדיין מרחפת מעל הפרשה. וכל עוד ההתנגדויות טרם נמשכו בפועל, המבחן יהיה ביישום ההסכמות ובהתקדמות תוכנית 650 יחידות הדיור באום טובא.
