המערכה שמנהלת חסידות סאטמר נגד ההשתתפות בבחירות (לכנסת בעיקר, חיבים לציין) הגיעה היום להכרעה משפטית מעניינת: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מחק את העתירה שהוגשה נגד עמותת "שקל הטהור", לאחר שהתברר כי הכספים שבמוקד הפרשה כבר חולקו. עם זאת, הוא הבהיר כי התחייבות שלא להצביע תמורת כסף אינה מחייבת מבחינה משפטית, ואף הורה להעביר את הפרשה לבחינת משטרת ישראל.
בחסידות סאטמר, המזוהה כידוע במשך שנים רבות עם התנגדות החריפה קלהשתתפות בבחירות למוסדות המדינה, נפתחה בשבוע שעבר המערכה לקראת הבחירות הקרובות. במסגרת המהלך הודיעה הקרן הסאטמרית "שקל הטהור" על חלוקת מענקים בהיקף של מיליוני שקלים לאלפי נמענים מקרב חוגי העדה החרדית וקהילות נוספות שאינן משתתפות בבחירות. לפי הפרסומים, השנה אף הורחבה החלוקה לקהילות נוספות שלא נטלו חלק במהלך בשנים קודמות.
"שקל הטהור" הוקמה לפני כ-13 שנה ביוזמת האדמו"ר מסאטמר, והיא מעניקה לאורך השנים תמיכות למוסדות תורה וחינוך בארץ שאינם מקבלים תקציבים מהמדינה, לצד סיוע למשפחות נזקקות. פעילות הקרן ממומנת בין היתר בידי נגידים ותורמים מחסידות סאטמר בארצות הברית ובעולם.
אלא שהחלוקה הנוכחית הובילה לעתירה של התנועה למען איכות השלטון. בעתירה נטען כי הכספים ניתנים למי שמצהירים כי אינם מצביעים ב"בבחירות האסורות", וכי מדובר למעשה במתן טובת הנאה שנועדה להשפיע על בעלי זכות בחירה להימנע מהצבעה.
בעקבות העתירה הוציא סולברג ביום שישי שעבר צו ארעי נגד עמותת "שקל הטהור", שאסר עליה להעניק כסף או שווה כסף כדי להשפיע על בוחר שלא להצביע, וכן להציע או להבטיח תשלום כזה. באותה עת לא נקבע כי נעברה עבירה, אלא כי החומר שהוצג הצדיק את עצירת החלוקה עד לבירור הדברים.
אלא שכאן קיבלה הפרשה תפנית. לאחר הוצאת הצו פורסם כי הכספים מחולקים כסיוע למשפחות לקראת חג הסוכות. התנועה למען איכות השלטון פנתה שוב לוועדת הבחירות וטענה כי שינוי הגדרת התמיכה עשוי להיות ניסיון לעקוף את הצו.
עמותת "שקל הטהור" השיבה מנגד כי הכספים כבר חולקו ביום חמישי, עוד ביום הגשת העתירה, והדגישה כי היא נוהגת לחלק תמיכות למשפחות לקראת החגים מדי שנה.
כעת ניתנה ההחלטה הסופית בהליך. סולברג קבע כי מאחר שהחלוקה כבר הסתיימה, מדובר ב"מעשה עשוי", וסמכותו במסגרת העתירה היא למנוע ביצוע של מעשה או את המשכו, ולא לברר בדיעבד מה בדיוק אירע. בשל כך הורה על מחיקת העתירה.
לצד זאת בחר יו"ר ועדת הבחירות להבהיר באופן חד כי גם אם אדם קיבל כסף ובמקביל התחייב שלא להשתתף בבחירות, אין להתחייבות כזו תוקף משפטי.
סולברג כתב כי התחייבות להימנע מהצבעה בתמורה לכסף או לתמורה חומרית אחרת היא "בטלה ומבוטלת", והבהיר כי ה"מתחייב" רשאי בסופו של דבר להגיע לקלפי ולהצביע.
עוד הדגיש השופט כי אמנם אין בישראל חובה להצביע, אולם החוק אוסר מתן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה במטרה להשפיע על בוחר להימנע מהצבעה.
ובכך הפרשה עדיין אינה מסתיימת: נוכח חומרת הטענות שעלו בעתירה, הורה סולברג ליועצת המשפטית של ועדת הבחירות המרכזית להעביר את ההחלטה ואת עובדות המקרה לבחינת משטרת ישראל.
העתירה עצמה נמחקה ללא צו להוצאות.
