בית משפט לתביעות קטנות בירושלים פסק כי פרופ' אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית חרג מגבולות הביקורת הלגיטימית כאשר פרסם פוסט פייסבוק חריף נגד סטודנט למשפטים אורי נתנאל קירשנבום, וכי עליו לפצות אותו בסך 20 אלף שקל בנוסף ל-500 שקל הוצאות משפט.
המאמר שהצית את העימות: הפרשה החלה בקיץ 2024, כאשר קירשנבום, תושב יצהר וסטודנט בן 35, פרסם מאמר דעה שכותרתו "דין ג'ית כדין רפיח". במאמר טען קירשנבום כי יש להתייחס לאוכלוסייה תומכת טרור ביהודה ושומרון באופן זהה ליחס כלפי אוכלוסייה תומכת טרור בעזה, והדבר עורר תגובות ציבוריות חריפות.
שלושה ימים לאחר פרסום המאמר, שיתף פרופ' הראל את המאמר בפייסבוק בפני כ-4,900 חברים והוסיף כינויים חריפים במיוחד נגד קירשנבום, בהם "חמאס יהודי", "תלמידו הנאמן של אלפרד רוזנברג” ו*"חסיד החמאס היהודי"*. הפוסט כלל גם ביטויים קשים והערות פוגעניות נוספות.
"חמאס יהודי": הפוסט המשמיך של פרופ' אלון הראל, צילום: צילום מסך
השופטת חגית פלאוט ציינה כי מדובר בפרסום מחושב שנועד לפגוע בתובע ולבזות אותו בפני הציבור. לדבריה, "גם כאשר אין שימוש במילה 'נאצי', ייחוס אידיאולוגיה נאצית לאדם, למשל באמצעות אזכור דמויות נאציות, עשוי להיחשב כלשון הרע בעיני אדם סביר."
בכתב ההגנה טען הראל כי מדובר בביקורת פוליטית במסגרת עניין ציבורי וכי עמדותיו של קירשנבום מזכירות את תפיסות גרמניה הנאצית. כחיזוק, הגיש חוות דעת של היסטוריון השואה פרופ' עמוס גולדברג. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות "אמת בפרסום" ו-"תום לב", וקבע כי הפוסט חצה את גבולות הביקורת הלגיטימית והכיל פגיעה אישית מובהקת.
השופטת כתבה: "לנתבע הייתה פתוחה הדרך להסביר את עמדתו באופן ענייני, אך כשבחר לתקוף את התובע באופן אישי, קשה ומכפיש, הגנת תום הלב אינה עומדת לו."
בסיום פסק הדין, ציינה השופטת את דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אליעזר ריבלין: "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל."
פרופ' הראל חויב לשלם לסטודנט פיצוי בסך 20 אלף שקל וכן 500 שקל הוצאות משפט. לצד זאת, נקבע כי לצדדים עומדים 30 יום להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים.
פסק הדין מהווה תזכורת ברורה: גם בסביבה אקדמית ומול שיח ציבורי פוליטי, יש גבול למילים, ולשון הרע, גם ברשתות החברתיות, אינה חפה מסנקציות.
