לטענת גורמים המעורים בפרטים, מערכות המידע העירוניות מסוגלות לזהות בקלות מתי תושב מגיע לגיל המזכה בהטבה, אך בפועל האחריות מוטלת על התושב להגיש בקשה יזומה. "לא ייתכן שתושב צריך להיאבק כדי לקבל זכות בסיסית שמגיעה לו", מספר י. לוי, (שמו המלא שמור במערכת), שהסיפור קרה אצל קרוב משפחתו.
עוד טוען כי גם לאחר גילוי הזכאות, סירבה העירייה להעניק החזר רטרואקטיבי על השנים שחלפו.
הנושא מעלה ביקורת רחבה יותר על מימוש זכויות בקרב אוכלוסיות מוחלשות, כך למשל, גם במענק העבודה ("מס הכנסה שלילי"), למרות שכל הנתונים מצויים בידי הרשויות, הזכאות אינה ממומשת ללא הגשת בקשה יזומה, לעיתים באמצעות טפסים ייעודיים שאינם נגישים לכלל הציבור.
מנגד, ישנם גורמים המציינים ל'חרדים ירושלים' כי האחריות אינה מוטלת רק על הרשויות. לדבריהם, גופים כמו ביטוח לאומי שולחים לתושבים מכתבים המפרטים את הזכויות וההטבות, ומפנים לרשות המקומית לצורך מימושן.
"לפעמים צריך פשוט לקרוא את המסמכים", אומרת תושבת נוספת, ששיבחה את הטיפול המהיר שקיבלה בנושא מול עיריית ירושלים.
המכתב שקיבל:
ברקע הדברים, נתונים עדכניים שפורסמו השבוע וחלקם פורסמו כאן ב'חרדים ירושלים' מצביעים על כך שהעיר מדורגת בתחתית מדד איכות החיים בישראל, נתון שמחדד את הפער בין הזכויות הקיימות לבין מימושן בפועל.
