"חרדים ירושלים" בשיתוף מכון "מחודדים" מגישים את סיכום הדף היומי בשפה ברורה ונעימה, במיוחד עבור גולשי האתר המבקשים להצטרף ללימוד, לחזור על עיקרי הסוגיות ולקנות עוד דף בש"ס.
בכורות דף כ"ד ע"א | יום ב' פרשת נח – (ב' דר"ח) א' חשון תשפ"ז
הלוקח בהמה מניקה מגוי – לחכמים: הבא אחריו בכור מספק, מפני שאוהבת בן חברתה אף על פי שלא ילדה. לרבן שמעון בן גמליאל: הדבר בחזקתו. וכן היה אומר שהנכנס לעדרו בלילה וראה בהמות מבכירות וגם שאינם מבכירות יולדות, ולמחר השכים ומצא זכרים כרוכים באינם מבכירות ונקיבות כרוכים במבכירות, אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו והזכרים הם בכורות, רק כל אחת יונקת מאמה.
הסתפקו בדברי רבן שמעון בן גמליאל שהדבר בחזקתו – אם השוחט המניקה וגם היונק האם לוקה משום אותו ואת בנו או לא, אם מה שאמר 'דבר בחזקתו' הוא שאינה מרחמת ומניקה רק אם כן יולדת, אבל אם ילדה היא מרחמת גם על בן האחרת, ואינו לוקה. או שמא אינה מרחמת רק על בן שלה ולוקה? ולא נפשט.
גם לצד שמרחמת לאחר שילדה לבן האחרת, אין תולים לומר שמניחה שלה ומרחמת על האחר – ולכן כשמצא מבכירות ושאינן מבכירות שמניקות, תולים לומר שכל אחת מניקה שלה ולא של אחרת. 'הלכה' – כרבן שמעון בן גמליאל בכל מקום חוץ מערב וצידון וראיה אחרונה.
חזיר שכרוך אחר רחל:
רבי יוחנן: פטורה מבכורה – שהלכה כרבן שמעון בן גמליאל שאינה מרחמת רק אם יולדת. ואסור החזיר באכילה – עד שיבוא ויורה צדק לכם, משום ספק לרבן שמעון בן גמליאל לאחר שילדה מרחמת על האחר וגם על חזיר שאינה מינה, או ששמא אינה מרחמת על אחר שאינה מינה ובוודאי בנה הוא.
רבי אחאי ברבי: הסתפק לחכמים האם פטורה מבכורה, שאף על פי שלחכמים מרחמת גם כשאינה יולדת, הוא על אחר שהוא מינה, אבל על אינה מינה אינה מרחמת ובכרח שהוא בנה והבא אחריו אינו בכור, או ששמא מרחמת גם על אחר שאינה מינה הגם שלא ילדה? ולרבן שמעון בן גמליאל: פטורה מבכורה, והסתפק אם הוא מותר באכילה? ולא נפשט.
דף כ"ד – ע"ב
משנה, השוחט בכור – 'לרבי יוסי בן המשולם' עושה מקום בקופיץ מכאן ומכאן ותולש את השיער, כדי שלא יהיו שערות במקום שחיטת הסכין ומשום חלדה, ואין בזה משום איסור גזיזת בכור. ובלבד שלא יזיז ממקומו. וכן תולש שיער כדי לראות מקום המום. והלכה כדבריו. וכמו כן מותר לעשות כן גם ביום טוב לתלוש שיער במקום שחיטת בהמת חולין ואין בו משום תולש.
הלימוד ביום זה לזכות עלקא בת מרים לאה לברכה והצלחה וסייעתא דשמיא