רגע לפני שמחת תורה, ולאחר שבוע מרומם של חול המועד סוכות ברחבי העיר, סיפור אחד שנחשף השבוע על הבמה בבנייני האומה חיבר יחד מוזיקה חסידית, געגוע, שמחת תורה ובית השואבה, והותיר את הקהל נרגש במיוחד מגיע כעת לגולשי "חרדים ירושלים".
במהלך מופע מוזיקלי שנערך מוקדם יותר השבוע בעיר לזכרו של הזמר החסידי האמריקאי ר' מיכאל שניצלר ז"ל, שהלך לעולמו במפתיע מדום לב לפני כשלש שנים וחצי (ערב שבת קודש, כ"ד בניסן תשפ"ג) בגיל 61, עלו לבמה מספר מבצעים מהעולם החסידי וביצעו משיריו הגדולים.
אחד הרגעים המפעימים והמדוברים של הערב נרשם כאשר עלה לבמה הזמר ליפא שמלצר. כשהוא חבוש במשקפיים בעלי זגוגיות ייחודיות, כמחווה למראה האייקוני של שניצלר ז"ל מימי בחרותו של ליפא, פתח שמלצר במונולוג נרגש וחשף סיפור השגחה פרטית מדהים שאירע לו אך לפני ימים אחדים בהגעתו לארץ ישראל בדרך לירושלים.
ליפא פתח בחיוך ובזיכרון מילדותו: "כשהייתי בחור קטן, למיכאל שניצלר היו משקפיים עם זגוגיות קטנות, ואחר כך הוא החליף לגדולות. רציתי לשיר את השירים שלו עם אותן זגוגיות".
אלא שמיד לאחר מכן השתנה הטון.
ליפא שמלצר מספר על הבמה את סיפור ההשגחה הפרטית שריגש את הקהל בבנייני האומה
"כבר שנים שמיכאל מגיע עם משפחתו לארץ ישראל ליום טוב", סיפר שמלצר. "אני אומר 'מגיע' בלשון הווה, כי מבחינתי ובהרגשה שלי הוא עדיין מגיע לפה היום".
לדבריו, בשנתיים האחרונות לחייו של שניצלר נוצר ביניהם מנהג מיוחד: במהלך חול המועד היו השניים פותחים יחד גמרא סוכה ולומדים את הסוגיות העוסקות בשמחת בית השואבה (דף נ' עמוד א' וב').
ליפא תיאר בערגה את דמותו של שניצלר ז"ל כתלמיד חכם מופלג: "לפני שנים, כשהייתי בחור צעיר, מיכאל היה עורך שמחת בית השואבה שלמה. שם אפשר היה לראות איזה תלמיד חכם עצום הוא היה, הוא ירד לפרטי הפרטים והמחיש לכולם בדיוק איך נראתה שמחת בית השואבה בזמן שבית המקדש היה קיים.
"שם היה אפשר לראות איזה תלמיד חכם הוא היה", סיפר ליפא. "הוא היה מסביר לכולם איך נראתה שמחת בית השואבה בבית המקדש. הוא מאוד אהב ללמוד איתי את הקטעים האלה במסכת סוכה. כשאני נזכר בזה, זה ממלא לי את הלב".
מכאן עבר ליפא לגולל את ההתרחשות המפתיעה שהתרחשה ימים בודדים קודם לכן: "השנה הגעתי לסוכות לארץ ישראל. כשהגעתי אחרי יום כיפור, לאחר ששהיתי באומן, התברר שהמזוודה שלי, והאדם שהחזיק בה, עדיין לא הגיעו. נותרתי ללא מחזור לחג."
"ירדתי לקבלה ושאלתי אם אולי נשארו כאן ספרים מאנשים שאפשר להשתמש בהם", סיפר. "אמרו לי שבאחת הקומות למטה יש ארון ספרים ישן ומאובק, ושאלך לחפש שם".
שמלצר ירד אל הארון בתקווה למצוא מחזור.
מחזור הוא לא מצא.
במקומו חיכתה לו הפתעה שקשה היה לתכנן.
"הלכתי לחפש מחזור, ואת הגמרא של מיכאל שניצלר מצאתי", סיפר לקהל. "אותה גמרא, עם הקטע שלמד איתי על שמחת בית השואבה".
לדבריו, בתחילה התקשה להאמין למראה עיניו. הוא ניקה את הספר המאובק, ואז פתח אותו.
"הגמרא נפתחה בדיוק במשנה של שמחת בית השואבה, בקטע שלמדתי איתו לפני כמה שנים", סיפר בהתרגשות.
בשלב זה הניף ליפא את הגמרא הישנה מול אלפי המשתתפים. כאשר בתגובה הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות וברגעי התרגשות עזים שרטטו דמעות בעיני רבים.
בהמשך הערב הפך הנחשול הרגשי לסערה מוזיקלית. ליפא החל לשורר לעיני הקהל בחרוזים ייחודיים על קדושתה של העיר ירושלים ועל שמחת בית השואבה בימי תפארתה בבית המקדש.
בחרוזים על ירושלים ושמחת בית השואבה
בהמשך סחף את האולם כולו בביצוע נלהב ללהיטיו המפורסמים שלו עצמו, ובהם "תורה תורה" "אביי ורבא", שירים שהפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מפס הקול החסידי, וחיברו בדרכו הייחודית בין עולם הנגינה לעולם התורה.
ליפא שמלצר סוחף את הקהל עם "תורה תורה"
בערב שמחת תורה, כשבבתי המדרש מתכוננים להקפות ולריקודים עם ספרי התורה, הסיפור שסיפר ליפא מקבל משמעות נוספת: זמר שחיפש מחזור לחג, ומצא דווקא את הגמרא של חברו הזמר המנוח, ובהשגחה פרטית מופלאה – פתוחה באותו מקום שבו למדו יחד על שמחת בית השואבה.
הסיפור המיוחד, לצד הרגעים שעלו על הבמה וריגשו קהל כה גדול, המחישו כיצד דמותו וניגוניו של ר' מיכאל שניצלר ז"ל ממשיכים לחיות גם שנים לאחר לכתו. סיפור שימשיך ללוות אותנו גם אחרי החג, עם כל הכוח לקראת "זמן חורף" הבא עלינו לטובה.
