מכתב התראה משפטי חריף שנשלח השבוע למשרד התחבורה, לעיריית ירושלים, לקרן למורשת הכותל המערבי ולחברת התחבורה אקסטרה, מעלה שורת טענות קשות על הפגיעה בציבור המתפללים המגיעים לכותל המערבי בתחבורה הציבורית.
במרכז המכתב עומדת הטענה כי אוטובוסים אינם נכנסים בחלק מהנסיעות לתחנה הסמוכה לרחבת הכותל, וכי כתוצאה מכך קשישים, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות עם ילדים קטנים נאלצים לצעוד מרחק נוסף ברגל, לעיתים בגשם שוטף וללא מחסה ראוי.
בארגון "אמת ליעקב בישראל" דורשים תשובות ברורות, השבת השירות לתחנה המקורית ופתרון מיידי, ומבהירים כי אם לא יינקטו צעדים ממשיים בתוך שבעה ימים, יפנו לערכאות משפטיות ללא התראה נוספת.
במכתב, שנשלח ביום שלישי האחרון באמצעות עורך הדין נתן משאת, נטען כי למרות קיומה של תחנת אוטובוס מוסדרת ומקורה בסמוך לרחבת הכותל, אוטובוסים המשרתים את באי המקום אינם נכנסים אליה במועדים שונים דרך שער האשפות. במקום זאת, הנוסעים מורדים ונאספים מחוץ לשער ונדרשים להמשיך את הדרך ברגל, אף שחלקם מתקשים בהליכה ממושכת.
בארגון מצביעים על כך שבסביבת רחבת הכותל אין מקומות חניה לרכב פרטי הפתוחים לציבור הרחב, ולכן גם מי שמגיע ברכבו נדרש לעיתים לחנות בחניונים מרוחקים. במצב זה, לטענתם, התחבורה הציבורית המגיעה עד סמוך לרחבה היא שירות חיוני, במיוחד עבור קשישים, אנשים עם מוגבלויות, הורים לתינוקות ומשפחות עם ילדים קטנים.
אחת הטענות החמורות ביותר במכתב נוגעת לנוסעים מבוגרים שעלו לאוטובוסים מתוך הסתמכות על כך שיגיעו עד לתחנה הסמוכה לרחבת הכותל, כפי שנהג בעבר. אלא שלפי הדיווחים שהגיעו לארגון, לא נמסר להם מראש כי האוטובוס יעצור מחוץ לשער האשפות, ורק עם הגעתם לנקודת ההורדה התברר להם כי עליהם להמשיך ברגל. חלק מאותם נוסעים, כך נטען, לא היו מסוגלים להשלים את הדרך, ובשל כך כלל לא הגיעו לרחבת הכותל.
במכתב מובאת גם תלונה שהתקבלה ביום שני האחרון, ולפיה במהלך הימים 6 עד 8 בנובמבר נאלצו נוסעים להמתין מחוץ לשער האשפות בגשם שוטף, כאשר המחסה הקיים במקום הספיק, לפי המתואר, לאנשים בודדים בלבד. זאת, בשעה שבסמוך לרחבת הכותל קיימת תחנה מוסדרת ובה סככה רחבת ידיים.
עוד מפרט המכתב שני דיווחים קודמים, המצביעים לטענת הארגון על כך שאין מדובר בתקלה נקודתית. ביום 5 באוקטובר דווח על אוטובוסים שלא נכנסו לתחנה הסמוכה לרחבה, אף שהתנועה במקום תוארה כדלילה ובמפרץ התחנה המתינו מוניות. ביום 11 באוקטובר התקבל דיווח נוסף על אי כניסת אוטובוסים במוצאי שבת לאחר השעה 00:23, כאשר משפחות עם עגלות ילדים נאלצו להמשיך ברגל אל מחוץ לשער האשפות.
בארגון מותחים ביקורת על המצב שבו, לטענתם, ציבור הנוסעים נדרש להתמודד עם ההשלכות של הסדרי התחבורה מבלי שהובהר מהי ההחלטה העומדת מאחוריהם, מי קיבל אותה ומהי ההצדקה להמשך יישומה. במכתב מודגש כי היקף ההגבלות ותחולתן על הקווים השונים עדיין טעונים בירור, וכי יש לבדוק האם מדובר בהגבלה גורפת, בהסדר החל בשעות מסוימות או בהחלטות תפעוליות המשתנות בהתאם לנסיבות.
שאלת האחריות תופסת מקום מרכזי במכתב. לפי התכתבות שהובאה לידיעת הארגון, הקרן למורשת הכותל המערבי מסרה כי הנושא הועבר להנהלתה, אך ציינה כי לשיטתה האחריות הישירה לכניסת האוטובוסים נתונה למשרד התחבורה ולמחלקת התחבורה בעיריית ירושלים. בעקבות זאת דורש הארגון מכלל הגורמים להבהיר מי אחראי להסדר הקיים ומי מוסמך להורות על שינויו.
במסגרת ההתראה נדרשים משרד התחבורה, העירייה והגורמים הנוספים למסור פירוט מלא של כל הקווים והנסיעות המשרתים כיום את התחנה הסמוכה לרחבת הכותל, הן להורדת נוסעים והן לאיסופם, לצד רשימת הקווים והנסיעות המופנים לתחנה שמחוץ לשער האשפות. בנוסף, דורש הארגון לקבל את ההחלטה שעל בסיסה הוגבלה כניסת האוטובוסים, ככל שקיימת החלטה כזו, ולדעת מי קיבל אותה, מכוח איזו סמכות, באיזה מועד, על אילו קווים ושעות היא חלה ומתי נבחנה לאחרונה.
הדרישה אינה מסתכמת בקבלת הסברים. בארגון מבקשים לקבל גם את הנימוקים להמשך ההגבלה, וכן העתק מההחלטה הכתובה, אם קיימת, בכפוף למגבלות המסירה על פי דין. בכך מבקש הארגון לברר האם מאחורי ההסדר עומדת החלטה רשמית ומנומקת, והאם נבדקו חלופות שיאפשרו לצמצם את הפגיעה בציבור המתפללים.
במכתב נטען כי הסדרי התחבורה הקיימים מחייבים בחינה גם מההיבט המשפטי. עורך הדין משאת מפנה לסעיף 1 לחוק השמירה על המקומות הקדושים ולסעיף 3 לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, המעגנים את ההגנה על חופש הגישה למקומות הקדושים. לטענת הארגון, יש לתת משקל ממשי להשפעתם של הסדרי התחבורה על יכולתם של באי הכותל להגיע לרחבה, ובמיוחד על מי שתלויים בתחבורה הציבורית ואינם מסוגלים לצעוד מרחקים ממושכים.
עוד מפנה המכתב לסעיף 19(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המעגן את הזכות לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים, לרבות אפשרות הגישה לתחנות. בארגון דורשים לבחון את נגישותה של נקודת העצירה החלופית מחוץ לשער האשפות, ובכלל זה את מרחק ההליכה לרחבה, השיפועים בדרך ורציפות המסלול עבור אנשים עם מוגבלויות.
בנוסף, מסתמך הארגון על פסק הדין בבג"ץ 5016/96 חורב נגד שר התחבורה, שעסק בהגבלות תנועה בירושלים ובאיזון הנדרש בין תכלית ההגבלה לבין הפגיעה בציבור המשתמש בדרך. לטענת הארגון, גם במקרה הנוכחי יש לבחון את נחיצות ההגבלה בהתאם לתנאי הביטחון והתנועה כיום, ולא להותיר על כנו הסדר הפוגע בציבור מבלי לבחון את האפשרות לצמצמו.
"יצוין כי סוגיית כניסת האוטובוסים לרחבת הכותל כבר הגיעה בעבר לטיפול נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. בעקבות התערבות הנציבות הוסדרה מחדש כניסת אוטובוסים בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר שהמשטרה הסכימה להציב שוטר להכוונת התנועה. העובדה שכבר נמצא פתרון לחלק משעות הפעילות מחדדת את דרישת הארגון לבחון מדוע לא ניתן להרחיב את ההסדר גם לשעות נוספות, בהתאם לתנאי המקום."
בארגון דורשים כי ככל שיתברר שהשירות לתחנה הסמוכה לרחבה הופסק או צומצם, ואין כיום מניעה קונקרטית להשבתו, תחודש כניסת האוטובוסים לאלתר. ככל שקיימת מניעה להשבה מלאה, דורשים הפונים לבחון בדחיפות חידוש חלקי של השירות, באמצעות הפעלת קווים בשעות שבהן הדבר אפשרי, שימוש באוטובוסים המתאימים לתנאי המקום והצבת הכוונת תנועה מוסדרת לפי הצורך.
דרישה נוספת נוגעת למצב ההמתנה מחוץ לשער האשפות. בארגון דורשים כי כל עוד האוטובוסים ממשיכים להוריד ולאסוף נוסעים מחוץ לשער, יוסדר ללא דיחוי מחסה הולם עבור ציבור הממתינים, במיוחד בימי הגשמים, ובמקביל תיבחן חלופת הגעה נגישה עד סמוך לרחבת הכותל.
במכתב מובהר כי אין די בהודעה כללית שהנושא נמצא בטיפול. הגורמים שאליהם נשלחה ההתראה נדרשים למסור בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה מענה ענייני ומנומק בכתב, ובו זהות הגורם המרכז את הטיפול, תוצאות הבירור, הצעדים המיידיים שיינקטו ולוח זמנים ברור ליישום הפתרון.
לקראת סיום המכתב מחריף הארגון את הטון ומבהיר כי אם לא יתקבל מענה ענייני בתוך המועד שנקבע, או אם יתברר שהליקויים נמשכים מבלי שננקטו צעדים ממשיים לתיקונם, ייאלץ לפנות לערכאה המשפטית המוסמכת לצורך קבלת הסעדים המתאימים. "לא יינתנו התראות נוספות", נכתב במפורש.
בארגון שומרים לעצמם את מלוא הזכויות והטענות המשפטיות, ומבהירים כי אין במכתב כדי למצות את כלל הטענות העומדות לרשותם.
כעת, לאחר שההתראה נשלחה לגורמים האחראים, נדרשים משרד התחבורה, עיריית ירושלים, הקרן למורשת הכותל וחברת אקסטרה להתמודד עם הדרישות המפורטות ולהבהיר מה עומד מאחורי הסדרי התחבורה הקיימים. במוקד המכתב עומדת דרישה להשיב את השירות לתחנה הסמוכה לרחבת הכותל ככל שאין מניעה ממשית לכך, ולמנוע מצב שבו קשישים, אנשים עם מוגבלויות ומשפחות עם ילדים קטנים אינם יכולים להגיע לתפילה בשל קשיי התחבורה.
