פסיקה משמעותית בסוגיית הגיור בישראל, ובמרכזה בית דין הפועל בירושלים: בית המשפט העליון דחה פה אחד את ערעור רשות האוכלוסין וההגירה, וקבע כי יש להכיר בגיורים הנערכים בבית הדין האורתודוקסי הפרטי "אהבת הגר", בראשות הרב חיים אמסלם, לצורך קבלת מעמד עולה ואזרחות מכוח חוק השבות.
את פסק הדין נתנו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, שקיבלו את עמדת בית הדין ודחו את טענות המדינה נגד ההכרה העקרונית בו. לצד ההכרעה, חייבו השופטים את רשות האוכלוסין לשלם הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים.
במרכז הפרשה עומד בית הדין הבינלאומי לגיור "אהבת הגר", הפועל בעיר ומנוהל באמצעות עמותת "זרע ישראל". בראשו עומד הרב חיים אמסלם, רב ופוסק הלכה, שכיהן בעבר כחבר הכנסת מטעם ש"ס ובהמשך הקים את תנועת "עם שלם".
הרב אמסלם, שנולד באלג'יריה ועלה לישראל בילדותו, למד בישיבת "כיסא רחמים" ושימש לאורך השנים בתפקידים רבניים שונים, בין היתר כרב המושב שרשרת וכרב הקהילה הספרדית בז'נבה שבשווייץ. בירושלים הקים בעבר כולל בשכונת הר נוף, והוא מוכר גם בזכות ספריו התורניים, ובראשם "זרע ישראל" ו"מקור ישראל", העוסקים בסוגיות הלכתיות הנוגעות לגיור.
גישתו ההלכתית של הרב אמסלם בנושא הגיור עוררה לאורך השנים דיונים ומחלוקות בציבור החרדי. בחיבוריו הוא מבחין בין מועמדים לגיור שמוצאם ממשפחות בעלות שורשים יהודיים לבין מי שאין להם שורש יהודי, וסבור כי יש מקום להקל בדינם של הראשונים ככל שההלכה מאפשרת זאת. לצד זאת, הוא מדגיש את הצורך בבחינה רצינית של המועמדים ואת כנות רצונם להצטרף לעם היהודי.
בית הדין "אהבת הגר" פועל כמסגרת עצמאית לגיור אורתודוקסי, מחוץ למערך הגיור הממלכתי. הרב אמסלם משמש במקביל כאב בית דין גם במסגרת רשת "גיור כהלכה", אולם מדובר בשני גופים נפרדים. לפי מכתב שהגיש הרב לבית המשפט, הליכי הגיור בהרכבים שבראשותו בשתי המסגרות זהים מבחינת ההכנה, הבדיקות והשיקולים ההלכתיים.
הפרשה המשפטית החלה בסיפורה של רוזני מיכל רייס, אזרחית הפיליפינים שהגיעה לישראל בשנת 2005 כדי לעבוד כמטפלת סיעודית. במהלך שנות עבודתה טיפלה בבני משפחות דתיות, התקרבה ליהדות, ובשנת 2018 השלימה הליך גיור בבית הדין "אהבת הגר".
בשנת 2020 פנתה רייס לרשות האוכלוסין בבקשה לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, אולם בקשתה נדחתה. תחילה נטען כי טרם נקבעו קריטריונים להכרה בבתי דין פרטיים לגיור, ובהמשך הועלו ספקות באשר לכנות הגיור שעברה.
לאחר שורה של הליכים משפטיים ובדיקות נוספות, דרשה ממנה הרשות להוכיח כי בית הדין שבו התגיירה משתייך לרשת "גיור כהלכה". משהתברר כי "אהבת הגר" הוא בית דין עצמאי, נדחתה בקשתה פעם נוספת, בטענה שבית הדין אינו מוכר לצורך חוק השבות.
רייס עתרה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובאוקטובר 2024 קיבלה השופטת ענת זינגר את עתירתה. בפסק הדין נקבע כי יש להכיר בגיורה, ובית המשפט מתח ביקורת על הטיפול הממושך בעניינה ועל התנהלות רשות האוכלוסין.
אלא שהפרשה לא הסתיימה בכך. המדינה הסכימה להעניק לרייס אזרחות מכוח חוק השבות, אך הגישה ערעור לבית המשפט העליון נגד הקביעה העקרונית שלפיה בית הדין "אהבת הגר" מוכר לצורך החוק. לטענת המדינה, היה מקום לאפשר לרשות האוכלוסין לבחון בעצמה את מעמדו של בית הדין בהתאם לקריטריונים שקבעה.
במסגרת הדיון התברר כי אחת הסיבות להבחנה שהמדינה ביקשה לערוך בין בתי הדין נעוצה בזהות המתגיירים. בעוד ש"גיור כהלכה" עוסק בעיקר בגיור אזרחים ישראלים, בית הדין "אהבת הגר" עוסק במקרים רבים בגיורם של אנשים שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית.
השופטים הכירו בחשש מפני שימוש בגיור לצורך קבלת אזרחות שלא כדין, אך הבהירו כי אין בכך כדי להצדיק שלילת הכרה מבית דין העומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה.
אחת הנקודות המשמעותיות בפסק הדין נוגעת לעמדתה המשתנה של המדינה עצמה. מתברר כי כבר באוקטובר 2022 פרסמה רשות האוכלוסין הנחיות פנימיות, שבהן נכללו במפורש גיורי הרב אמסלם ברשימת הגיורים שהוכרו לצורך חוק השבות.
למרות זאת, במסגרת ההליך הנוכחי ביקשה המדינה להתנגד להכרה העקרונית בבית הדין. הנשיא עמית קבע כי מדובר ב"שינוי בלתי מנומק בעמדתה" של הרשות, וציין כי לא מצא בערעור הסבר מספק לשינוי.
בית המשפט בחן גם את מעמדו הרבני של הרב אמסלם, את פעילות בית הדין ואת הגופים והרבנים הקשורים אליו. בפסק הדין הוזכרה בין היתר המועצה המייעצת של עמותת "זרע ישראל", שבה נמנים הרב אליהו אברג'יל, ששימש בעבר כראש אבות בתי הדין בירושלים וכרב שכונת בקעה, לצד רבנים ואנשי אקדמיה נוספים.
השופטים קבעו כי מדובר בבית דין אורתודוקסי בעל מסגרת קבועה, שהעומד בראשו הוא בעל מעמד והכרה ציבורית בתחום הגיור, וכי הליכי הגיור המתבצעים בו כוללים בחינה מעמיקה של המועמדים וכנות כוונותיהם.
בכך מצטרף בית הדין הירושלמי לבתי דין פרטיים נוספים שגיוריהם הוכרו לצורך חוק השבות, ובהם בית הדין של הרב פרנק בשכונת מאה שערים בירושלים ובית הדין של הרב ניסים קרליץ בבני ברק.
עם זאת, חשוב להדגיש כי פסק הדין אינו מעניק אזרחות אוטומטית לכל מי שהתגייר בבית הדין, ורשות האוכלוסין מוסמכת להמשיך לבחון את כנות הגיור בכל מקרה לגופו. בנוסף, מדובר בהכרה משפטית לצורך חוק השבות, ולא בהכרעה הלכתית של בית המשפט או בהכרה גורפת מטעם הרבנות הראשית בנושאי נישואין ומעמד אישי.
את הרב אמסלם ואת בית הדין ייצגו בהליך המשפטי עורכי הדין דוד אמסלם, בנו של הרב, ליאור קורן, מנור פרנקל וופא אבו קישי.
עו"ד דוד אמסלם התייחס להכרעה ואמר: "מי שמתגייר בכנות בבית דין אורתודוקסי בעל מעמד הלכתי יכול היום לקבל אזרחות מכוח חוק השבות". לדבריו, פסק הדין נותן מענה לאנשים רבים המבקשים להצטרף לעם היהודי, אשר המדינה סירבה להכיר בגיורם במשך שנים.
