מי שמכיר את ההתנהלות בעיריית ירושלים יודע עד כמה סוגיית הארנונה מעסיקה את תושבי הבירה. אלא שפסק דין שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בעיר מגלה התנהלות חריגה במיוחד, שבמרכזה דווקא מי שבעבר ישב סביב שולחן מועצת העיר והיה שותף למערכת העירונית האמונה על אישור צווי הארנונה.
יורם קארשי, חבר מועצת עיריית ירושלים לשעבר, ורעייתו הדר, התגוררו במשך כ-15 שנה בביתם בשכונת מלחה מבלי לשלם ארנונה עבור הנכס. כעת דחה בית המשפט המחוזי את ערעורם נגד חיוב שהטילה עליהם העירייה, תוך שהוא מותח ביקורת על התנהלותם ועל ניסיונם להימנע מתשלום חוב שנצבר לאורך שנים.
הסיפור מתחיל בבית מגורים ברחוב הכפיר במלחה, שבני הזוג בנו ואכלסו בראשית שנות ה-2000. על פי המסמכים המשפטיים, הכניסה לבית נעשתה עוד לפני שהתקבל טופס 4 ותעודת גמר, ובמסגרת הליכים שננקטו באותה תקופה עלו גם טענות לחריגות בנייה רבות.
למרות שהבית שימש למגורים, במשך השנים לא הועברו בגינו תשלומי ארנונה לקופת העירייה. רק בשנת 2019, כך לטענת העירייה, התברר לגורמים האחראים על הגבייה כי בני הזוג מחזיקים בנכס. בעקבות הגילוי הוחלט להוציא להם דרישת תשלום המתייחסת לשנים שקדמו לכך, החל משנת 2014 בלבד.
החוב שנצבר לאורך התקופה הוערך בכ-537 אלף שקלים. ההליך שהתברר בבית משפט השלום עסק בשלב הראשון בחיוב של כ-110 אלף שקלים בגין השנים 2018 ו-2019, כאשר יתר הטענות הנוגעות לשנים המוקדמות יותר טרם הוכרעו במסגרת אותו פסק דין חלקי.
אלא שקארשי ורעייתו לא השלימו עם הדרישה. באמצעות עורכי דינם הם טענו כי העירייה אינה רשאית לשלוח להם חיובים שנים לאחר שהתגוררו בבית, במיוחד כאשר לטענתם גורמים בעירייה ידעו על אכלוסו כבר בשנת 2004.
כראיה הציגו בני הזוג מסמכים המלמדים כי היועץ המשפטי של העירייה באותה תקופה אף פנה לקארשי בעניין עבירות בנייה לכאורה בנכס. לשיטתם, עצם העובדה שהעירייה עסקה במצבו התכנוני של הבית מוכיחה שלא מדובר בנכס שהיה נסתר מעיניה.
הם אף טענו כי קארשי הודיע בעל פה למחלקת הארנונה על כניסתם לבית, אך לא הציגו מסמך המאשר זאת.
אלא שכאן מגיע אחד הפרטים הבולטים בפסק הדין: באותן שנים ממש, שבהן אוכלס הבית ללא תשלום ארנונה, כיהן קארשי כחבר מועצת עיריית ירושלים.
קארשי, איש ליכוד ותיק, היה חבר במועצת העיר בתקופת כהונתו של ראש העיר החרדי אורי לופוליאנסקי ז"ל, לצד נציגי יהדות התורה וש"ס. הוא סיים את כהונתו במועצה בשנת 2006.
בעירייה טענו כי דווקא מעמדו כנבחר ציבור מחייב התייחסות מחמירה יותר למחדל. לשיטתה, מי שהיה חלק ממועצת העיר, הגוף המאשר גם את צווי הארנונה, אינו יכול להתנער מהחובה הבסיסית לשלם ארנונה על בית מגוריו.
בית משפט השלום דחה את טענות בני הזוג בנוגע לחיוב עבור השנים 2018 ו-2019, אך הם בחרו להמשיך ולהגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
הערעור נדון בפני סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט רם וינוגרד, והשופטות שושנה ליבוביץ ותמר בר-אשר. כבר במהלך ההליך הוצע לבני הזוג למשוך את הערעור, לנוכח הפסיקה הקיימת שאינה תומכת בטענותיהם. אלא שהשניים התעקשו להמשיך בהליך.
בפסק הדין קבעו השופטים כי הערעור חסר סיכוי להתקבל, ולכן דחו אותו על הסף.
השופטים הבהירו כי אדם המתגורר בנכס במשך שנים, יודע שעליו לשלם ארנונה ואינו מקבל דרישת תשלום, אינו יכול להניח שהשתיקה מצד העירייה מעניקה לו פטור מהמס.
בהתייחס להתנהלות בני הזוג כתבו השופטים כי "למעשה נראה שהמערערים אך המתינו וציפו לכך שהחיוב יישלח אליהם".
עוד נקבע כי העובדה שלא נשלחה דרישת תשלום אינה פוטרת את המחזיק בנכס מאחריותו, וכי יש לתת משקל גם לאינטרס הציבורי בגביית מס אמת, בשמירה על כספי הציבור ובחלוקה שוויונית של נטל התשלומים העירוניים.
בית המשפט העניק משקל מיוחד לעברו הציבורי של קארשי. לדברי השופטים, כאשר מדובר במי שכיהן כחבר מועצת העירייה, "חובת ההגינות המוטלת עליו מוגברת אף יותר".
השופטים אף הביעו תמיהה על כך שהעירייה בחרה לדרוש תשלום עבור חמש שנים בלבד, לאחר תקופה ממושכת כל כך שבה לא שולמה ארנונה. מבחינתם, הדרישה שהופנתה לבני הזוג הייתה מידתית ביותר בנסיבות העניין.
גם הניסיון להסתמך על ידיעתו של היועץ המשפטי לעירייה לא סייע לקארשי. בית המשפט הבהיר כי לצורך טענותיו בעניין הארנונה, אין די בכך שגורמים במחלקות אחרות בעירייה ידעו על קיומו של הנכס. השאלה היא האם הממונה על רישום וגביית הארנונה ידע בפועל על החזקת הבית.
באשר לטענה שלפיה נמסרה הודעה בעל פה למחלקת הארנונה, השופטים ציינו כי היא הועלתה כעבור יותר מעשרים שנה, ללא אסמכתה חיצונית וללא ציון שמו של עובד העירייה שאליו נמסרה כביכול ההודעה. בנסיבות אלה נקבע כי אין די בטענה כדי להוכיח שהעירייה קיבלה דיווח כנדרש.
לסיפור הנוכחי מצטרף גם עברו המשפטי של קארשי, ששמו כבר עלה בעבר לכותרות במסגרת אחת מפרשות השחיתות הבולטות בישראל.
קארשי הוא אחיה של שולה זקן, מי ששימשה במשך שנים כראש לשכתו ואשת אמונו של ראש עיריית ירושלים וראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. בפרשת רשות המסים הורשע קארשי בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים, לאחר שהודה במעורבותו בקידום אינטרסים ומינויים ברשות המסים. בשנת 2012 החמיר בית המשפט העליון את עונשו והעמיד אותו על שנת מאסר בפועל.
כעת, שנים לאחר אותה הרשעה, שמו של קארשי שב להופיע בפסק דין, הפעם במסגרת מחלוקת אזרחית עם עיריית ירושלים בנוגע לתשלומי ארנונה על בית מגוריו.
בסופו של ההליך לא הסתפק בית המשפט בדחיית הערעור, אלא חייב את בני הזוג גם בתשלום הוצאות משפט בסך 8,000 שקלים לטובת אוצר המדינה, בשל הגשת ערעור שנקבע כי לא היה לו סיכוי מלכתחילה, וההתעקשות להמשיך בו למרות עמדת בית המשפט.
בכך נותר על כנו החיוב שנפסק עבור השנים 2018 ו-2019, בעוד יתר הסוגיות הכספיות בתביעה עדיין טעונות הכרעה.
וכך, יותר משני עשורים לאחר אכלוס הבית במלחה, ממשיך חשבון הארנונה שלא שולם להעסיק את בתי המשפט בירושלים, כאשר דווקא עברו של בעל הבית כחבר מועצת העיר הפך לאחד השיקולים המרכזיים שהודגשו בפסק הדין.
