על הנייר: בית כנסת; בפועל? התוכנית שמדאיגה עשרות משפחות בפסגת זאב

מה שהחל כהקצאה להקמת בית כנסת שכונתי ברחוב יורי שטרן בפסגת זאב, הפך בחודשים האחרונים למאבק תכנוני שמאחד עשרות משפחות המתגוררות בסמוך. במוקד: השאלה האם התוכנית שמקודמת כיום במקום אכן מסתכמת בבית הכנסת שיועד למגרש, או כוללת מתחם רחב בהרבה, מטרים ספורים מבתי התושבים.

לידי "חרדים ירושלים" הגיעו מסמכי ותשריטי הבקשה, לצד תגובות הגורמים המקצועיים. מהבדיקה עולה כי זו כבר אינה התוכנית הראשונה שמוגשת למקום: תוכנית קודמת נבלמה לאחר שגם אגף מבני דת וגם המינהל הקהילתי מצאו בה בעיות. לאחר מכן הוגשה תוכנית מתוקנת, וכאן בדיוק מתחיל סיבוב נוסף במחלוקת.

שני בתי כנסת וגן ילדים

הסיפור מתחיל בשטח ציבורי באזור רחוב יורי שטרן. על פי התכנון במקום, המתחם נועד לשימושים ציבוריים הכוללים שני בתי כנסת וגן ילדים.

אחד מבתי הכנסת כבר הוקם לפני מספר שנים ופועל במקום. לדברי התושבים, הוא משרת את תושבי האזור באופן שוטף ואינו עומד במוקד המחלוקת. גן הילדים טרם נבנה, ובשטח נותרה גם האפשרות להקמת בית הכנסת השני.

התושבים מדגישים כי גם כיום אין להם התנגדות לעצם הקמתו של בית הכנסת הנוסף. לטענתם, הבעיה החלה רק כאשר נחשפו לתוכניות שהוגשו עבורו.

קיבלו הקצאה לבית כנסת – התוכנית הראשונה חרגה

לדברי התושבים, במסגרת התוכנית הראשונה ביקשה העמותה לקדם מבנה רחב שכלל מספר מפלסים ושימושים נוספים, ובהם אולמות, חדרי לימוד, ספרייה ושטחי פרגולות.

התושבים, שחלק מבתיהם סמוכים מאוד לשטח המיועד לבנייה, התאגדו ופנו לגורמי המקצוע בטענה שהמבנה המתוכנן חורג בהיקפו ובאופיו מבית הכנסת שאמור לקום במקום.

אלא שכעת מתברר שלא מדובר רק בפרשנות של השכנים.

יצחק הנאו, מנהל אגף מבני דת בעיריית ירושלים, מאשר בתגובה ל"חרדים ירושלים" כי ההקצאה שניתנה במקום היא לבית כנסת ולשימושים המקובלים הנלווים אליו.

"בית הכנסת השני קיבל הקצאה לבית כנסת כולל הדברים הסטנדרטיים של בית כנסת, כגון 'אולם קידושים' (ולא קידושין), בגודל סביר שהוא לא מסחרי", מסר הנאו.

בהמשך הוא מאשר באופן מפורש כי התוכנית שהוגשה בתחילה חרגה מהמסגרת הזאת: "אכן העמותה הגישה תכנון שחורג בגודל ובפונקציות מההקצאה ולכן התכנית שלהם לא אושרה על ידינו ושלחנו אותם להכין תכנית חדשה".

גם המינהל הקהילתי התריע

במקביל להתנגדות התושבים, גם במינהל הקהילתי פסגת זאב בחנו את התוכנית הקודמת.

מהמינהל נמסר ל"חרדים ירושלים" כי "כאשר זוהה כי התכנית שהוגשה במתכונתה הקודמת לא עומדת בתנאי התב"ע המאושרת במקום, הנחה המינהל הקהילתי את המתכנן הקהילתי לכתוב ולהתריע בפני גופי העירייה הרלוונטיים".

לדברי המינהל, ההתערבות נשאה פרי: "לאור פניית המינהל הקהילתי והתושבים, שונתה התכנית המבקשת היתר בינוי כעת".

במילים אחרות, לגבי הסיבוב הראשון קיימת תמונה ברורה: אגף מבני דת אומר שהתכנון חרג בגודל ובפונקציות מההקצאה ולא אושר; המינהל הקהילתי אומר שהתוכנית לא עמדה בתנאי התב"ע; ובעקבות הדברים הוכנה תוכנית אחרת.

883 מ"ר במספר מפלסים

אלא שהסיפור לא הסתיים.

לאחר שהתוכנית הראשונה לא אושרה במתכונתה, הוגשה תוכנית מתוקנת. מסמכי הבקשה שהגיעו לידי "חרדים ירושלים" מגדירים את מהות הבקשה כ"בית כנסת", את השימוש העיקרי כ"בית תפילה" ואת סוג הבנייה כ"בניין חדש".

מהמסמכים והתשריטים שהגיעו למערכת עולה כי מדובר במבנה המתפרס על מספר מפלסים, לרבות מפלס תת-קרקעי. בטבלאות השטחים מופיע היקף בנייה כולל של כ-883 מ"ר.

התושבים מכירים בכך שהתוכנית החדשה צומצמה לעומת זו שהוגשה בתחילה, אך לטענתם הבעיה המרכזית לא נפתרה. לדבריהם, גם בתכנון המתוקן מופיעים שימושים והיקפי פעילות שאינם תואמים בעיניהם בית כנסת שכונתי, במיוחד לנוכח הסמיכות לבנייני המגורים.

"אל תהפכו בית כנסת לקריה בתוך החלון שלנו"

תושב השכונה ששוחח עם "חרדים ירושלים", ושמו שמור במערכת לבקשתו מחשש להתנכלויות, אומר כי חשוב לו להבהיר בראש ובראשונה מה אינו עומד מאחורי המאבק.

"אנחנו לא מתנגדים ח"ו לבית כנסת", הוא אומר. "התושבים חתמו עבור תב"ע שבה יש בית כנסת. בית כנסת, כן. אבל לא אולמות לימוד, לא אולמות שמחה, לא קומות פרגולות ולא מבנים של גרעינים תורניים".

לדבריו, "בית כנסת זה בית כנסת. אי אפשר לקחת הקצאה לבית כנסת ולהפוך אותה למתחם אחר. רוצים להקים בית כנסת בהתאם לתב"ע? אין לנו בעיה. אבל לא ייתכן שיקימו פה מבנה רחב עם שימושים נוספים במרחק של מטרים בודדים מהבתים".

התושב טוען כי הקרבה למבני המגורים היא אחת הנקודות הרגישות ביותר. לדבריו, חלק מהבינוי המתוכנן נמצא מול דירות, מרפסות וחצרות, והתושבים חוששים מרעש, התקהלות ופעילות נלווית בסמיכות לבתיהם.

עשרות משפחות נערכות להתנגד

לדברי נציגי התושבים, קרוב ל-50 משפחות כבר הצטרפו למאבק. הם מאוגדים, נערכים להליכי ההתנגדות ומתכוונים להופיע בפני הגורמים הרלוונטיים ככל שהתוכנית תמשיך להתקדם.

"התושבים יהיו בוועדות, התושבים מיוצגים והתושבים ממש לא מתכוונים לוותר", אומר התושב. "אם יהיה צורך, נפנה גם לערכאות משפטיות".

לדבריו, הדרישה אינה לבטל את ההקצאה אלא להיצמד אליה: "אנחנו מתנגדים בכל תוקף לכל חריגה מהתב"ע ומהייעוד של בית הכנסת. רוצים בית כנסת נורמלי כפי שתוכנן? שיקימו. הבעיה מתחילה כשמנסים להכניס דברים אחרים תחת אותה כותרת".

אלא שעכשיו המתכנן הקהילתי כבר לא מתנגד

וכאן מגיעה ההתפתחות שהופכת את התוכנית החדשה למוקד המאבק.

בעוד שבגרסה הקודמת התריע המתכנן הקהילתי כי התוכנית אינה עומדת בתנאי התב"ע, לאחר השינויים שנעשו בה נמסר מהמינהל הקהילתי כי "אין בעיני המתכנן סתירה מהותית בין התב"ע למבוקש כעת".

עם זאת, במינהל מכירים בכך שהתאמה לתב"ע אינה בהכרח סוף הדיון בכל הנוגע להשפעה על השכנים.

"יש ועשויים להיות נושאים הקשורים בבינוי המבוקש, שעומדים בקונפליקט עם השכנים בסמיכות מיידית לבינוי החדש", נמסר מהמינהל. לדבריהם, זכותם של התושבים להגיש התנגדויות באופן ישיר להיתר המבוקש בעירייה.

באשר לעמדה הרשמית של הנהלת המינהל הקהילתי נמסר כי טרם התקיים דיון בנושא. במינהל ציינו כי תושבים המעוניינים לקבל את עמדת ההנהלה יכולים לבקש פגישה עם חבריה, ולאחר שתתקיים ישיבת הנהלה בנושא תוכל להתפרסם עמדה רשמית.

עוד צוין כי נכון למועד מסירת התגובה לא התקבלה בהנהלת המינהל בקשת תושבים לקיום ישיבת הנהלה בנושא.

אגף מבני דת: תוכנית חריגה לא אישרנו

גם לאחר שינוי התוכנית, באגף מבני דת מציבים קו ברור באשר למה שיוכל לקבל את אישורם.

"התכנית שתאושר על ידינו ככל שתוגש לנו, היא בהתאם להקצאה ובהתאם לכללי התב"ע, כגון בנושא קווי בניין, שמירת מרחק מהבתים הקרובים וכו'", מסר הנאו.

באשר לדרישת התושבים לשיח מקדים, הנאו סבור כי כאשר מדובר בתוכנית התואמת את הייעוד אין בכך צורך מיוחד.

לדבריו, "כאשר מגישים תכנית בהיקף מקובל, בהתאם להקצאה ובהתאם לכללי התב"ע אין צורך בדו שיח חריג עם השכנים, שכן הם קנו דירות כאשר הם ידעו את כל הנ"ל".

עם זאת, הנאו מסכם בהבהרה שאינה משתמעת לשתי פנים: "תכנית חריגה מהנ"ל לא אישרנו להם".

אז על מה המאבק עכשיו?

בסופו של דבר, שלושת הצדדים מסכימים לפחות על נקודת המוצא: במגרש אמור לקום בית כנסת.

גם ביחס לתוכנית הראשונה כבר כמעט שאין מחלוקת. אגף מבני דת מאשר שהיא חרגה בגודל ובפונקציות מההקצאה ולכן לא אושרה; המינהל הקהילתי מאשר שהיא לא עמדה בתנאי התב"ע; והתוכנית שונתה.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא מה יש בתוכנית החדשה.

המינהל הקהילתי אומר כי מבחינה תכנונית המתכנן אינו מזהה בה כיום סתירה מהותית לתב"ע. אגף מבני דת מצהיר כי יאשר רק תוכנית התואמת את ההקצאה ואת הוראות התכנון.

התושבים, מנגד, אומרים שהמבחן מבחינתם אינו רק השם המופיע בראש הבקשה. גם אם במסמכים נכתב "בית כנסת", הם דורשים לוודא שבפועל לא יקום בסמוך לבתיהם מתחם שהיקפו ואופי פעילותו שונים ממה שיועד למקום.

לדברי נציגי התושבים, הם פנו גם לפעיל החברתי הירושלמי רונן בן יאיר-יאס, שפעל בעבר למען תושבי השכונה בתקופה שבה כיהן כחבר הנהלת המינהל הקהילתי, וביקשו את סיועו בנושא. לדבריהם, הם מקווים כי ניסיונו והיכרותו עם הסוגיות המקומיות יסייעו בקידום פתרון.

ניסיונות "חרדים ירושלים" לקבל את תגובתו של בן יאיר-יאס לא צלחו עד למועד פרסום הכתבה.

כעת הכדור נמצא בידי גורמי התכנון: התושבים כבר מבהירים כי כל ניסיון לחרוג, לטענתם, מייעודו של המגרש ייתקל בהתנגדות.