המאבק על אחד הנכסים הרגישים בלב העיר העתיקה בעיר עולה השבוע מדרגה: רוסיה מגבירה בתקופה האחרונה את הלחץ על ישראל להשלים את העברת חצר אלכסנדר לידיה, ובסוף השבוע האחרון אף הגיע למתחם שגריר רוסיה בישראל, אנטולי ויקטורוב, כשהוא מלווה במשלחת גדולה ובכמה מעובדי השגרירות.
הביקור החריג נערך ימים ספורים לאחר ששגרירות רוסיה בישראל הודיעה כי מבחינת מוסקבה הליך הרישום מחדש של זכויותיה במתחם נמצא ב"שלביו הסופיים", וכי מה שנותר הוא בעיקר השלמת ההליכים המשפטיים בישראל.
ויקטורוב עצמו היה נחרץ אף יותר. בריאיון שהעניק בשבוע שעבר לערוץ RTVI הצהיר: "החצר שלנו, החצר של רוסיה. אין צורך במשא ומתן בזה. אנחנו רק צריכים להשלים את ההליכים המשפטיים".
המשמעות של הדברים ברורה: במוסקבה כבר מתייחסים לחצר כאילו שאלת הבעלות עליה הוכרעה, ומציגים את ההליך הישראלי שנותר כעניין משפטי וטכני בלבד.
בישראל, לעומת זאת, מציגים תמונה שונה. גורמים המעורים בנושא מדגישים כי טרם התקבלה החלטה סופית וכי הסוגיה עדיין נבחנת בידי הגורמים המקצועיים. לדבריהם, אין להסיק מהגעתו של השגריר למקום כי ישראל כבר החליטה להיענות לדרישה הרוסית.
גורמים אף מעריכים כי הביקור הפומבי הוא חלק ממאמץ רוסי רחב יותר לייצר תחושה של "עובדה מוגמרת" ולהפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בירושלים.
למה מוסקבה ממהרת?
אחת ההערכות היא כי בקרמלין מעוניינים להביא להכרעה בתקופה הפוליטית הנוכחית בישראל. ברוסיה מודעים לכך ששינוי עתידי בהרכב הממשלה או בלשכת ראש הממשלה עשוי להפוך את הטיפול בסוגיה למורכב יותר, ולכן הלחץ המדיני והציבורי סביב הנכס הולך וגובר.
מדובר בנכס של כ-1,300 מ"ר בלב העיר העתיקה, במרחק קצר מאחד האזורים הרגישים והמתוירים ביותר בעיר. הקרקע נרכשה עוד בתקופת האימפריה הרוסית והמתחם הוקם בסוף המאה ה-19.
אלא שלאחר נפילת האימפריה הרוסית נוצרה מחלוקת ארוכת שנים סביב הבעלות על נכסים שרכשו גורמים רוסיים בארץ ישראל בתקופת הצאר.
מוסקבה מבססת את דרישתה בין היתר על רישום עות'מאני היסטורי שנעשה על שם "הממלכה הרוסית המפוארת", וטוענת כי הזכויות ההיסטוריות הללו שייכות כיום לפדרציה הרוסית. מנגד, גורמים המחזיקים בזכויות במתחם טוענים כי אין בסיס להעברה אוטומטית של הבעלות למדינה הרוסית.
הסיפור הגיע עד פוטין
המאבק אינו חדש. בשנת 2020, בתקופת ממשלת נתניהו, הוצא צו שהתייחס לחצר אלכסנדר אחרת מכולם, ובמקביל נעשה ניסיון לקדם את חידוש רישום המתחם על שם הפדרציה הרוסית.
אלא שהליך משפטי שנפתח בעקבות המהלך עצר את הרישום והותיר למעשה את המצב הקיים על כנו.
החשיבות שמייחסת רוסיה למתחם התבררה היטב בשנת 2022, כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פנה במכתב אישי לראש הממשלה דאז נפתלי בנט וביקש ממנו לפעול להעברת הזכויות במקום לרוסיה.
בסוף 2024 חידש ראש הממשלה בנימין נתניהו את פעילות צוות השרים שבוחן את הסוגיה. בין חברי הצוות נמצאים שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין, בעוד שהטיפול השוטף בנושא מרוכז בידי המל"ל ומשרד ראש הממשלה.
בנובמבר 2025 קיימה הוועדה הבין-משרדית המיוחדת שימוע שבו הציגו הצדדים את עמדותיהם. רוסיה השתתפה באופן פעיל בהליך, ומאז ממתינה לפרוטוקול ולתשובת ישראל בנוגע להמשך הדרך.
החשש: עוד דריסת רגל רוסית בבירה
מעבר למחלוקת על הרישום והבעלות, בישראל נשמעות גם אזהרות מפני ההשלכות המדיניות של העברת המתחם.
מחקר שפורסם בחודש שעבר על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי, ונכתב בידי אלה איטקין וארקדי מיל-מן, הצביע על הקשרים ההדוקים בין הגופים הרוסיים המעורבים בנכסים מסוג זה לבין הקרמלין ומערכת השלטון הרוסית.
בין היתר ציינו החוקרים כי בראש אחד הגופים המרכזיים הקשורים למאבק על המתחם עומד סרגיי סטפשין, שכיהן בעבר כראש ממשלת רוסיה וכראש שירות הביטחון הפדרלי, ה-FSB. לפי המחקר, גם השגריר ויקטורוב עצמו קשור לאותו גוף.
החוקרים הזהירו כי העברת הנכס אינה רק עניין היסטורי או משפטי, אלא מהלך שעשוי להעניק למוסקבה דריסת רגל נוספת בלב ירושלים. לדבריהם, יש לבחון זאת גם על רקע היחסים שמקיימת רוסיה עם איראן ועם גורמים נוספים העוינים את ישראל.
נכון לעכשיו בירושלים לא התקבלה הכרעה סופית, אולם במוסקבה כבר משדרים מסר אחר לחלוטין. מבחינת השגריר הרוסי, לפחות, הוויכוח כמעט הסתיים: "החצר שלנו, של רוסיה".
הפער בין שתי העמדות הוא בדיוק המקום שבו מתנהל כעת הקרב, על נכס של 1,300 מ"ר בלב העיר העתיקה, שהפך לסוגיה שמעסיקה את לשכת ראש הממשלה בירושלים ואת הקרמלין במוסקבה.
