מדי מוצאי שבת מתכנסים בהר ציון בחורי ישיבות, אברכים, משפחות וילדים ל'מלווה מלכה' -סעודת "דוד מלכא משיחא", עם שולחנות ערוכים, ניגוני כליזמר וריקודים עד חצות הלילה. מאחורי השמחה עומדת מסורת ירושלמית ששורשיה עוד בימי קום המדינה, ומפעל הכנסת אורחים שהקימו אנשי "מורשת דוד המלך". מי עומד מאחורי היוזמה, מה הקשר לדוד המלך ואיפה אפשר לחנות? כל הפרטים
בזמן שברחובות העיר ובתים יוצאים אט אט מהשבת המרוממת ומתחילה לחזור לשגרת החול, יש מקום אחד סמוך לחומות העיר העתיקה שבו מוצאי שבת קודש מקבל אופי אחר לגמרי. ניגוני כליזמר, סעודת מצווה, ריקודים ושמחה לכבוד דוד המלך ע"ה -כל אלה הפכו במהלך השנים לחלק בלתי נפרד ממסורת 'מלווה מלכה' בהר ציון.
מדי מוצאי שבת, בין השעות 21:30 לחצות הלילה, בחודשי החורף, מתקיימת במתחם קבר דוד המלך סעודת "דוד מלכא משיחא", המושכת אליה יהודים מכל החוגים והעדות. בין הבאים ניתן למצוא בחורי ישיבות ואברכים, חסידים ואנשי מעשה, משפחות עם ילדים, גברים ואף מקום מיוחד לנשים, כאשר כולם מבקשים לחגוג את ה'מלווה מלכה' עם שמחה של מצווה.
בניגוד למקומות שבהן מסתפקים בכיבוד קל ובניגונים, בהר ציון מתקיימת סעודה של ממש. במקום ניתן ליטול ידיים, לשבת סביב שולחנות ערוכים ולסעוד בנחת, ללא צורך בהרשמה מוקדמת וללא תשלום. לצד הסעודה מתקיימים ניגוני כליזמר וריקודים, משהו שהופך את הדבר מיוחד במינו.

אולם מאחורי השמחה השבועית מסתתר סיפור מרתק, שראשיתו לפני עשרות שנים, בתקופה שבה קבר דוד המלך היה אחד ממוקדי התפילה החשובים ביותר ליהודי ירושלים.
כשהכותל היה מעבר לגבול
במשך 19 השנים שבין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים, כאשר העיר העתיקה הייתה תחת שלטון ירדן והגישה לכותל המערבי נמנעה מיהודים, הפך הר ציון למוקד עלייה לרגל.
יהודים מכל רחבי העיר הגיעו למתחם קבר דוד המלך כדי להתפלל, לומר פרקי תהילים ולהשקיף לעבר הר הבית והכותל המערבי. המקום שימש מוקד של תפילה וכיסופים למקום המקדש, בתקופה שבה לא ניתן היה להגיע לשריד בית מקדשנו.
אלא שגם מסורת סעודות מלווה המלכה במקום אינה חדשה. יעקב נענה, גבאי בית הכנסת הספרדי בהר ציון, מספר כי אביו נהג לערוך סעודות מלווה מלכה במקום כבר מאז קום המדינה.
לדבריו, במשך 19 שנים התקיימו הסעודות באזור הקבר, ובהמשך נמשכה המסורת במשך 45 שנים נוספות בחדר הנשיא שבמתחם.
העדות הזאת מלמדת כי הרבה לפני שסעודות מלווה המלכה קיבלו את צביונן המוכר כיום, כבר התקיימה בהר ציון מסורת של סעודה רביעית לכבוד דוד המלך.
המניין המצומצם שהפך למפעל של הכנסת אורחים
מי שפועלים כיום להמשך ולהרחבת מסורת מלווה המלכה הם אנשי עמותת "מידע יהדות – מורשת דוד המלך", בראשות הרב עידן גרוסמן ורעייתו הרבנית.
היוזמה המחודשת קשורה למסורת סעודות מלווה מלכה שהתקיימו בביתו של הרב אברהם פיש זצ"ל בתל אביב, שם נהגו יהודים להתכנס במוצאי שבת לתפילה, לסעודה ולהתעוררות.
ר' אברהם כודרי, ממקורביו של הרב פיש, ביקש להמשיך את המסורת. לפני למעלה מעשור וחצי החל לקיים סעודות במתכונת מצומצמת, תחילה בבית פרטי ובהמשך במשרדי העמותה.
לאחר תקופה הוחלט להעביר את הסעודות להר ציון, בסמוך לקבר דוד המלך. ההתכנסות, שהחלה במניין מצומצם, הלכה והתרחבה והפכה למפעל קבוע של הכנסת אורחים, סעודות וניגונים.
לאורך השנים השתתפו בסעודות אלפי יהודים מכל החוגים, כאשר המפעל מתקיים באמצעות תרומות של נדיבי לב המבקשים להיות שותפים בכבודו של דוד המלך ובהכנסת אורחים.
הסיבה שסעודת מלווה מלכה נקראת על שם דוד המלך
הבחירה לקיים את הסעודה הרביעית דווקא בקבר דוד המלך אינה מקרית.
בגמרא במסכת שבת מובא כי דוד המלך ביקש לדעת מתי יסתלק מן העולם, והקב"ה הודיע לו שיום פטירתו יהיה בשבת קודש.
על פי המסורת המובאת בספרי המנהגים, נהג דוד המלך לערוך בכל מוצאי שבת סעודת הודיה על כך שזכה לעבור שבת נוספת בחיים. מכאן גם הכינוי המוכר לסעודה הרביעית – "סעודתא דדוד מלכא משיחא".
בספרי ההלכה והחסידות הפליגו במעלתה של סעודת מלווה מלכה. רבים מקפידים ליטול ידיים ולאכול פת, לשיר זמירות ולספר סיפורי צדיקים, מתוך רצון ללוות את שבת המלכה בכבוד ולהמשיך את קדושתה אל ימות החול.
במתחם קבר דוד המלך, המקום המזוהה במסורת היהודית עם ציונו של נעים זמירות ישראל, מקבלת הסעודה משמעות מיוחדת עבור המשתתפים.

הכליזמרים שמחזירים את ירושלים של פעם
אחד המאפיינים המזוהים עם השמחה בהר ציון הוא נגינת הכליזמרים, המלווה את הסעודות ומוסיפה להן נופך חסידי וירושלמי.
בין הדמויות הבולטות שפעלו לשימור מסורת הכליזמר בהר ציון נמצא ר' אברום לייב בורשטיין, מייסד אגודת הכליזמרים ירושלים, שפועל במשך עשרות שנים להחייאת ניגוני הכליזמר המסורתיים ולהנחלתם לדור הצעיר.
בורשטיין היה שותף גם לייסוד מסורת נגינת הכליזמר בהילולת דוד המלך בחג השבועות. לאורך השנים השתתפו באירועי הכליזמר בהר ציון נגנים ידועים, ובהם ר' מוסה ברלין, ר' חיליק פרנק ונגנים נוספים.
לצד מסורת הנגינה באירועים המיוחדים, הפכו גם סעודות מלווה המלכה השבועיות למוקד של ניגונים וריקודים, שבהם משתתפים יהודים מכל החוגים.
הרבנים והאדמו"רים שהשתתפו
במהלך השנים הגיעו לסעודות מלווה המלכה בהר ציון גם רבנים ואדמו"רים, ובהם כ"ק האדמו"ר מקאליב זצוק"ל, הגאון רבי שמחה הכהן קוק זצ"ל, הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א ורבנים נוספים.
לצד הסעודה והריקודים, הפעילות במקום נועדה לחזק את הקשר למורשת דוד המלך ולהרבות אהבת ישראל ואחדות בין יהודים מקהילות שונות.
עמותת "מורשת דוד המלך" מפעילה לאורך השנה גם שיעורי תורה, תפילות ותיקין, סעודות ראש חודש, מעמדי סליחות, שמחת בית השואבה, הקפות שניות ופעילויות נוספות במועדי ישראל.
גם למשפחות ולבחורי ישיבות: כל הפרטים למגיעים
סעודת מלווה המלכה מתקיימת בכל מוצאי שבת בין השעות 21:30 ל-00:00 במתחם קבר דוד המלך שבהר ציון, מחוץ לחומות העיר העתיקה, בסמוך לשער ציון.
ההשתתפות פתוחה לציבור הרחב ללא תשלום. במקום מתקיימת סעודה עם אפשרות לנטילת ידיים ולישיבה סביב שולחנות, לצד ניגוני כליזמר וריקודים.
למגיעים ברכב פרטי, ניתן לנווט ל"חניון הר ציון", הסמוך לשער ציון. לפי המידע שמפרסמת העמותה, החניה במקום ללא תשלום בין השעות 18:00 ל-08:00, בכפוף להסדרי החניה והשילוט במקום. מספר מקומות החניה מוגבל.
אפשרויות חניה נוספות הן חניון ממילא וחניון קרתא, שניהם בתשלום, ומשם ניתן להמשיך ברגל לכיוון שער ציון והר ציון.
למגיעים בתחבורה ציבורית, מומלץ לבדוק את הקווים המגיעים לאזור הכותל, שער ציון ומעלה השלום ואת זמני פעילותם במוצאי שבת, (ניתן להמשיך עם הקווים המגיעים לכותל, ובמקום לרדת שם להמשיך איתו עד לקבר, ניתן לשאול את הנהג).
בין סמטאות הר ציון, סמוך למקום המיוחס לציונו של נעים זמירות ישראל, ממשיכים יהודים ללוות את שבת המלכה בסעודת "דוד מלכא משיחא", ולפתוח את השבוע החדש מתוך שמחה של מצווה.
הערת מערכת: מומלץ למגיעים להצטייד בלבוש חורפי וחם, במיוחד בימים הקרים של השנה. הסעודה מתקיימת במתחם מקורה המוגן מפני הגשם, אך פתוח לאוויר הירושלמי הקר, המורגש היטב בשעות הלילה בהר ציון.