בעיצומו של השיח הציבורי סביב חילולי השבת ברחבי הארץ, ובזמן שבמרכז העיר נמשך המאבק סביב הפעלת בית הקפה "בסמטה" ברחוב אגריפס בשבת רח"ל, סוגיה שהובילה בשבועות האחרונים למחאות, עימותים ודיון ציבורי נרחב, יוצא הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן מאיר בר, להגנת עמיתו הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול, הגאון רבי דוד יוסף.
במכתב מפורט ששיגר לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אשר קולה, משיב הרב הראשי להחלטה שקבעה כי התבטאותו של הראשון לציון נגד החלטת שופטי בית המשפט העליון שניתנה במהלך השבת אינה נובעת מתפקידו כרב ראשי.
הרב קלמן מאיר בר דוחה את הקביעה מכל וכל ומבהיר כי העמידה על משמר קדושת השבת אינה עניין צדדי או רשות הנתונה לשיקול דעתו של הרב הראשי, אלא חובה ציבורית יסודית המוטלת עליו מתוקף שליחותו. לדבריו, מאז הקמת הרבנות הראשית הייתה שמירת צביונה היהודי של מדינת ישראל, ובתוכה ההגנה על קדושת השבת במרחב הציבורי, חלק בלתי נפרד מתפקידה.
במכתבו מדגיש הרב כי השבת במרחב הציבורי אינה סוגיה פרטית בלבד, אלא אחד מסמליה המרכזיים של המדינה היהודית. לדבריו, כאשר חילול השבת נוגע לפעילותם של גורמי שלטון במסגרת תפקידם הציבורי, מדובר בנושא בעל משמעות ציבורית רחבה המחייב את הרבנות הראשית להשמיע את קולה.
כדי לבסס את עמדתו, פורש הרב הראשי סקירה היסטורית רחבה ומביא שורת מקורות ומכתבים של הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם. הוא מצטט את מרן הראי"ה קוק, שמחה בחריפות נגד חילולי שבת פומביים וקבע כי על הציבור למחות על פגיעה בקדושת השבת, וכן את הרבנים הראשיים הגרי"א הרצוג, הגרב"צ עוזיאל והגר"א אונטרמן, אשר שבו והדגישו כי שמירת השבת במרחב הציבורי היא מאבקה המתמיד של הרבנות הראשית.
בסיום המכתב קובע הרב הראשי כי דבריו של הראשון לציון אינם חריגה מתפקידו, אלא דווקא מילוי נאמן של חובתו הציבורית. לדבריו, אילו היה נמנע מלהביע עמדה בסוגיה כה מרכזית הנוגעת לקדושת השבת ולזהותה היהודית של המדינה, היה בכך דווקא משום הימנעות ממילוי שליחותו.
המכתב מתפרסם בתקופה שבה שאלת מעמדה הציבורי של השבת שבה ועומדת במרכז סדר היום, ובירושלים בפרט, לאחר שבועות של מחאה ציבורית סביב הפעלת עסקים בשבת במרכז העיר. בכך מבקש הרב הראשי להבהיר כי בעיני הרבנות הראשית, ההגנה על קדושת השבת הייתה ותישאר חלק בלתי נפרד מייעודה הציבורי וההיסטורי.
