אחרי שבחלק הראשון של פרויקט 'חרדים ירושלים' הבאנו את זעקת תושבי הר נוף ואת הטענות הקשות על מצב הבטיחות והנגישות ברחוב שאולזון, בחלק השני אנחנו חוזרים אל הרחוב, והפעם אל בעלי העסקים שנמצאים ממש בלב העבודות.
בשיחות שערכנו עם סוחרים במרכז שאולזון עולה תמונה קשה מבחינתם: חודשים ארוכים של עבודות, שיבושי תנועה, קשיי הגעה, אבק ולכלוך וטענות לפגיעה משמעותית בתנועת הלקוחות ובהכנסות.
אחד מהתושבים מדבר על ירידה של יותר מ-50% בתנועת הלקוחות בתקופה הקשה ביותר. בעל עסק אחר אומר לנו בפשטות: "אנשים לא מתקרבים לפה".
מנגד, בעירייה מבהירים כי מדובר בפרויקט תשתיות ופיתוח מקיף באורך של כ-1.5 קילומטר, וכי הוא מבוצע בשישה שלבים במטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בתושבים ובבעלי העסקים.
אז מה באמת עובר על המסחר בשאולזון?
הסוחרים: "הרחוב השתנה,וגם הרגלי הקנייה"
במהלך הסיור של 'חרדים ירושלים' באזור העבודות שוחחנו עם מספר בעלי עסקים וסוחרים, ומהשיחות עולה תחושה משותפת: תקופת העבודות שינתה באופן משמעותי את הדרך שבה לקוחות מגיעים למרכז המסחרי.
הסוחרים מצביעים בעיקר על שילוב של שיבושי תנועה, קשיי חניה, עבודות בסביבת החנויות, אבק ולכלוך. לדבריהם, לקוח שבעבר היה עוצר בדרך, נכנס למספר דקות לחנות וממשיך הלאה, חושב כיום פעמיים לפני שהוא מגיע לאזור.
חלק מבעלי העסקים חוששים כי הפגיעה אינה מסתיימת ברגע שבו מסתיימות העבודות במקטע מסוים. לטענתם, אחרי חודשים שבהם לקוחות התרגלו לערוך קניות במקום אחר או להימנע מהגעה לאזור, יידרש זמן כדי להחזיר את תנועת הקונים למצבה הקודם.
והחשש רק גובר לקראת המשך העבודות
בעלי העסקים עמם שוחחנו מדגישים כי הם אינם מתנגדים לעצם שדרוג הרחוב ומבינים את הצורך בחידוש התשתיות. החשש שלהם הוא מהאופן שבו יתנהלו השלבים הבאים של הפרויקט ומההשפעה שתהיה להם על המסחר המקומי.
במהלך הסיור ניתן היה לראות את העבודות בסמוך לחנויות ואת השינויים במרחב הציבורי. מבחינת הסוחרים, הדרישה כעת היא ברורה: לצמצם ככל האפשר את משך ההפרעה בכל מקטע, לשמור על דרכי גישה נוחות לחנויות ולסיים ולנקות במהירות אזורים שבהם העבודה כבר הושלמה.
אלא שאצל חלק מבעלי העסקים התחושות כבר קשות הרבה יותר.
"שבעה חודשים, שמונה חודשים"
עוז, בעל עסק שפגשנו באזור נשמע מתוסכל הרבה יותר.
"שבעה חודשים, שמונה חודשים הקטע הזה", הוא אומר ל"חרדים ירושלים" ומצביע על אזור העבודות.
לדבריו, במשך תקופה ארוכה הוא צפה שוב ושוב בעבודות, בפסולת ובחומרי הבנייה שהצטברו בסמוך לעסקים.
"היו חופרים, את כל הפסולת ומה ששברו היו זורקים פה. למחרת הייתה מגיעה משאית ולוקחת את זה, ואז שוב פעם. ככה כל יום".
כשאנחנו שואלים אותו אם הדבר גרם לעסק נזק, התשובה שלו מיידית.
"ברור, בטח. ולא רק אני, כל העסקים פה".
תחושות סוחרי המרכז המסחרי מדברים בעד עצמם
"אנשים לא מתקרבים לפה"
לדברי אותו בעל עסק, הבעיה אינה מסתכמת רק באפשרויות החניה.
"עזוב את הנזק של האבק והלכלוך", הוא אומר ומצביע על סביבת החנות. "אנשים לא מתקרבים פה למקום. גם כי אין חניה, גם כי הכול אבק ומלוכלך".
לדבריו, האבק משפיע גם על הסחורה והמשלוחים שמגיעים לעסקים.
"המשלוחים מגיעים עם אבק. הכול עם אבק".
הוא מתאר תקופות שבהן הדרך הקצרה אל המרכז המסחרי הפכה למסלול ארוך ומסורבל בעקבות חסימות ושינויים ברחוב.
"זה היה לוקח חצי שעה להגיע לפה למטה. המקטע הזה היה סגור, למעלה היה סגור".
"סיימתם את המדרכה, אז למה לא לסיים עד הסוף?"
במהלך הסיור שלנו ברחוב הצביעו בפנינו הסוחרים גם על נקודה נוספת שמכעיסה אותם: התחושה שגם כאשר חלק מהעבודה כבר הסתיים, סביבת העסקים אינה מוחזרת מיד למצב נקי ומסודר.
אחד מהם הצביע בפנינו על מדרכה שכבר נראתה מוכנה ושאל: "אם סיימו פה, למה לא מוציאים את הדברים? למה לא מנקים ועושים פה סדר?"
מבחינתו, אם מקטע מסוים כבר הושלם, אין סיבה שהסוחרים והלקוחות ימשיכו להתמודד עם שאריות של סביבת עבודה.
החניה במוקד המחלוקת
נושא החניה הוא אולי אחת מנקודות המחלוקת הבולטות ביותר בין הסוחרים לבין העירייה.
סוחרים ששוחחו עם 'חרדים ירושלים' משוכנעים כי העבודות והשינויים ברחוב פגעו בכמות החניה הזמינה בסביבת המרכז המסחרי, ובכך תרמו באופן ישיר לירידה במספר הלקוחות.
אחד מבעלי העסקים אף טוען כי ניתן היה לתכנן אחרת חלק מהמרחב ולשמור על מקומות חניה נוספים.
"למה יש פה את אי התנועה הזה? אפשר להקטין קצת, לעשות פה חניה. אפשר להכניס פה עוד מקומות", הוא אומר.
גם תושבים באזור סיפרו לנו כי אנשים שבעבר היו יורדים למרכז שאולזון לצורך קניות מעדיפים כיום לנסוע למקומות אחרים, לטענתם בשל הקושי למצוא חניה והסרבול הכרוך בהגעה.
אלא שבנקודה הזו העירייה מציגה גרסה שונה.
העירייה: "נכון לעכשיו לא בוטלו חניות במרכז המסחרי"
בתגובה מפורטת שהועברה ל'חרדים ירושלים', בשם העירייה והגורמים האחראים על הפרויקט, נמסר כי העבודות ברחוב שאולזון הן חלק מפרויקט תשתיות ופיתוח מקיף באורך של כ-1.5 ק"מ.
הפרויקט כולל חידוש תשתיות, שדרוג מדרכות, תאורה וריהוט רחוב וכן הקמת שביל אופניים.
לדברי העירייה, במטרה לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בתושבים ובבעלי העסקים חולק הפרויקט לשישה שלבים, והוא צפוי להסתיים בחודש ספטמבר 2027.
באשר לטענות בעלי העסקים בנושא החניה, בעירייה מבהירים: "נכון לעכשיו לא בוטלו חניות במרכז המסחרי, והתכנון מבוצע תוך בחינה מתמדת של הצורך לשמור על מספר מרבי של מקומות חניה, לצד שמירה על בטיחות כלל משתמשי הדרך".
הדברים הללו עומדים מול התחושה הברורה שהציגו בפנינו מספר סוחרים בשטח, שלפיה אפשרויות החניה באזור נפגעו במהלך העבודות.
יש לציין כי העבודות מתקדמות לאורך הרחוב בשלבים, ובתקופה הנוכחית הן מתקרבות לאזור המרכז המסחרי עצמו, דבר שמגביר את החשש בקרב בעלי העסקים מפני המשך הפגיעה בתקופה הקרובה.
העירייה: הפרויקט יסתיים בספטמבר 2027
בתגובת העירייה נמסר עוד כי פירוק מדרכות ושינויים זמניים בהסדרי התנועה נדרשים כחלק מביצוע הפרויקט, אך לטענתה "לאורך כל תקופת הביצוע נשמרים מעברים בטוחים ונגישים להולכי רגל, וכל פנייה או ליקוי נקודתי נבדקים ומטופלים באופן מיידי".
בנוגע לטענות על האבק וחומרי הבנייה נמסר כי הקבלן מחויב לנקוט אמצעים לצמצום מפגעי אבק ולפנות את חומרי הבנייה בהתאם לנהלים.
עוד מסרה העירייה כי עבודות לילה מבוצעות רק לאחר קבלת האישורים הנדרשים, וכי העבודות הרועשות מסתיימות עד השעה 23:00.
התגובה מתייחסת בכך גם לטענות שהבאנו בחלק הראשון של הפרויקט, שבו תושבים טענו בין היתר לעבודות ורעש שנמשכו במקרים מסוימים עד השעה 2:00 לפנות בוקר.
העירייה: יש אנשי קשר; התושבים: "אנחנו לא מכירים אותם"
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בחלק הראשון של הכתבה הייתה דרישת התושבים לקבל מספרי טלפון ישירים של אנשי הפרויקט, כדי שלא יצטרכו להעביר כל בעיה שמתעוררת בזמן אמת דרך מוקד 106.
בתגובת העירייה נמסר כי הפרויקט "התנהל ומתנהל תוך כדי שיתוף ציבור באמצעות המינהל הקהילתי הר נוף".
עוד נמסר כי פניות המתקבלות באמצעות מוקד 106 מועברות ישירות לצוות הפרויקט לצורך טיפול, וכי "בשטח ובמינהל הקהילתי פורסמו פרטי אנשי הקשר העומדים לרשות התושבים".
אלא שגם כאן, תושבים וגורמים עמם שוחחנו מציגים תמונה אחרת.
בני בירנצווייג, תושב השכונה ופעיל חברתי המסייע לתושבים בנושא, אומר ל'חרדים ירושלים' כי בפועל רבים מהתושבים כלל אינם מודעים לקיומם של מספרי הטלפון הללו.
"לתושבים לא הגיעו המספרים הרלוונטיים", הוא אומר. "יכול להיות שהם נמצאים במינהל הקהילתי או פורסמו במקום מסוים, אבל המציאות היא שרוב התושבים לא מודעים לזה ואין להם גישה אליהם".
לדבריו, הדבר נכון גם ביחס לבעלי העסקים.
"גם אנשי המרכז המסחרי לא יודעים למי לפנות. אם היו מקבלים אנשי קשר ישירים מהפרויקט, זה היה יכול להקל עליהם מאוד. בפועל, כשיש בעיה, הם מנסים להגיע למישהו דרך קשרים שהם עצמם יצרו".
ואכן, במהלך השיחות שקיימנו עם סוחרים במקום, עלתה בפנינו במפורש הטענה כי אין בידיהם כתובת ישירה וברורה מטעם הפרויקט שאליה ניתן לפנות בכל פעם שמתעוררת בעיה הקשורה לעבודות.
ומה לגבי המעברים הבטוחים?
בירנצווייג מתייחס גם לקביעה בתגובת העירייה שלפיה נשמרים לאורך תקופת הביצוע מעברים בטוחים ונגישים.
לדבריו, "המציאות בשטח מראה שזה לא מדויק. אם כל כך הרבה תושבים מתלוננים, ובמיוחד אנשים עם מוגבלות, נכים ומבוגרים שמתקשים לעבור, אי אפשר לומר שאין בעיה".
גם במהלך הביקור שלנו ברחוב ניתן היה לראות את מורכבות המעבר בחלק ממקטעי העבודות ואת הקושי שנוצר סביב מדרכות ומעברים זמניים.
בירנצווייג מוסיף כי לדעתו לא די בכך שהקבלן מחויב לנהלים: "השאלה היא האם יש פיקוח ממשי ורציני שמוודא שהדברים מתבצעים כל הזמן".
באשר לשעות העבודה הוא טוען, בדומה לעדויות שהבאנו בחלק הראשון, כי היו לילות שבהם העבודות נמשכו לטענת תושבים עד סמוך לשעה 2:00 לפנות בוקר.
העירייה: היה שיתוף ציבור; התושבים חולקים
מחלוקת נוספת נוגעת לשיתוף הציבור.
בעירייה אומרים כאמור כי הפרויקט התנהל ומתנהל בשיתוף הציבור באמצעות המינהל הקהילתי הר נוף.
בירנצווייג חולק על התמונה הזו.
"מבחינתי, כמות התלונות שאנחנו שומעים מתושבים מעידה ששיתוף הציבור לא נעשה בצורה מספקת", הוא אומר. "אם אנשים לא יודעים למי לפנות, אם סוחרים לא יודעים מה הולך לקרות ליד העסק שלהם ואם התושבים מופתעים מהשינויים, צריך לשאול עד כמה השיתוף באמת הגיע לציבור".
"אי הנוחות זמנית", אבל עוד יותר משנה לפנינו
בעירייה מדגישים בתגובתם כי מדובר בהשקעה ארוכת טווח בשכונה.
"עיריית ירושלים גאה להשקיע בפיתוח ושדרוג המרחב הציבורי ברחבי העיר לטובת כלל התושבים, מתוך מחויבות לשיפור איכות החיים, חידוש התשתיות והגברת הבטיחות והנגישות", נמסר.
בעירייה מוסיפים כי היא פועלת "לצמצם ככל הניתן את אי הנוחות הזמנית הכרוכה בביצוע העבודות", וכי הפרויקט מלווה באופן שוטף כדי להבטיח את בטיחות התושבים ואת המשך שגרת החיים לצד הפיתוח.
אלא שמבחינת בעלי העסקים ששוחחו איתנו, השאלה הגדולה היא מה יקרה עד לסיום הפרויקט המתוכנן בספטמבר 2027.
עבור עסק שאיבד, לטענתו, יותר ממחצית מתנועת הלקוחות בתקופות מסוימות, או עבור חנות שהלקוחות הקבועים שלה כבר התרגלו לקנות במקום אחר, המילה "זמני" מקבלת משמעות אחרת לחלוטין.
הסוחרים אינם מבקשים לעצור את שדרוג השכונה. חלקם אף מדגישים כי הם מבינים היטב את הצורך בחידוש התשתיות. הדרישה שלהם פשוטה בהרבה: שהפיתוח של המחר לא יבוא במחיר כבד מדי לעסקים שצריכים לשרוד היום.
מחזיק תיק העסקים: "עבודות תשתית הן בגדר אסון עבור התושבים והעסקים"
לצד תגובת העירייה, 'חרדים ירושלים' פנה גם לאריאל בזיז, חבר מועצת העיר ומחזיק תיק העסקים והרבעים מטעם התעוררות, וביקש את התייחסותו למצוקת הסוחרים בשאולזון.
בזיז מכיר בפגיעה הקשה שנגרמת בתקופת העבודות, אך מדגיש כי מדובר במחיר זמני בדרך לשדרוג משמעותי של המרחב הציבורי.
"עבודות התשתית והשדרוגים שקורים בימים אלה בהר נוף נמצאים לנגד עינינו, כמו גם עבודות הרכבת הקלה במרכז העיר ובאזורים נוספים", מסר בזיז. "כפי שאני תמיד נוהג לומר, עבודות תשתית הן בגדר אסון עבור התושבים והעסקים באזור. זוהי ירידה חדה מאוד, לצורך עלייה משמעותית, שיפור באיכות החיים ויצירת מרחב ציבורי יעיל, יפה ומשודרג יותר שיבוא לטובת התושבים והסוחרים כאחד".
לדבריו, החלטות על ביצוע עבודות ושדרוגים מתקבלות לאחר שיקול דעת ושיתוף הציבור, ומתוך ניסיון לצמצם את הפגיעה ככל האפשר. "שדרוג ופיתוח חייבים להיות לנגד עינינו, גם במחיר של ביקורת ציבורית נקודתית", הוסיף.
בזיז אף פתח את הדלת בפני הסוחרים שנפגעו וקרא להם לפנות אליו ולגורמי העירייה: "בתור מחזיק תיק העסקים והרבעים אני קורא לסוחרים ולתושבים כאחד לפנות אליי ולצוות האגף לקידום עסקים לקבלת מענה. אני מבטיח שנעשה את מירב המאמצים לסייע. נעבור גם את זה יחד".
'חרדים ירושלים' פנה גם חבר מועצת העיר דוד זוהר שיש לו חלק בעבודות בשכונה וליו"ר ועדת תכנון ובנייה -סגן ומ"מ רה"ע אליעזר ראוכברגר (תושב השכונה) וביקש את התייחסותם לטענות העולות מהשטח. נכון למועד פרסום הכתבה, השניים בחרו שלא למסור תגובה.
ואנחנו בהחלט יכולים להבין אותם, אחרי הכול, גם נבחרי הציבור נמצאים בבין הזמנים.
לאחר שני חלקי פרויקט 'חרדים ירושלים' על העבודות בשאולזון, דבר אחד לפחות ברור: יש פער משמעותי בין הדרך שבה הגורמים המבצעים מתארים את ניהול הפרויקט לבין החוויה שעליה מספרים חלק מהתושבים ובעלי העסקים שחיים ופועלים בתוכו מדי יום.
העבודות יימשכו עוד תקופה ארוכה. השאלה כעת היא האם בעקבות זעקת התושבים והסוחרים יימצאו פתרונות שיאפשרו לשכונה להמשיך להתנהל גם בדרך אל הרחוב המשודרג.
מערכת 'חרדים ירושלים' מבקשת להודות לפעיל החברתי ותושב השכונה בני בירנצווייג, שסייע בחיבור לתושבים ובעלי עסקים ובהכנת הכתבות בנושא.
גם במקום שהסתיימו העבודות
עדיין המדרכה חסומה. מעניין למה עדיין הכל חסום בגדרות ובבטונדות
במשך היום קיימים מקומות שלמים שבהם לא מתבצות שום עבודות . אין שום תכנון. העירייה פוגעת בתושבי השכונה.