בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אישר היום לנהל תובענה ייצוגית נגד רשת "רמי לוי שיווק השקמה", בעקבות טענות של קופאים וקופאיות כי במשך שנים נוכו משכרם כספים בכל פעם שהתגלה חוסר בקופה בסיום המשמרת.
בפשטות: קופאי שסיים משמרת ובקופה שלו היו חסרים, למשל, 20, 50 או 100 שקלים, התבקש במקרים רבים לחתום על טופס שבו הוא מאשר את החוסר, ולאחר מכן הסכום נוכה משכרו. לפי עדויות שנשמעו בבית הדין, בחלק מהמקרים עובדים אף השלימו סכומים קטנים במזומן מכיסם.
כעת קבע בית הדין כי קיימת אפשרות סבירה שהנוהג הזה מנוגד לחוק הגנת השכר, וכי חוסר בקופה אינו הופך באופן אוטומטי ל"חוב" של העובד שאפשר פשוט לנכות ממשכורתו.
מדובר בשלב משמעותי בהליך, אך לא בפסק דין סופי: רמי לוי עדיין לא חויבה להחזיר את הכספים, והדיון בתביעה עצמה יימשך. עם זאת, עצם אישור התביעה כייצוגית פותח את הדרך לבירור ניכויים שבוצעו במשך שנים לקופאים ברחבי הרשת.
ההחלטה ניתנה בהרכב בראשות השופטת רחל בר"ג-הירשברג, לצד נציג הציבור בנימין אלבז ונציגת הציבור ברוריה ממן. את התביעה הגישו מאיר אדרי וברוך שלתיאל באמצעות עו"ד צבי מנדלסון.
כך פעל הנוהל
מהמסמכים שהוצגו לבית הדין עולה כי כאשר בסיום המשמרת התגלה פער בין סכום הכסף בקופה לבין הסכום שהיה אמור להימצא בה, העובד התבקש לחתום על "אישור לניכוי מהשכר".
בטופס נכתב כי העובד מאשר שהחוסר נבע באשמתו או באחריותו, מכיר בו כחוב כלפי החברה ומסכים שהסכום ינוכה ממשכורתו.
אלא שבית הדין קבע כי לא כל חוסר שנמצא בקופה הוא בהכרח חוב של הקופאי.
הסיבה פשוטה: חוסר יכול להיגרם משורה ארוכה של טעויות ואירועים, עודף שניתן בטעות, שטר מזויף, לקוח שהטעה את הקופאי, החלפת עובדים במהלך המשמרת, טעות בספירה או כסף שנפל בסביבת הקופה.
לכן, לפי בית הדין, אי אפשר לקבוע מראש שכל פער כספי הוא באחריותו האישית של העובד.
בהחלטה נכתב בצורה ברורה: "חוסרים שמתגלים בקופה של מרכול אינם יכולים להיחשב 'חוב' כמשמעו בסעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר".
"לא יודעים מה קרה? הקופאי אחראי"
אחד החלקים הבולטים בהחלטה נוגע לעדויות של מנהלים ועובדים ברשת.
מנהל סניף גבעת שאול, נתי חדד, העיד כי כאשר לא ניתן לדעת כיצד נוצר החוסר, נקודת המוצא היא שהקופאי אחראי: "כשאתה לא יכול לדעת אתה יוצא מנקודת הנחה שהקופאי אחראי על הקופה שלו".
עדה נוספת מטעם הרשת נשאלה מה קורה כאשר לא מצליחים לברר את מקור החוסר והשיבה: "אז מחויבת".
מנהל נוסף העיד כי אם לא נמצאה הסיבה לחוסר, העובד נדרש לשלם אותו.
בית הדין ראה בכך למעשה "משטר אחריות מוחלטת", שבו גם כאשר לא הוכח שהקופאי גרם לחוסר, הוא עדיין עלול לשאת בו.
את הגישה הזו בית הדין דחה.
"קודם תחתום, אחרי זה נברר"
החלק החריג יותר בהחלטה נוגע למה שהתרחש, לפי העדויות, בסיום משמרות.
עובדים תיארו מצב שבו בשעת לילה, כאשר הקופות נסגרות והעובדים כבר עייפים ומבקשים לחזור לביתם, מופעל לחץ לחתום במהירות על טופס הניכוי.
אחד התובעים העיד כי נאמר לו: "קודם כל תחתום, אחרי זה נברר את זה". אלא שלאחר שחתם, לטענתו, נאמר לו שאין עוד מה לעשות משום שכבר הסכים לניכוי.
עובדת נוספת העידה: "כולם עומדים בקופה והיא לא עוזבת אותך עד שאתה חותם".
ברוך שלתיאל תיאר בבית הדין: "כולם רוצים ללכת הביתה, ואז היא אומרת תחתום, אתה מעכב את כולם".
בית הדין קבע כי עדויות העובדים בנושא נמצאו אמינות.
עוד ציין ההרכב כי חלק מהמנהלים שהעידו מטעם הרשת כלל אינם נמצאים בסניפים בשעות שבהן מתבצעת סגירת הקופות, ולכן עדות העובדים שנכחו בפועל באותם מעמדים קיבלה משקל משמעותי יותר.
בית הדין אף ציין כי רמי לוי לא הביאה לעדות קופאית ראשית, מי שנמצאת בפועל בלב תהליך ספירת הכספים והחתמת העובדים.
כמה בכלל בדקו לפני שהורידו כסף?
נקודה נוספת שעלתה מהדיונים היא מידת הבדיקה שנעשתה לפני הניכוי.
לפי העדויות, בירור מעמיק יותר, הכולל לעיתים בדיקת מצלמות ומעורבות של קצין ביטחון, נעשה בעיקר כאשר מדובר בחוסר הגבוה מ-100 שקלים.
מנהלת משאבי האנוש של הרשת העידה כי כאשר מדובר בסכום נמוך יותר והעובד כבר חתם: "לא עושים בירור".
בית הדין ציין כי דווקא החוסרים הקטנים הם ככל הנראה הנפוצים יותר, ולכן עלול להיווצר מצב שבו כסף נוכה ממשכורתו של עובד עוד לפני שנבדק בכלל כיצד נוצר הפער.
חלק מעדי הרשת אף מסרו כי בכ-90% מהמקרים העובדים מסכימים לחתום על טופס הניכוי.
אלא שבית הדין העלה ספק עד כמה אותה חתימה משקפת הסכמה חופשית, כאשר העובד יודע שחוסרים חוזרים עלולים להוביל לשיחה עם ההנהלה, שימוע, העברה מתפקיד או אף פיטורים.
ומה טענה רשת רמי לוי?
רמי לוי דחתה את טענות העובדים וטענה כי מדובר בנוהל עבודה מסודר שנועד להבטיח אחריות של קופאים המטפלים בכספי החברה.
לדברי הרשת, הניכוי נעשה רק לאחר שהעובד יודע על החוסר, שותף לבירור וחותם על הסכמתו.
הרשת הציגה גם מקרים שבהם עובדים לא חויבו לבסוף, למשל כאשר נמצא עודף בקופה אחרת או כאשר התברר שמקור הפער אינו באחריות העובד.
עוד טענה החברה כי כל מקרה שונה ודורש בדיקה פרטנית ולכן אין מקום לתביעה ייצוגית.
בית הדין דחה בשלב זה את הטענה וקבע כי דווקא כאשר מדובר בסכומים קטנים יחסית ובעובדים שאינם צפויים להגיש תביעה אישית על עשרות שקלים, ההליך הייצוגי הוא דרך מתאימה לבירור הנושא.
מי נכלל בתביעה?
הקבוצה שאושרה כוללת את כל עובדי רמי לוי ששימשו כקופאים וקופאיות בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה בשנת 2023, ואשר נוכו משכרם כספים בגין חוסרים בקופה.
אם התביעה תתקבל בסופו של דבר, אחד הסעדים שייבחנו יהיה החזרת הכספים שנוכו מאותם עובדים.
כעת תידרש רמי לוי להגיש כתב הגנה בתוך 30 ימים. בית הדין גם הורה לפרסם הודעה על אישור התובענה בשני עיתונים יומיים.
בנוסף נפסקו לבא כוח המבקשים 25 אלף שקלים שכר טרחה עבור השלב הנוכחי, וכן 4,000 שקלים הוצאות לכל אחד משני המבקשים.
הסכום הכולל שנוכה לאורך השנים, מספר הקופאים שנפגעו והיקף הכסף שעשוי לעמוד במוקד התביעה, עדיין אינם ידועים.
אבל כבר בהחלטה הנוכחית הציב בית הדין גבול ברור: חוסר בקופה אינו הופך מעצמו לחוב אישי של הקופאי.
פנינו לרשת רמי לוי לקבלת תגובה להחלטת בית הדין ולטענות שעלו בה. ככל שתתקבל תגובת הרשת, היא תובא כאן במלואה.
