אבל כבד בעולם התורה והדיינות: ברחבי העיר מתקבלת בהלם ובצער רב הידיעה על הסתלקותו של הגאון הגדול רבי משה טופיק זצוק"ל חבר בית הדין הגדול לעירורים (לשעבר), ואחיהם של הגאונים מרן הגאון הגדול רבי אליהו טופיק שליט"א ראש ישיבות 'באר יהודה' והגאון הגדול רבי אברהם טופיק שליט"א מראשי ישיבת פורת יוסף.
הלווייתו תתקיים היום בשעה 13:00 בצהריים מבית הלוויות סנהדריה, שם ייטמן.
הגר"מ טופיק זצ"ל נולד בירושלים בז' באדר תרצ"ז לאביו רבי יצחק זצ"ל, מתלמידיו של הגאון רבי סלמאן מוצפי בישיבת בני ציון, ולאמו מרת אסתר מלכה ע"ה, ילידת ירושלים ממשפחת עטיה המיוחסת.
בילדותו למד בתלמוד התורה של ישיבת עץ חיים, וכבר בגיל שמונה נשלח ללמוד בישיבת פורת יוסף המעטירה שברובע היהודי. שם גדל על ברכי ראש הישיבה מרן הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל וגדולי ראשי הישיבה באותם ימים.
בילדותו היה צועד מדי יום מביתו שבשכונת זיכרון משה אל הרובע היהודי כדי ללמוד בישיבה. באחת הפעמים אף הותקף בדרכו על ידי ישמעאלים וניצל בנס. לאחר מלחמת העצמאות והחורבן שפקד את הרובע היהודי, המשיך ללמוד עם הישיבה בבתי המדרשיות בשכונת הבוכרים.
בהמשך למד בבית מדרשו של הראשון לציון הגאון רבי יצחק נסים זצ"ל, שהעריכו מאוד ואף קירבו. כבר בגיל שלושים ושלוש מונה לדיין בבית הדין הרבני באשדוד. בהמשך כיהן כחבר בית הדין הרבני בתל אביב וכאב בית דין באשקלון.
לימים נקרא לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים בהמלצתם של גדולי הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ומרן הגר"ע יוסף זצ"ל, שהעריכוהו מאוד. בהמשך הוכתר כאב בית דין בירושלים.לאחר כהונתו של מרן הראשל"צ רבי מרדכי אליהו זצ"ל, וכאמור, פנו אליו מרן הראשל"צ הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל והראשל"צ הגאון רבי מרדכי אליהו זצוק"ל אל הגאון רבי משה טופיק זצוק"ל בבקשה שיגיש מעומדות לכהן כראשון לציון וכרב ראשי לישראל כשהם יתמכו בו, אך הרב זצ"ל בגודל ענווונותו סירב בטענה שהוא לא מתאים, גם לאחר הפצרות רבות.
בשנת תשמ"ט מונה לחבר בית הדין הרבני הגדול, שם כיהן קרוב לעשרים שנה עד לפרישתו בשנת תשס"ז.
במהלך שנותיו בדיינות נודע כמי שעמד בתקיפות על שמירת ההלכה ללא פשרות, אך לצד זאת נודע בלב רחב וברגישות נדירה למצוקותיהם של הפונים לבתי הדין. בפסיקותיו השכין שלום בין בני זוג ופתר סכסוכי ממון מורכבים בחכמה ובפיקחות.
עמיתיו לדיינות הגדירו אותו כ"עמוד ההוראה". כל פסק דין שיצא מתחת ידו היה לאחר עיון מעמיק ובקיאות רחבה בש"ס ובפוסקים.
לצד תפקידיו הרמים התפרסם בצניעותו הגדולה. הוא ברח מן הכבוד כמפני האש והתהלך בענווה של תלמיד חכם מדורות עברו. הגר"מ זצ"ל שקד על התורה יומם ולילה, והקפיד לסיים את הש"ס כולו בכל שנה.
גם בעת שכיהן כדיין מחוץ לירושלים נהג לנצל את שעות הנסיעה הארוכות ללימוד, כשהוא נושא עמו כרכי גמרא ולומד לאורך כל הדרך.
לאחר פרישתו מהדיינות המשיך לשבת וללמוד בהתמדה עצומה, ואף בשנות חוליו האחרונות לא פסק מתלמודו.
המנוח התגורר בשכונת רמות בירושלים, בקריית אונגוואר, והיה בקשרי ידידות חמים עם האדמו"ר מאונגוואר זצ"ל.
הותיר אחריו משפחה מפוארת של תלמידי חכמים, ראשי ישיבות ודיינים. בין מחותניו: הגאון רבי אליהו שרים זצ"ל, ראש ישיבת תורה והוראה; יבלחט"א הגאון רבי בן ציון מוצפי, ראש ישיבת בני ציון; והגאון רבי אברהם סלים, ראש ישיבת מאור התורה.
בין בניו וחתניו: בנו הדיין הגאון רבי בן ציון טופיק, דיין בבית הדין הרבני בתל אביב; בנו הרב יצחק טופיק, ראש ישיבת "תורת ה' – נחלאות"; בנו הרב ישראל טופיק, ר"מ בישיבת מאור התורה; וחתנו הרב שלמה ברסקה, משגיח בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה.
עם הסתלקותו איבד עולם הרבנות וההלכה אחת הדמויות המובהקות של עולם הדיינות, שריד לדור תלמידי החכמים הירושלמיים מדורות קודמים.
המשפחה תשב שבעה בביתו רח' חיזקיהו שבתאי 11 רמות ד' .
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
