בעוד המדינה ממשיכה להשתתף ב-40% בלבד מתקציב שירותי הדת, העירייה נושאת בנטל של כ-63% מתקציב המועצה הדתית בעיר. בוועדת הכספים נשמעה ביקורת חריפה על מודל המימון, לצד קריאה להגדלת חלקה של המדינה.
ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (שני) את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות לשנת 2026, במסגרת הצעת המשרד לשירותי דת בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים.
על פי ההחלטה שאושרה, לא יחול שינוי בתקציב הכולל של המועצות הדתיות, אך תתבצע חלוקה מחודשת של נטל המימון בין הרשויות המקומיות. במסגרת המהלך יועברו כ-36 מיליון שקלים מרשויות חזקות לרשויות חלשות יותר, במטרה להקל על רשויות בעלות דירוג סוציו-אקונומי נמוך.
לפי החוק, המדינה מממנת 40% מתקציב המועצות הדתיות והרשויות המקומיות מממנות את 60% הנותרים. בהתאם למנגנון שאושר, יהיו רשויות שישתתפו בשיעור של 25% בלבד, בעוד אחרות יידרשו להשתתף בשיעור של עד 75%.
סך השתתפות הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות בשנת 2026 יעמוד על 259 מיליון שקלים, גידול של כ-3 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת.
ירושלים: עשרות מיליונים מעבר לתקציב השוטף
במהלך הדיון הציג מנהל אגף מבני דת בעירייה, הרב יצחק הנאו, את מצבה הייחודי של הבירה.
לדבריו, העירייה משתתפת בכ-63% מתקציב המועצה הדתית בעיר, שיעור גבוה במיוחד, ובמקביל משקיעה עשרות מיליוני שקלים נוספים בבנייה, שיפוץ ופיתוח של בתי כנסת, מקוואות ומבני דת ברחבי העיר.
הנאו הדגיש כי המחסור התקציבי מורגש היטב בשטח וכי התקצוב הממשלתי אינו מספק מענה מלא לצרכים הגדלים של ירושלים, המונה אוכלוסייה גדולה הצורכת שירותי דת בהיקף נרחב.
קריאה לשנות את השיטה
יו"ר הדיון, ח"כ ינון אזולאי, טען כי יש צורך בשינוי יסודי של מודל המימון הקיים.
לדבריו, בדומה למערכות החינוך והרווחה שבהן המדינה נושאת ברוב התקציב, גם בשירותי הדת יש להגדיל משמעותית את חלקה של המדינה ולהפחית את הנטל המוטל על הרשויות המקומיות.
עמדה דומה הוצגה גם על ידי נציגי השלטון המקומי, שטענו כי המודל הנוכחי חריג ביחס לשירותים ציבוריים אחרים. לדבריהם, המדינה צריכה לממן 75% מתקציב שירותי הדת והרשויות המקומיות רק 25%.
ביקורת מהאופוזיציה
מנגד, במהלך הדיון נשמעה ביקורת על מנגנון החלוקה החדש. ח"כ אורית פרקש הכהן טענה כי שירותי דת הם שירות בסיסי שכל אזרח זכאי לקבל באופן שוויוני, והביעה חשש כי הגדלת חלקן של הרשויות החזקות עלולה להביא בעתיד להכבדה תקציבית ואף לעליית מיסים מקומיים.
לצד זאת עלו שאלות לגבי תקציב נוסף של 40 מיליון שקלים שאושר בתקציב המדינה לצורך מימון נותני שירותי דת נוספים ברשויות המקומיות, אולם נציגי המשרד לשירותי דת הבהירו כי תקציב זה אינו חלק מתקציב המועצות הדתיות ואינו קשור להחלטה שאושרה היום.
בסיום הדיון אישרה ועדת הכספים את החלוקה לשנת 2026, אך מהדיון עלה כי גם בקרב הרשויות המקומיות וגם בקרב גורמים במשרד לשירותי דת קיימת הסכמה רחבה שהמודל הנוכחי מחייב שינוי עמוק יותר בעתיד, שינוי שעשוי להשפיע באופן משמעותי גם על העיר, הנושאת כיום באחד מנטלי המימון הגבוהים ביותר בתחום שירותי הדת בישראל.
