מטופל חרדי שפנה למערך בריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות כדי לקבל סיוע בתקופה רגישה בחייו, מצא את עצמו, לטענתו, נאלץ להסביר למטפלת שלו מדוע הוא וחרדים כמותו אינם משרתים בצה"ל. הדברים נאמרו במהלך המפגש השביעי עם עובדת סוציאלית בקופה, באחת מהמרפאות בעיר, לאחר שבעה מפגשים שבהם כבר נתן בה אמון, והובילו לתלונה חריפה למנהל המרפאה.
המטופל הגיע לקבלת טיפול כשהוא מתמודד עם רקע אישי מורכב ועם מצוקה שהשפיעה על חייו. דווקא בשל מצבו, הוא פנה לקבלת סיוע מקצועי ובמהלך המפגשים שיתף את העובדת הסוציאלית בעניינים אישיים ורגישים. בשל צנעת הפרט ורגישות הנסיבות, "חרדים ירושלים" אינו מפרסם את שמו או את מלוא הרקע שהביא אותו לטיפול.
אלא שהסיפור אינו מסתיים באמירה של העובדת. לדברי המטופל, מנהל המרפאה עצמו קבע לאחר שפנה אליו כי המטפלת פעלה בניגוד לאתיקה ולאמות המידה המקצועיות, והקופה אישרה לו 15 מפגשים עם עובדת סוציאלית אחרת. התלונה אף הגיעה למשרד הבריאות, שבדק אותה מול מכבי והבהיר ל"חרדים ירושלים" כי על עובד במערכת הבריאות להעניק טיפול בהתאם לצורך ולא לערב שיקולים נוספים.
ולמרות כל זאת, כאשר "חרדים ירושלים" פנה פעם אחר פעם למכבי וביקש לקבל את גרסת הקופה ולהבין כיצד היא מתייחסת למקרה, בקופה בחרו שלא למסור תגובה.
שבעה מפגשים – ואז הגיעה האמירה
המטופל, ששמו ופרטיו המזהים שמורים במערכת, טופל במשך שבעה מפגשים בידי עובדת סוציאלית במכבי.
במהלך המפגש האחרון עמה הוא העלה בפניה קונפליקט אישי הנוגע לחייו כחרדי: מצד אחד, סיפר, הוא אדם מאמין, לומד תורה בכולל ואינו מתגייס לצה"ל; מצד שני, ישנן תקופות שבהן הוא מתקשה גם בקיום מצוות מרכזיות. הוא הוסיף בפניה כי ישנם חרדים נוספים המתמודדים עם סתירות דומות.
זה היה הרגע שבו, לטענתו, השיחה קיבלה תפנית.
בתלונה שהעביר לאחר מכן למנהל המרפאה כתב המטופל כי כעשר דקות מתחילת הפגישה אמרה לו העובדת שהיא עומדת לומר דבר שבדרך כלל לא הייתה אומרת לו, אולם מאחר שהיא ממילא עוזבת את עבודתה, "לא יוכלו לעשות לה על זה כלום".
ואז הגיעה האמירה שעמדה במרכז התלונה: לדבריו, העובדת אמרה לו במפורש כי היא אינה מבינה כיצד אנשים כמוהו אינם משרתים בצה"ל.
במקום טיפול – מצא את עצמו מסביר את הציבור החרדי
לדברי המטופל, מכאן ואילך הוא מצא את עצמו מנסה להסביר למטפלת את עצמו ואת הציבור החרדי בכל הנוגע לסוגיית הגיוס.
לטענתו, היא לא גילתה עניין ממשי בהסברים, והוא חש כי מבחינתה המטרה הייתה לומר את הדברים ולהמשיך הלאה.
כאשר הבחינה שנפגע, כך לטענתו, ניסתה להבהיר כי הדברים אינם מכוונים אליו אישית אלא נאמרו באופן כללי. עוד אמרה, לפי גרסתו, כי בחדר הטיפולים היא מפרידה בין דעותיו וערכיו של האדם לבין האדם היושב מולה.
המטופל לא קיבל את ההסבר. בתלונה שהעביר למנהל המרפאה הוא הדגיש כי האמירה התייחסה במפורש לחרדים "כמוהו", ולכן מבחינתו לא ניתן לטעון שהיא אינה נוגעת גם אליו באופן אישי.
"מאז הפגישה אני סובל מהתקפי פאניקה"
המשמעות של האירוע עבור המטופל לא הסתכמה בוויכוח על גיוס. במכתב התלונה שכתב בסמוך למקרה הוא תיאר פגיעה קשה באמון שנבנה בינו לבין מי שטיפלה בו במשך שבעה מפגשים.
לדבריו, לאחר הפגישה הוא סבל מהתקפי פאניקה והתקשה לתפקד במשך יום שלם. בתלונתו כתב כי דווקא לאחר שנתן אמון במטפלת, הוא חש שהאמון שנוצר בחדר הטיפולים שימש לרעתו, גם אם לדבריו לא הייתה לה כוונה לפגוע בו בעוצמה שבה נפגע.
מדובר בנקודה משמעותית במיוחד כאשר הדברים נאמרים במסגרת טיפול נפשי: המטופל לא הגיע לדיון ציבורי או פוליטי בנושא חוק הגיוס, אלא לחדר טיפולים, שבו שיתף את המטפלת בקונפליקט אישי מתוך עולמו.
מנהל המרפאה: בניגוד לאתיקה המקצועית
המטופל החליט שלא לעבור על הדברים בשתיקה ופנה בתלונה למנהל המרפאה.
לדבריו, בתגובה לתלונה הבהיר לו מנהל המרפאה כי התנהלותה של העובדת הייתה בניגוד לאתיקה המקצועית ולאמות המידה המקצועיות הנהוגות במקום. עוד טוען המטופל כי נאמר לו שאילו העובדת עדיין הייתה פעילה במקום, לא היה לה מקום בצוות.
בפועל, מכבי אישרה למטופל 15 מפגשים עם עובדת סוציאלית אחרת, כדי שיוכל להמשיך את הטיפול לאחר האירוע.
חשוב להדגיש: העובדת לא עזבה בעקבות התלונה, ככל הידוע ל"חרדים ירושלים". לפי עדותו של המטופל, כבר בתוך הפגישה עצמה, עוד לפני שהגיש תלונה, היא אמרה לו כי היא ממילא עומדת לעזוב את עבודתה.
משרד הבריאות בדק מול מכבי
הפרשה הגיעה גם לפתחו של משרד הבריאות. בעקבות פניית "חרדים ירושלים" מסר המשרד כי התלונה נבדקה לאחר שנערך בירור מול קופת החולים מכבי.
ממשרד הבריאות נמסר: "התלונה נבדקה על ידי משרד הבריאות לאחר בירור שנעשה מול קופת החולים מכבי. ככלל, על עובד במערכת הבריאות חלה החובה לתת טיפול רפואי בהתאם לצורך ולא לערב שיקולים נוספים".
במשרד הוסיפו: "מבירור מול הקופה, העובדת סיימה את תפקידה".
אלא שכאן נדרש דיוק חשוב: תגובת משרד הבריאות אינה קובעת שהעובדת פוטרה או שתפקידה הסתיים בעקבות התלונה. יתרה מכך, לפי עדות המטופל, כבר בזמן הפגישה היא אמרה לו שהיא עומדת לעזוב. לפיכך אין בידי "חרדים ירושלים" מידע המצביע על קשר בין התלונה לבין סיום עבודתה.
ומכבי? בחרו שלא לענות
לצד התנהלות העובדת, נותרת גם שאלת האחריות של הקופה שבמסגרתה ניתן הטיפול.
"חרדים ירושלים" פנה למכבי שירותי בריאות פעם אחר פעם וביקש לקבל התייחסות מפורטת למקרה: כיצד הקופה רואה אמירה מסוג זה בתוך טיפול נפשי; מה העלה הבירור שנערך בעקבות התלונה; כיצד היא מוודאת שמטופלים אינם נחשפים לעמדות אישיות בסוגיות ציבוריות רגישות במסגרת טיפול; ומה עמדתה ביחס לדברים שמסר המטופל.
למכבי ניתנו מספר הזדמנויות להגיב. למרות זאת, עד למועד פרסום הכתבה בחרה הקופה שלא למסור ל"חרדים ירושלים" תגובה.
השתיקה הזו ראויה לציון בפני עצמה. מדובר בקופת חולים המעניקה שירות לאוכלוסייה חרדית רחבה, ובמקרה העוסק באחד המקומות הרגישים ביותר ביחסים שבין מערכת הבריאות למטופל – חדר הטיפולים הנפשי.
אין לייחס למכבי עצמה את הדברים שאמרה העובדת, אולם מהרגע שהוגשה תלונה על טיפול שניתן במסגרת הקופה, ומשרד הבריאות אף ערך בירור מולה, מדובר גם בשאלה מערכתית. דווקא משום כך, היה מצופה מהקופה להשיב לשאלות ולהציג בפני הציבור את עמדתה ואת הצעדים שנקטה.
במקום זאת, מי שמספק כעת את ההתייחסות הרשמית לפרשה הוא דווקא משרד הבריאות.
עבור המטופל, שהגיע מלכתחילה לקבל סיוע בתקופה רגישה, האירוע הותיר בעיקר שאלה אחת: כיצד שיתוף אישי שנאמר מתוך אמון בחדר הטיפולים הפך בתוך דקות לשיחה שבה נדרש להסביר מדוע הוא וחרדים כמותו אינם מתגייסים לצה"ל.
עדכון: תגובת מכבי לאחר פרסום הכתבה
יום לאחר פרסום הכתבה ב"חרדים ירושלים", העבירה מכבי שירותי בריאות את תגובתה למקרה.
ממכבי נמסר: "המטפלת סיימה את העסקתה במכבי בסמוך למפגש המדובר ובאופן בלתי תלוי בו. בעקבות הפנייה התקבלה התייחסותה, וממנה עולה פער לבין המתואר בתלונה ובכל מקרה התנצלה בפני המטופל. נדגיש כי מכבי מחויבת למתן טיפול מקצועי, מכבד ורגיש לכל מטופל ומטופלת".
