בשנים האחרונות הפכו לימודי התכנות לאחד המסלולים המבוקשים בסמינרים החרדיים בעיר. אלפי בנות פונות למסלולי הנדסת תוכנה ומקצועות טכנולוגיים, בתקווה להשתלב לאחר הלימודים במשרה איכותית שתאפשר להן לפרנס את ביתן בכבוד – אלא שבפועל, הדרך מהסמינר למשרדי ההייטק לא תמיד קצרה.
מחסור בניסיון, תחרות קשה על משרות ראשונות והצורך בסביבת עבודה המותאמת לאורח החיים החרדי מותירים לא מעט בוגרות עם תעודה ביד, אך ללא דריסת רגל ממשית בענף.
כעת, במהלך חדש של משרד העבודה ורשות החדשנות, נבחרה תוכנית ייעודית שאמורה לנסות ולצמצם בדיוק את הפער הזה.
מתוך 15 תוכניות חדשות שנבחרו במסגרת השקעה כוללת של כ-25 מיליון שקל, נכללה גם תוכנית Atida Career Accelerator של עמותת "עתידה", המיועדת לנשים חרדיות ותכלול הכשרה מותאמת, צבירת ניסיון טכנולוגי, ליווי מקצועי וחיבור למעסיקים.
עבור ירושלים יש למהלך משמעות מיוחדת. נתונים שפורסמו בעבר על שוק ההייטק בבירה הצביעו על תופעה מעניינת: נשים היו הרוב המוחלט בקרב העובדים החרדים בענף בעיר. בשנת 2019, למשל, כ-84% מהחרדים שהועסקו בהייטק בירושלים היו נשים.
מאז עולם ההייטק השתנה, וגם מספר הנשים החרדיות בענף גדל. מחקר עדכני של בנק ישראל מצא כי כ-70% מהנשים החרדיות שרוכשות השכלה למקצועות ההייטק עושות זאת במסלול הנדסת תוכנה לא אקדמי, בעיקר במסגרת הסמינרים. בבנק ישראל אף מציינים כי פתיחת מסלולי הנדסת התוכנה בסמינרים תרמה באופן ממשי לכניסת נשים חרדיות לענף – אך לצד זאת, שכרן עדיין נמוך יחסית לעובדים אחרים במקצועות טכנולוגיים.
וגם אחרי הלימודים, לא כולן מוצאות עבודה. נתוני שירות התעסוקה שפורסמו לאחרונה העלו כי באוגוסט האחרון היו רשומות 536 נשים חרדיות כדורשות עבודה במקצועות ההייטק, וכמעט 70% מהן הגיעו מתחומי פיתוח התוכנה וניתוח היישומים.
אלא שמאחורי הנתונים, התוכניות והתקציבים, בשטח נשמעת גם תמונה מורכבת יותר. בשיחה עם "חרדים ירושלים" מספרת בוגרת סמינר ירושלמי, שלמדה בעצמה במסלול טכנולוגי, כי בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בשוק שאליו נותבו אלפי בוגרות.
"לפני חמש שנים, כשאני הייתי בסמינר, זה היה הכיוון", היא מספרת. "בסמינרים הגדילו מאוד את מגמות המחשבים, ובחלק מהמקומות אפילו צמצמו מגמות אחרות כדי לפתוח עוד קבוצות. התחושה הייתה שזה המקצוע שצריך ללכת אליו".
אלא שלדבריה, היום התמונה כבר שונה. "הביקוש ירד. אני נפגשת עם חברות שלמדו את התחום ורואה מה קורה. יש חברות שמפטרות עובדים, יש כאלה שמתקשות למצוא עבודה, וה-AI רק מצמצם עוד יותר חלק מהתפקידים. יש הרבה בוגרות עם הכשרה – אבל אין מספיק משרות בשביל כולן".
דווקא על רקע זה היא מעלה סימן שאלה סביב המהלך החדש. "מצד אחד מקדמים עוד נשים לעולם המחשבים, ומצד שני חברות שלי מספרות שמפטרים אצלן אנשים מאותם מקומות. פעם כולם רצו ללמוד תכנות, גם בסמינרים וגם במסגרות אחרות. היום צריך לשאול אם השוק עדיין מסוגל לקלוט את כל מי שמכשירים אליו".
לדבריה, ייתכן שהגיע הזמן לבחון מחדש גם את מגוון מסלולי ההכשרה בסמינרים. "לא צריך לשלוח את כולן לאותו מקצוע. אם יש תחומים אחרים שיש בהם ביקוש אמיתי לעובדים, אולי צריך לפתוח מחדש את האפשרויות ולא להמשיך אוטומטית עם מה שהיה נכון לפני חמש שנים".
הדברים הללו מחדדים את האתגר שאליו מבקשת התוכנית החדשה לתת מענה: לא רק להכשיר עוד נשים למקצועות הטכנולוגיים, אלא לנסות לחבר בין ההכשרה לבין ניסיון מעשי ומעסיקים שיקלטו אותן בפועל.
"עתידה", שנבחרה להפעיל את אחד המסלולים, כבר פועלת בתחום התעסוקה לנשים חרדיות. תוכנית "הדסים" שלה מיועדת לבוגרות מסלולי הנדסת תוכנה בסמינרים ומאפשרת כניסה לתפקידי פיתוח גם ללא ניסיון קודם. לפי נתוני העמותה, יותר מ-8,000 נשים עברו לאורך השנים את תהליכי המיון ולמעלה מ-800 התקבלו לעבודה.
גם הזיקה הירושלמית אינה חדשה. במסגרת הרחבת פעילותה לדרום הגדירה מנכ"לית העמותה את המהלך כניסיון להעתיק לשם את "המודל הפועל בהצלחה רבה בירושלים ובמרכז".
לצד המסלול החרדי, 14 התוכניות הנוספות שנבחרו עוסקות בין היתר בהכשרת מנהלות בכירות, שילוב נשים בתעשיות דיפטק ובינה מלאכותית, החזרת עובדות להייטק לאחר הפסקה של מספר שנים וקידום לאחר חופשת לידה. המהלך כולו יוצא לדרך על רקע העובדה שנשים עדיין מהוות כשליש בלבד מהמועסקים בהייטק הישראלי.
אבל מבחינת בוגרות הסמינרים בירושלים, השאלה הגדולה פחות עוסקת ב-25 מיליון השקלים שעליהם הכריזו במשרדי הממשלה – ויותר במה שיקרה ביום שאחרי הלימודים.
האם התוכנית החדשה תצליח לייצר עוד מקומות עבודה בפועל, האם המשרות יהיו נגישות לבוגרות הירושלמיות, והאם הן יוצעו בתנאים המתאימים לאורח החיים החרדי.
כעת נותר לראות האם המהלך החדש יצליח לפתוח דלתות לבוגרות הסמינרים – או שיצטרף לשורה ארוכה של הכשרות, בזמן שהמשרות עצמן הולכות ומתמעטות.
