אבל כבד בעולם התורה והקבלה: בבוקר ערב חג הסוכות הסתלק לבית עולמו הגאון הצדיק המקובל רבי דוד שלום בצרי זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "השלום" ומגדולי המקובלים בדור האחרון, והוא בן 85 בפטירתו.
הגר"ד בצרי זצ"ל התמוטט הבוקר בביתו ברחוב הרב לנדא בבני ברק, שם התגורר בשנים האחרונות. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות, ובהמשך הוא פונה במצב אנוש לבית החולים שיבא בתל השומר. לאחר מאמצי החייאה נאלצו הרופאים לקבוע את פטירתו.
הבשורה הקשה התפשטה במהירות בירושלים, העיר שבה נולד וגדל ובה פעל במשך עשרות שנים. ישיבת "השלום" שהקים בשכונת מקור ברוך הפכה במהלך השנים לאחד מבתי המדרש המזוהים ביותר עם לימוד תורת הקבלה בעיר ולמוקד שאליו הגיעו אלפים לתפילה, ברכה ועצה.
הגאון הצדיק רבי דוד שלום בצרי זצ"ל נולד בעיר בי"ד באב תש"א, לאביו רבי יוסף בצרי זצ"ל ולאמו מרת ויקטוריה ע"ה, למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בקרב חכמי בבל וירושלים.
משפחתו הייתה קשורה לשושלותיהם של רבנו יוסף חיים מבגדד, בעל ה"בן איש חי", ושל המקובל רבי יהודה פתיה זצוק"ל, מגדולי חכמי הקבלה בדורות האחרונים.
בצעירותו למד בישיבת "פורת יוסף", ונמנה עם תלמידיהם של גדולי חכמי ירושלים. בין רבותיו היו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל והגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל. קשר מיוחד היה לו עם המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל, שלימים היה לחמיו, וממנו קיבל רבות בתורת הנסתר.
בהמשך למד דיינות בכולל "יד הרב נסים", אצל הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק נסים זצ"ל.
בתחילת שנות ה־70 עמד בראש ישיבת "חברת אהבת שלום" לצד המקובל רבי יעקב משה הלל. לאחר מכן יצא לדרך עצמאית והקים יחד עם בנו, המקובל רבי יצחק בצרי, את ישיבת המקובלים "השלום" בשכונת מקור ברוך בירושלים, שנקראה על שמו של המקובל רבי שלום שרעבי – הרש"ש.
במשך עשרות שנים עמד הגר"ד בצרי בראש ישיבת "השלום", שבה עסקו בלימוד תורת הנסתר ובכוונות התפילה על פי דרכו וסידורו של הרש"ש.
לצד סדרי הלימוד התקיימו במקום לאורך השנים מעמדי תפילה ו"תיקונים" שבהם השתתפו רבים, ובהם תיקוני תשובה, פדיון נפש ותפילות מיוחדות לזיווג, רפואה, פרנסה, זרע של קיימא ושלום בית.
אלפים מכל רחבי הארץ ומחוצה לה הגיעו במהלך השנים לבית מדרשו בירושלים לקבלת עצה וברכה ולהשתתפות במעמדי התפילה שערך. גם מחוץ לכותלי הישיבה הרבה למסור שיעורים ודברי חיזוק בענייני אמונה, שמירת שבת, טהרת המשפחה ויראת שמים.
אחד הפרקים שזוהו במיוחד עם דמותו היה עיסוקו במסורות קבליות הנוגעות לדיבוקים. במספר מקרים לאורך השנים ערך מעמדים שנועדו, על פי המסורת הקבלית, להוצאת דיבוק, וחלקם זכו לפרסום רב.
אחד המעמדים המפורסמים נערך בשנת תשנ"ט בבית מדרשו, לאחר שהובאה לפניו אישה שעל פי המתואר הייתה אחוזה בדיבוק. מעמד נוסף נערך בשנת תש"ע, אז השתתפו לצד הגר"ד בצרי גם בנו הגר"י בצרי והמקובל הגאון רבי יעקב הדס.
הגר"ד בצרי זצ"ל הותיר אחריו משפחה ענפה של רבנים ומרביצי תורה. בין בניו: המקובל רבי יצחק בצרי, רבי משה בצרי, רבי שלמה בצרי ורבי מרדכי בצרי.
אחיו הם הגאון רבי עזרא בצרי, שכיהן כדיין בבית הדין הגדול; הגאון רבי ששון בצרי, דיין בבית הדין "אהבת שלום"; ורבי מנחם בצרי, מנהל מוסדות "סוכת דוד". בין גיסיו נמנים הגאון רבי בן ציון מוצפי והגאון רבי יהודה מוצפי.
רעייתו, הרבנית ציפורה בצרי ע"ה, בתו של המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל, נפטרה בי"ד בניסן תש"פ.
בשנים האחרונות עבר הגר"ד בצרי להתגורר בבני ברק. בתקופה זו ידע מספר תקופות של חולשה ואשפוזים, אולם ככל שהתאפשר לו המשיך בלימוד, בקבלת קהל ובהרבצת תורה.
עם פטירתו בערב חג הסוכות נחתם פרק של עשרות שנים בעולם הקבלה הירושלמי, שבמרכזו עמדה ישיבת "השלום" במקור ברוך ודמותו של הגר"ד בצרי, שאל בית מדרשו הגיעו במשך השנים אלפים.
בתנועת ש"ס ספדו לגר"ד בצרי זצ"ל. בהודעת האבל מטעם מועצת חכמי התורה, יו"ר התנועה אריה דרעי, נציגיה ופעיליה, תואר הגר"ד בצרי כמי ש"הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה" וכמי ש"שפך שיח בתפילות קודש ובתיקונים נשגבים למען כלל ישראל".
בש"ס ציינו גם את הקשר רב השנים של המקובל לתנועה ואת עמידתו לצדה במאבקים הנוגעים לעולם התורה. "גדולה האבדה לעולם התורה ולכלל ישראל", נמסר בהודעה, שבה שיגרה התנועה תנחומים לבנו וממשיך דרכו, המקובל הגאון רבי יצחק בצרי, וליתר בני המשפחה.
מסע הלווייתו של הגאון הצדיק המקובל רבי דוד שלום בצרי זצ"ל ייצא היום בשעה 14:00 מישיבת "השלום" ברחוב תחכמוני, בדרכו לבית העלמין סנהדריה, שם ייטמן. המונים צפויים להשתתף וללוותו בדרכו האחרונה.
פרטים נוספים על מסלול ההלוויה המדויק והסדרי התנועה יפורסמו בהמשך.
וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'.
