מחאת המנופאים מגיעה גם לירושלים: מנופאים העובדים באתרי בנייה בעיר יצאו למחות על תנאי העסקתם, השכר שלטענתם נשחק במשך שנים ובעיקר על מה שהם מגדירים כליקויי בטיחות ולחצים המופעלים עליהם במהלך העבודה. בשיחות עם "חרדים ירושלים" בשטח הם מתארים עבודה של שעות ארוכות בגובה רב, גם ביום יום וגם בתקופות מלחמה ואזעקות, וטוענים כי סירוב לבצע פעולה שאינה בטיחותית עלול לעלות למנופאי במקום עבודתו.
מחאת המנופאים ועובדי הגובה בגבעת שאול
יוסף פוליאקוב, מנופאי חרדי תושב שכונת רמות, שעבד בין היתר באתר בנייה בגבעת שאול, סיפר ל"חרדים ירושלים" כי מבחינתו המאבק אינו מסתכם בדרישה לתוספת שכר.
"אנחנו מוחים על תנאי העבודה שלנו ועל חוסר בבטיחות", אמר פוליאקוב לכתבנו. לדבריו, רק ביום שישי האחרון התבקש לבצע הנפה שלטענתו הייתה בניגוד לתקנות. "אמרתי שאני לא מניף בניגוד לתקנות. אמרו לי: 'אל תדאג, אתה הולך הביתה בשתיים'. מה זה משנה שאני הולך הביתה בשתיים? באתי לעבוד, ואני רוצה לעבוד כמו שצריך".
לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות בענף היא הלחץ שמופעל על המנופאי לעמוד בדרישות המגיעות מהשטח, גם כאשר הוא סבור שהפעולה אינה בטוחה. "אם אני לא מניף כמו שהם רוצים, יום למחרת אני צריך לחפש מנוף אחר", טען.
פוליאקוב מספר כי חווה בעצמו את חוסר הביטחון התעסוקתי. לדבריו, לאחר שעבד במשך כחודשיים באתר בגבעת שאול, איחר יום אחד לעבודה בעקבות תאונת שרשרת בכביש בגין. "אני גר ברמות ורוכב על קטנוע. הייתי תקוע בבגין ואיחרתי בשעה. למחרת העיפו אותי מהאתר בגלל האיחור הזה", סיפר.
אלא שמעל סוגיית השכר והתעסוקה מרחפת, לדברי המנופאים, שאלת הבטיחות. פוליאקוב מתאר את האחריות הכבדה המוטלת על מי שיושב בקבינה עשרות מטרים מעל אתר הבנייה ומניף מטענים שמשקלם עשוי להגיע לטונות.
לדבריו, גם קשיי תקשורת בין העובדים הזרים באתר לבין המנופאי עלולים להפוך בתוך שניות לאירוע מסוכן. "אתה מרים טונות באוויר. הוא אומר לך למטה במקום למעלה, אתה יכול להרוג אותו", אמר. "אני רוצה לעבוד בצורה בטיחותית. אני לא צריך לפחד שבגלל טעות או אי-הבנה של מישהו למטה יקרה אסון".
יוסף, מנופאי תושב רמות בראיון מהשטח לכתבנו
פוליאקוב אף סיפר על תאונת עבודה קטלנית שאירעה לדבריו לפני מספר חודשים באתר בנייה שבו עבד חברו, מנופאי חרדי מהעיר. לדבריו, פועל נהרג לאחר שתבנית בנייה נפלה. מעבר לטרגדיה עצמה, הוא מדגיש את המחיר הנפשי שמשלמים המנופאים המעורבים באירועים מסוג זה: "אתה מבין איזה טראומות זה עושה לבן אדם לכל החיים?"
לטענת המוחים, חלק מהמצוקה נמשך כבר שנים. פוליאקוב מצביע על ההסכם שנחתם בשנת 2017 וטוען כי מאז לא חל מבחינתם שיפור מספק בתנאי ההעסקה ובשכר, בזמן שיוקר המחיה עלה והענף עבר את תקופת הקורונה ושנות המלחמה.
"מאז 2017 הייתה מגפה והייתה מלחמה", אמר. "הכריחו אותנו לצאת לעבודה גם כשנפלו טילים בליסטיים. אתה נוסע לעבוד 12 שעות ביום ואתה חייב להיות מרוכז".
לדבריו, הדרישות המרכזיות הן ברורות: הגבלת יום העבודה, הקפדה על תקנות הבטיחות ושיפור השכר. "אנחנו רוצים תנאי עבודה נורמליים, יום נורמלי של עשר שעות ולא יותר, שיעבדו לפי תקנות הבטיחות ושיעלו לנו את המשכורת, שיהיה לנו שווה לצאת לשטח".
לטענתו, קיים גם פער משמעותי בין השכר שניתן להשיג בעבודה לא מדווחת לבין השכר של מנופאים המועסקים כחוק באמצעות חברות כוח אדם. "מנופאי שעובד דרך כוח אדם בצורה מסודרת עובד בסביבות 55 שקל לשעה, לפעמים אפילו פחות. הוא לא סוגר את החודש", טען.
לצד הביקורת החריפה, פוליאקוב דווקא ממליץ לצעירים חרדים לשקול כניסה למקצוע, בתנאי שהענף יעבור שינוי.
"לפני שנכנסתי לתחום הייתי מרוויח 6,000 שקל בחודש. היום אני מרוויח יותר", סיפר. לדבריו, לעבודה יש גם יתרונות ייחודיים עבור עובד חרדי: "אתה יחסית מנותק מכל מה שמסביב. יש לך את הקבינה שלך, אתה יכול לשמוע שיעור, אתה יכול להתפלל שחרית, ויש אתרים שהם לא עמוסים. לי בתור חרדי זה מאוד נוח ומשתלם".
אבל מבחינתו, היתרונות אינם יכולים לבוא על חשבון הבטיחות: "אני רוצה לקבל את הכסף שמגיע לי ואני רוצה לעבוד בצורה בטיחותית".
חיים, מנופאי חרדי נוסף שעובד בענף מזה מספר שנים ושוחח עם "חרדים ירושלים", תיאר אף הוא מציאות מורכבת.
"אנחנו יושבים 12 שעות ברצף למעלה, מנותקים מעל האדמה", סיפר. "עברנו מלחמות, עברנו טילים, וגם כשהמשק כולו היה מושבת במצבי חירום, ציפו מאיתנו להמשיך לעלות למנוף ולעבוד בגובה".
לדבריו, התחושה בקרב חלק מהמנופאים היא שהעבודה החיונית שהם מבצעים אינה זוכה לתמורה מתאימה. "כואב לראות שאחרי כל מסירות הנפש הזו, עדיין לא מעניקים לנו את התנאים הבסיסיים ביותר שכל בן אדם יכול לבקש. הגיע הזמן שיבינו שגם למנופאים שמחזיקים את האתרים בזמנים הכי קשים מגיע יחס אנושי ומכבד".
גם רועי ויינשטיין, יו"ר ועד המנופאים הארצי, הגיע למחאה ושוחח עם כתב "חרדים ירושלים". ויינשטיין ביקש להדגיש כי מבחינת הוועד מדובר במחאה שמתקיימת במקביל למשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש.
"אנחנו כרגע נמצאים בעיצומו של משא ומתן על הסכם קיבוצי, אחרי ששחקו לנו את השכר במשך תשע שנים, מאז ההסכם האחרון ב-2017", אמר.
ויינשטיין הזכיר את התנאים החריגים שבהם נדרשו המנופאים לעבוד בשנים האחרונות. "בתשע השנים האלה הייתה קורונה, הייתה מלחמה, היו טילים בליסטיים, ואנחנו נמצאים במנופים בגובה של מאה מטר בלי מרחב מוגן".
לדבריו, הבעיה חורגת מתנאי ההעסקה של המנופאים עצמם ונוגעת לבטיחות בכלל ענף הבנייה. "אנחנו כולנו סובלים מזה. המנופאים הם פשוט מהעובדים היחידים בענף שיש להם ועד. יש עובדים זרים, אינסטלטורים, נהגי משאיות ועוד עובדים רבים שאין להם את הכוח המאורגן הזה".
יו"ר הוועד הפנה אצבע מאשימה כלפי משרד העבודה וטען כי היקף האכיפה בענף אינו מספק.
"אנחנו באים למחות על חוסר הנוכחות של משרד העבודה ועל אגפי האכיפה", אמר ויינשטיין. לטענתו, היעדר אכיפה מספקת הוא שמאפשר את המציאות שעליה מתלוננים המנופאים.
המנופאים ששוחחו עם "חרדים ירושלים" מדגישים כי הם אינם מבקשים לעצור את ענף הבנייה, אלא לשנות את המציאות בתוכו: שכר שלטענתם הולם את האחריות הכבדה, שעות עבודה סבירות, ביטחון תעסוקתי ובעיקר האפשרות לומר "לא" להנפה מסוכנת, מבלי לחשוש שלמחרת כבר לא יהיה להם לאן לחזור.
מבחינת פוליאקוב, שיושב מדי יום גבוה מעל רחובות העיר ומחזיק באמצעות המנוף מטענים של טונות, הדרישה פשוטה: "באתי לעבוד כמו שצריך. אני רוצה לקבל את הכסף שמגיע לי, ואני רוצה לעבוד בצורה בטיחותית".
תגובת משרד העבודה
בעקבות פניית "חרדים ירושלים", במשרד העבודה דוחים את הטענות בדבר היעדר אכיפה ומבהירים כי מינהל הבטיחות מבצע אכיפה נרחבת בתחום בטיחות המנופאים, לרבות עריכת שימועים לבעלי תפקידים במקרים שבהם ניתן להוכיח כי בוצעה עבירה על חוקי הבטיחות.
במשרד התייחסו גם לטענות בנוגע לשעות העבודה ולתנאי ההעסקה, וציינו כי מאז תיקון החוק בשנת 2019, קבלני כוח אדם המספקים שירותי עגורנאים המפעילים עגורני צריח מחויבים בהיתר מיוחד ממינהל הסדרה ואכיפה. לדבריהם, ההיתר ניתן רק לאחר בדיקת עמידת החברה ומנהליה בדרישות החוק, והוא כולל גם דרישות ובדיקות בתחום הבטיחות.
לפי נתוני המשרד, מאז תיקון החוק הוגשו למעלה מ-200 בקשות להיתר. יותר מ-80 מהן נסגרו בשל אי-עמידה בתנאים או אי-השלמת ההליך, ושמונה בקשות נוספות סורבו לאחר הליכי חקירה ושימוע. במשרד מציינים כי בסופו של דבר רק כמחצית מהבקשות שהוגשו אושרו, וכי לכ-20% מהחברות שקיבלו היתר לאורך השנים הוא בוטל או לא חודש.
עוד נמסר כי בשנים 2025–2026 חולטו ערבויות של תשע חברות, בסכום כולל של כמיליון שקלים, במקרים שבהם חברות שרישיונן בוטל או לא חודש לא שילמו לעובדים את זכויותיהם.
במשרד העבודה הוסיפו כי מתקיים שיח שוטף עם נציגי ארגון העובדים וההסתדרות וכי תלונות ומידע המועברים אליהם מטופלים באמצעות כלי הרישוי והאכיפה. בנוסף, עשרות מפקחים מקצועיים פועלים באתרי בנייה ברחבי הארץ, גובים עדויות מעובדים ומעסיקים ובוחנים את תנאי ההעסקה, סביבת העבודה ואמצעי הבטיחות.
במשרד הדגישו כי פעולות האכיפה מתקיימות לאורך כל השנה, לעיתים גם בשיתוף גורמי אכיפה וגופים נוספים, ובהם המוסד לביטוח לאומי.
כל הכבוד. רק ככה משיגים במדינה הזו.
העם עם המנופאים!
ממש הפקרות כולם יודעים מה המצב המנוף עד שהמנופאי שם לב יכול לעלות בחיי אדם , כל הקומבינות של הבודקים שאמורים לשמור מלכתחילה על הבטיחות של המנוף זה פשוט הפקרות אין מילה אחרת
אני מודה לחנוך פוגל על הכתבה החשובה. מנופאים הם תמיד היחידים שפעלו משהו למען המנופאים האחרים, ואם אין אני לי מי לי. מקווה שהמאבק שלנו ישמע, ונראה גם תוצאות מהשטח.
אני בתור מנופאי חרדי
כל מילה בסלע הגיע הזמן לשינוי!!!!