רגע לפני הגשם החריג שצפוי לרדת במוצאי השבת של חודש אלול, מחקר ארכיאולוגי חדש שאנו מביאים הערב מחזיר את הירושלמים כ-850 שנה לאחור וחושף כיצד ניסו תושבי האזור להתמודד עם החורף הקר: באמצעות קמינים שנבנו ממש בתוך קירות הבתים.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשכונת רמות ובוואדי אל-חראמיה שמצפון לעיר, נחשפו קמינים ביתיים המתוארכים למאה ה-12 לספירה. הקמינים שולבו בקירות המבנים וחוברו לארובות שנועדו לפנות את העשן אל מחוץ לבית.
הממצא נחשף במסגרת מחקר חדש של זוביר עדוי, מיכאל טשרנין וד"ר יחיאל זלינגר מרשות העתיקות, שהתפרסם בגיליון 121 של כתב העת המדעי הבינלאומי "Atiqot" ואותה אנו מביאים הערב כאן ב"חרדים ירושלים".
בשני האתרים, שבהם התקיימו בתקופה הצלבנית יישובים כפריים, נמצאו עדויות מוחשיות לשימוש בקמינים: בחלקם השתמרו סימני פיח ואפר, ובאחד מהם אף התגלה משקוף שלם של קמין.
לדברי החוקרים שאת דבריהם אנו מביאים הכרב, מדובר בשיטת חימום שלא הייתה מוכרת באדריכלות המקומית לפני הגעת הצלבנים לארץ ישראל. השוואת הממצאים לקמינים שהתגלו באירופה מצביעה על דמיון לסגנונות שהיו נפוצים באזור בורגונדי ובדרום-מערב צרפת.
באירופה של אותה תקופה נחשב הקמין לפריט יוקרתי, שהיה נפוץ בעיקר בטירות, במבצרי אצולה ובמנזרים. אלא שבאזור ירושלים התמונה הייתה שונה: הקמינים שולבו גם בבתים בכפרים הצלבניים. לדברי החוקרים, הדבר עשוי להעיד על מעמדם הגבוה של המתיישבים שחיו במקום ועל כך שהביאו עמם לארץ גם את מסורת הבנייה והחימום שהכירו מאירופה.
התופעה הייתה קצרה יחסית: לאחר נפילת הממלכה הצלבנית נעלמו הקמינים מהאדריכלות המקומית, ורק מאות שנים לאחר מכן, בתקופה העות'מאנית, הם שבו להופיע בארץ.
נדירות הממצא הופכת את התגלית בעיר למסקרנת במיוחד: נכון להיום מוכרים בארץ כעשרה קמינים בלבד מהסוג הזה, עדות יוצאת דופן לאופן שבו חיממו את הבית בחורף הירושלמי לפני כ-850 שנה.
