מאות תלמידי ישיבות ומוסדות מהציונות הדתית, לצד רבנים ואישי ציבור, פקדו היום (ראשון), ג' באלול, את הר הזיתים, לרגל יום ההילולא ה-91 של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שכיהן כרבה האשכנזי של העיר ובהמשך כרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל.
כמדי שנה, הגיעו במהלך היום קבוצות תלמידים יחד עם רבניהם לציונו שבהר הזיתים, שם נאמרו פרקי תהילים ונערכו תפילות לעילוי נשמתו. במעמד המרכזי נשאו הרבנים דברים לזכרו ועסקו בזכרו במשנתו, ובמורשת שהותיר אחריו.
עשרות רבות פוקדים הבוקר את קברו של הראי"ה קוק, במהלך כל היום צפויים רבים להגיע לציונו בהר הזיתים | צילום: יהודה אהרוניבין המשתתפים ונושאי הדברים היו סגן ראש העיר אריה קינג. הרב מרדכי גרינברג, נשיא ישיבת כרם ביבנה; הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר ראשון לציון; הרב חגי לונדין; הרב איתן איזמן, ממייסדי רשת נעם-צביה; וכן הרב אבי טיץ, מנהל בית הרב קוק.
הרב איתן איזמן התייחס להשפעתו המתמשכת של הרב קוק ואמר כי גם 91 שנים לאחר הסתלקותו, תורתו מוסיפה להשפיע על סוגיות ציבוריות ועל חלקים נרחבים בציונות הדתית. הרב חגי לונדין תיאר את דמותו כמי שפעלה בתקופת המעבר שבין חיי הגלות להתבססות היישוב היהודי בארץ ישראל, והותירה משנה רוחנית לדורות הבאים.
ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, אמר כי בחלוף השנים ניתן לראות כיצד כתביו ומשנתו של הרב קוק ממשיכים להילמד ביותר מוסדות וישיבות, וכי כתבים נוספים מעיזבונו ממשיכים להתפרסם.
רבה של ירושלים ומייסד הרבנות הראשית
דמותו של הרב קוק קשורה קשר הדוק לירושלים. בשנת תרע"ט (1919), לאחר שכיהן כרבן של יפו והמושבות, נענה לבקשת רבנים וראשי מוסדות בעיר והתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים, משרה שנותרה ללא ממלא קבוע במשך מספר שנים.
שנים אחדות לאחר מכן היה ממקימי הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון. בעיר גם ייסד את ישיבת מרכז הרב בשכונת קריית משה, שהפכה ברבות השנים לספינת הדגל התורנית של הציבור הדתי-לאומי.
הרב קוק היה פוסק, מקובל והוגה דעות, ודמותו עוררה כבר בחייו יחס מורכב בעולם היהודי. לצד רבנים וחוגים שראו בו דמות תורנית מרכזית, בעיקר בקרב הציבור הדתי-לאומי, היו גם חוגים חרדיים רבים שהתנגדו בחריפות לחלק מדרכו, להשקפותיו וליחסו לציונות ולמוסדות היישוב החדש.
הערכה לצד מחלוקת
לצד המחלוקת החריפה שעוררו השקפותיו ודרכו הציבורית של הרב קוק בחלקים מהמחנה החרדי, גדלותו התורנית ואישיותו זכו להערכה גם מצד שורה ארוכה של גדולי תורה שלא הסכימו עם שיטתו. בין הרבנים שקיימו עמו קשר תורני או התייחסו אליו בכבוד נמנו החפץ חיים, החזון איש, רבי חיים עוזר גרודזינסקי, האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור, רבי איסר זלמן מלצר, רבי ברוך בער ליבוביץ, רבי אהרן קוטלר ורבנים נוספים.
גם בירושלים התקיימה מציאות מורכבת. רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה ממתנגדיה הבולטים של דרכו הציבורית, ניהל עמו שיחות בדברי תורה והעריך את גדלותו, אף שהשניים השתייכו למחנות שונים ונחלקו בסוגיות יסוד. מנגד, חוגים קנאיים ביישוב הישן ניהלו נגד הרב קוק מאבק חריף, שכלל כרוזים ופשקווילים נגדו ונגד כתביו.
במהלך השנים הובאו גם התבטאויות אוהדות בשמו של החפץ חיים וכן מפי הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף, שהפליגו בשבח גדלותו בתורה וביראת שמים. לצד זאת, רבנים אחרים התנגדו בתקיפות להשקפותיו הציוניות ולחלק מכתביו. כך נותרה דמותו של הרב קוק במשך עשרות שנים נקודת מחלוקת בעולם החרדי, לצד הכרה מצד רבים מגדולי התורה בגדלותו התורנית.
המאבק על קדושת הכותל
אחד הפרקים הירושלמיים הבולטים בפעילותו הציבורית היה מאבקו על מעמד הכותל המערבי בתקופת השלטון הבריטי. בעקבות המתיחות והמאורעות בסוף שנות העשרים התייצב הרב קוק מול שלטונות המנדט ודרש לשמור על זכויות היהודים במקום הקדוש.
כאשר הועלתה בפניו האפשרות שהיהודים יוותרו על טענת הבעלות על הכותל בתמורה להבטחת זכות התפילה במקום, התנגד לכך נחרצות והבהיר כי אין בסמכותם של נציגי הציבור לוותר בשם עם ישראל על הכותל.
גם לאחר פטירתו נותר חותמו בעיר. הבית שבו התגורר במרכז העיר משמש כיום כ"בית הרב קוק", וברחוב הסמוך מונצח שמו. מוסד הרב קוק, שהוקם בעיר בידי הרב יהודה לייב מימון, נושא אף הוא את שמו ועוסק בהוצאת ספרות תורנית.
בשכונת שמואל הנביא, בסמוך לצומת מרן, נמצא גם רחוב "עץ הדר", הקרוי על שם אחד מספריו.
הרב קוק נפטר בג' באלול תרצ"ה ונטמן בהר הזיתים.
היום, 91 שנים לאחר הסתלקותו, ממשיכים רבים לפקוד את ציונו ביום פטירתו, כאשר במהלך שעות היום צפויים מתפללים נוספים להגיע למקום.
