דוח חדש של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות חושף מי מהגופים הציבוריים עומד בחובה להעסיק לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית, ומי עדיין נמצא מתחת ליעד. ברמה הארצית הנתונים מצביעים על שיפור ניכר, ובחלוקה לפי מחוזות ירושלים אף ניצבת במקום הראשון בארץ.
אלא שצלילה לנתונים של הגופים הפועלים בירושלים מגלה תמונה מורכבת יותר. לצד שורה של מינהלים קהילתיים שעומדים באופן מלא ביעד, ישנם גם גופים ירושלמיים שנותרו מאחור: מינהל בוכרים–גאולה נמצא ברמה בינונית, מינהל בית וגן ירד בשתי רמות לרמה נמוכה, הגיחון אינו מגיע לעמידה מלאה, וגם הקרן למורשת הכותל מופיעה בין הגופים המדורגים ברמה נמוכה.
אז מי בירושלים עומד ביעד, מי השתפר, מי דווקא נסוג, ומה מלמד הדוח החדש על העסקת אנשים עם מוגבלות בבירה? אלו הנתונים.
הנתון הבולט ביותר מבחינת הבירה מגיע מהחלוקה הגיאוגרפית של הרשויות המקומיות: מחוז ירושלים ניצב במקום הראשון בארץ, כאשר 100% מהרשויות שנבדקו במחוז עומדות באופן מלא ביעד.
לשם השוואה, ביהודה ושומרון שיעור העמידה המלאה עומד על 95%, במחוזות תל אביב והצפון על 92%, במרכז על 89%, בחיפה על 83% ובדרום על 76% בלבד.
מדובר בחלק ממגמה ארצית של שיפור משמעותי. מתוך 230 רשויות מקומיות שנבדקו ברחבי הארץ, 203 עומדות באופן מלא ביעד, 18 ברמה בינונית ותשע ברמה נמוכה. שיעור הרשויות שהגיעו לעמידה מלאה זינק מ-79% בשנת 2024 ל-88% בשנת 2025.
המינהלים הקהילתיים בעיר: רובם עומדים ביעד
גם בבדיקת המינהלים הקהילתיים בשכונות העיר עולה כי שורה ארוכה של גופים עומדים באופן מלא ביעד.
מינהל קהילתי גילה רשם שיפור ועלה ברמה אחת לעמידה מלאה. לצדו, מינהל בקעה רבתי, גינות העיר, בית חנינא, יובלים, מעלה רמות, נווה יעקב ופסגת זאב נמצאים כולם ברמת עמידה מלאה.
לעומתם, במינהל הקהילתי בוכרים-גאולה התמונה שונה: המינהל נמצא ברמה בינונית, אם כי מדובר בשיפור של רמה אחת לעומת השנה הקודמת.
הנתון החריג יותר מגיע מבית וגן. המינהל הקהילתי בשכונה נמצא ברמת עמידה נמוכה לאחר שירד בשתי רמות. על פי דירוג הנציבות, "רמה נמוכה" משקפת שיעור ייצוג של 2% עד 3.49% בלבד.
הגיחון והכותל מאחור
התמונה פחות חיובית בשניים מהגופים המזוהים עם העיר.
בתאגידי המים והביוב, חברת מי אביבים נמצאת בעמידה מלאה, בעוד תאגיד הגיחון הירושלמי נמצא ברמת עמידה בינונית, כלומר שיעור העובדים עם מוגבלות משמעותית בו נע בין 3.5% ל-4.99%, מתחת ליעד של 5%.
גם הקרן למורשת הכותל המערבי מופיעה בדוח בין החברות הממשלתיות שנמצאות ברמת עמידה נמוכה, לצד רפא"ל, התעשייה האווירית ונת"ע.
החברות הממשלתיות נשארות מאחור
בעוד הרשויות המקומיות מציגות נתונים גבוהים, החברות הממשלתיות מתקשות הרבה יותר לעמוד בדרישות החוק.
מתוך 33 חברות ממשלתיות שנבדקו, רק 17 – 52%, הגיעו לעמידה מלאה. שמונה נמצאות ברמה בינונית ושמונה ברמה נמוכה.
אמנם מדובר בשיפור לעומת 2024, אז רק 38% מהחברות הממשלתיות עמדו באופן מלא ביעד, אך הפער מול יתר הגופים הציבוריים נותר משמעותי.
גם בשירות המדינה הנתונים נמוכים: רק 45% מהגופים שנבדקו בשנת 2025 הגיעו לייצוג של 5% ומעלה.
81% מהגופים כבר עומדים ביעד
בסך הכול, 81% מהגופים הציבוריים שנבדקו ברחבי הארץ עומדים באופן מלא ביעד הייצוג ההולם, לעומת 76% בשנת 2024 ו-60% בלבד בשנת 2021. בתוך שנה שיפרו 52 גופים את רמת העמידה שלהם, בעוד 27 גופים ירדו ברמתם.
החוק מחייב גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים ומעלה להגיע לייצוג של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית. הנציבות מדרגת את הגופים בארבע רמות: 5% ומעלה – עמידה מלאה; 3.5% עד 4.99% – בינונית; 2% עד 3.49% – נמוכה; ופחות מ-2% – אי עמידה.
נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, דן רשל, התייחס לנתונים ואמר כי "המספרים מראים שכאשר משתדלים יש גם תוצאות". לדבריו, העלייה בשיעור הגופים העומדים ביעד היא מגמה מבורכת, אולם הפער בין משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לבין יתר הגופים הציבוריים עדיין מטריד.
רשל הדגיש כי העסקת אנשים עם מוגבלות "אינה בגדר חסד, אלא חובה חוקית וערך חברתי מהמעלה הראשונה", והבהיר כי הנציבות תמשיך בפיקוח ובאכיפה כלפי גופים שאינם מקיימים את הוראות החוק.
