טענות חריפות עולות בימים האחרונים בנוגע לנעשה באזור קבר דוד המלך בהר ציון, לאחר שעורך הדין מנשה יאדו מארגון 'חוננו' טוען כי גורמים מטעם הכנסייה היוונית פועלים לצמצום הנוכחות היהודית בשטח הסמוך למתחם, וזאת לדבריו תוך שימוש בשטח המוגדר כשטח ציבורי פתוח.
לדברי עו"ד יאדו, אף שחלק מהקרקע רשום בטאבו בבעלות הכנסייה, מבחינה תכנונית השטח מוגדר כשצ"פ, שטח ציבורי פתוח, ולכן, לטענתו, לא ניתן למנוע מהציבור את השימוש בו או להתייחס אליו כאל שטח פרטי סגור.
יאדו מפנה אצבע מאשימה גם כלפי הרשויות. לדבריו, משטרת ישראל משתפת בפועל פעולה עם פעולות הכנסייה במקום, בעוד עיריית ירושלים אינה מפעילה את סמכויותיה כדי למנוע את מה שהוא מגדיר כ"השתלטות" על המרחב הציבורי.
הטענות מקבלות משנה רגישות בשל מיקומו של השטח, בסמוך לקבר דוד המלך, אחד המקומות המזוהים ביותר עם הנוכחות היהודית בהר ציון ומוקד שאליו מגיעים מתפללים ומבקרים יהודים רבים לאורך השנה.
העימות הנוכחי מגיע על רקע מחלוקות נוספות שהתנהלו בחודשים האחרונים בין עיריית ירושלים לבין הפטריארכיה היוונית סביב קרקעות שבבעלותה.
בחודש יוני האחרון הגיעו אנשי העירייה, בליווי כוחות משטרה וכלים הנדסיים כבדים, לחלקה בסילוואן הרשומה בבעלות הפטריארכיה. במקום בוצעו עבודות שכללו פינוי ציוד ומבנים, הסרת גידולים והקמת גדר סביב השטח.
העירייה טענה אז כי היא פועלת מכוח חוק העזר העירוני לשמירת הסדר והניקיון וכן מכוח "צו גינון" שהוצא לקרקע בינואר 2025. צווים מסוג זה מאפשרים לרשות המקומית, בתנאים הקבועים בחוק, לבצע עבודות בשטחים שאינם מטופלים.
הפטריארכיה התנגדה לפעולות ופנתה לבית משפט השלום בירושלים בבקשה דחופה לעצירתן ולפיצוי בגין הנזקים שלטענתה נגרמו במקום.
בדיון המשפטי טען נציג העירייה כי הקרקע לא הייתה מעובדת וכי קיימת מחלוקת בנוגע לזכויות הבעלות עליה. מנגד, נציגי הפטריארכיה טענו כי מדובר בשטח השייך לכנסייה זה שנים רבות וכי בעבר אף התקיים במקום שיתוף פעולה עם העירייה בנושאים ארכיאולוגיים.
גם רשות הטבע והגנים התייחסה בדיון לצורך בשמירה על השטח ועל העתיקות שבו מפני פלישות ונזקים, והדגישה את החשיבות שבנוכחות וטיפול שוטפים במקום.
בית המשפט לא נעתר באותו שלב לבקשה להוציא צו מניעה שיעצור את העבודות, והעניק לצדדים פרק זמן נוסף לצורך הידברות.
מערכת היחסים בין עיריית ירושלים לבין מוסדות הכנסייה בעיר ידעה לאורך השנים גם מחלוקות כלכליות ומשפטיות נוספות, לרבות הליכי גבייה שננקטו בעבר בשל חובות שיוחסו לנכסים שבבעלות הכנסיות.
כעת, המחלוקת שבה אל אחד המקומות הרגישים ביותר בעיר, הר ציון. אלא שהפעם עיקר הטענה אינה נוגעת רק לשאלת הבעלות בקרקע, אלא לשימוש הציבורי בה ולנוכחות היהודית בסביבת קבר דוד המלך.
לדברי עו"ד יאדו, הרשויות נדרשות לאכוף את מעמדו הציבורי של השטח ולא לאפשר את צמצום הגישה אליו.