רבות מדובר בתקופה האחרונה על הדרישה לגייס עוד ועוד צעירים חרדים לצה"ל. יעדי גיוס, צווים, סנקציות והליכים משפטיים נמצאים שוב ושוב במרכז סדר היום. אלא שאירוע שהתקיים השבוע בעיר מעלה שאלה אחרת, שאותה ראוי להפנות גם למערכת הביטחון: מה קורה עם הצעירים החרדים אחרי שכבר לבשו מדים?
בשכונת קריית משה נחנכה דירה חדשה עבור שבעה חיילים חרדים בודדים. על פניו מדובר בבשורה חיובית עבור החיילים, שזוכים לבית ולמעטפת בתקופת שירותם. אלא שהמספר שמאחורי הדירה החדשה מעורר שאלות: זו אינה הדירה הראשונה, העשירית ואפילו לא העשרים, מדובר כבר בבית ה-34 שמפעילים האיגוד הלאומי לשירות חרדים "שומר ישראל" ועמותת "נצח יהודה".
בסך הכול, על פי הנתונים שנמסרו, המערך מעניק כיום בית ומעטפת לכ-250 חיילים בודדים המשרתים במסלולים וביחידות שונות.
וכאן עולה השאלה המתבקשת: כאשר המדינה ומערכת הביטחון מבקשות להרחיב באופן דרמטי את גיוס הצעירים החרדים, כיצד נוצר מצב שבו מאות חיילים חרדים נזקקים למערך של עמותות ודירות חיצוניות כדי לקבל את המעטפת הבסיסית בתקופת שירותם?
הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העדויות שנשמעו דווקא מפי אנשי העמותה המלווים את החיילים.
הרב צבי קלבנאו, נשיא וממייסדי עמותת "נצח יהודה", הסביר כי ההגדרה של "חייל בודד" במערך רחבה מההגדרה הצבאית הרשמית. לדבריו, ישנם חיילים חרדים שלא תמיד מרגישים כי יש להם לאן לשוב כאשר הם יוצאים מהבסיס.
"הדינמיקה הזו לא תמיד מותירה מקום לכל חייל להרגיש שיש לו לאן ללכת בערב שבת, או שמישהו מחכה לו כשהוא יוצא לחופשה", אמר.
בהמשך תיאר קלבנאו מה מעניקות הדירות לחיילים: "ארוחה חמה, מיטה משלו, ומישהו ששואל לשלומו. פשוט בית".
דווקא המילים הפשוטות הללו מחדדות את השאלה. לצד המאמצים להביא צעירים חרדים אל שערי הבקו"ם, האם נעשה מספיק כדי להבטיח שמי שכבר התגייס יקבל בתוך המערכת את המעטפת הנדרשת למציאות הייחודית שממנה הגיע?
גם יהודה שפירא, מנהל אגף הדירות לחיילים בודדים בעמותת "נצח יהודה", סיפר כי מאחורי הדירות נמצאים צעירים שלעתים משלמים מחיר אישי כבד. "מאחורי כל דלת בדירות הללו עומד סיפור חיים של חיילים שבחרו לשרת, ולעתים משלמים על כך מחיר אישי ולא פשוט", אמר.
בדירה החדשה בקריית משה יתגוררו שבעה חיילים המשרתים בין היתר בגדוד "נצח יהודה", בפרויקט "יואב", ב"בינה בירוק" ובמערך המודיעין. הדירה נתרמה על ידי דוד פרידמן מלוס אנג'לס והוקדשה לזכר בני משפחתו ניצולי השואה.
אין ספק שעבור שבעת החיילים מדובר בבשורה ובמקום שיוכל לשמש להם בית. אך דווקא חנוכת הדירה ה-34 צריכה להדליק נורה במערכת: לפני שמדברים על עוד אלפים שייכנסו בשערי הבקו"ם, ראוי לשאול מה מחכה למי שכבר נכנסו, ואם בכלל מתאים המקום לבני מרום לומדי התורה.
כי אם כדי שלחייל חרדי תהיה מיטה, ארוחה חמה ומישהו שיחכה לו בערב שבת נדרש מערך של עשרות דירות שמפעילות עמותות, קשה להסתפק בסיסמאות על "שילוב חרדים" ולהתעלם מהיום שאחרי הגיוס.
