בראש הרשימה הלא מחמיאה: שערי צדק והדסה

דוח חדש של משרד הבריאות שאנו מפרסמים כעת מציב את בתי החולים הגדולים בעיר במוקד נתוני הזיהומים הנרכשים בישראל.

מהדוח עולה כי ביחידות הטיפול הנמרץ הכללי, המרכז הרפואי שערי צדק רשם את שיעור זיהומי הדם הנרכשים הגבוה ביותר מבין בתי החולים הגדולים בארץ, בעוד שגם המרכז הרפואי הדסה עין כרם נמנה עם בתי החולים שבהם נרשמו שיעורים גבוהים.

לפי הדוח, בשנת 2025 תועדו בישראל כ-4,000 זיהומים נרכשים בבתי החולים. עם זאת, במשרד הבריאות מציינים כי בזכות התוכנית הלאומית למניעת זיהומים נמנעו אלפי מקרי זיהום נוספים, לצד יותר מ-1,300 מקרי מוות שהיו עלולים להתרחש ללא ההתערבות.

בבחינת מחלקות הטיפול הנמרץ הכללי נמצא כי שערי צדק רשם 9.6 מקרי אלח דם -ספסיס, (מצב חירום רפואי מסכן חיים, הנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית קיצונית ולא מבוקרת של הגוף לזיהום חמור.) נרכש לכל 1,000 ימי אשפוז , הנתון הגבוה ביותר בקרב בתי החולים הגדולים בישראל.

הדסה עין כרם דורג אף הוא בין בתי החולים עם שיעורים גבוהים, עם 7.8 מקרים ל-1,000 ימי אשפוז.

במשרד הבריאות מדגישים כי הנתונים אינם משקפים בהכרח את איכות הטיפול בלבד. לדבריהם, בתי חולים גדולים ומרכזי על מטפלים בחולים מורכבים במיוחד, שעוברים פרוצדורות רפואיות מורכבות וממושכות, דבר המגדיל באופן טבעי את הסיכון לזיהומים.

לצד זאת, היעד הארצי נותר עד שלושה מקרי אלח דם נרכש לכל 1,000 ימי אשפוז, וכל יחידה שאינה עומדת בו נדרשת להמשיך ולפעול לצמצום התופעה.

גם במדדי הפגיות התמונה הירושלמית אינה מעודדת. הדוח מצביע על כך שאף אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, ובהם הדסה עין כרם ושערי צדק, לא עמד ביעד הארצי למניעת זיהומים בפגיות. במדד נוסף, הבוחן זיהומים הקשורים לצנתר מרכזי בפגיות, הדסה עין כרם ושערי צדק נכללו אף הם בין בתי החולים שלא עמדו ביעד שהציב משרד הבריאות.

בנוסף, בבחינת המחלקות הפנימיות נמצא כי שערי צדק נמנה עם בתי החולים שבהם נרשמו שיעורים גבוהים של זיהומים נרכשים בדרכי השתן, לצד שיבא, כאשר במשרד הבריאות מציינים כי מדובר בעלייה ביחס לשנים קודמות.

לצד הנתונים, במשרד הבריאות מדגישים כי לאורך השנים נרשמה ירידה משמעותית בהיקף הזיהומים הנרכשים בישראל. מאז החלה התוכנית הלאומית בשנת 2012 הופחת שיעור מקרי אלח הדם בכמחצית, נחסכו למעלה מ־30 אלף ימי אשפוז, והחיסכון השנתי למערכת הבריאות מוערך בכ־300 מיליון שקלים.

במשרד הבריאות מסכמים כי למרות ההתקדמות המשמעותית, עדיין נדרש מאמץ מתמשך של כלל בתי החולים, ובפרט במחלקות שבהן שיעורי הזיהומים עדיין גבוהים, כדי לצמצם עוד יותר את התופעה ולשפר את בטיחות המטופלים.