מדובר בפאחרי חטיב, ערבי תושב מזרח העיר, אשר טען בחקירתו כי פעל מתוך פחד לחייו לאחר שמפגינים התאספו סביב האוטובוס שבו נהג.
אלא שעל פי ממצאי החקירה, חטיב החל בנסיעה רק כעבור כארבע דקות, זמן שבו איש לא פגע בו, ואף לאחר שמרבית המפגינים כבר עזבו את המקום.
על אף הנתונים, מי שאפשרו את שחרורו למעצר בית הן השופטות תמר בר-אשר ושרון לארי-בבלי, השופטת בר-אשר אף ציינה בהחלטתה כי היא מאמינה לגרסת הנהג.
שתי השופטות אינן זרות לביקורת ציבורית. השופטת שרון לארי-בבלי עמדה בעבר במוקד סערה לאחר ששחררה חשוד שתמך בירי רקטות לעבר ישראל.
באותו מקרה טענה השופטת כי “זו זכותו של אדם לקוות שכך יהיה”, אמירה שבגינה ננזפה על ידי נציב קבילות השופטים, אשר קבע כי הדברים עלולים להתפרש כמתן לגיטימציה להתנהגות מסוכנת כלפי מדינת ישראל ואזרחיה.
עוד עולה כי לארי-בבלי נקטה בעבר גישה מקלה כלפי מפגיני שמאל, בהם פעילי ‘אחים לנשק’, גם במקרים שבהם עלו טענות לתקיפת שוטרים, זאת בניגוד לגישה המחמירה שמופעלת כלפי אזרחים אחרים.
גם השופטת תמר בר-אשר עוררה ביקורת בעבר, לאחר שערכה השוואה בין תכנים מסיתים ברשות הפלסטינית לבין פסוקים מהתנ”ך, בטענה כי גם בהם קיימים, לדבריה, “תכנים קשים”, השוואה שעוררה זעם בקרב גורמים רבים.
כעת, עם שחרורו של הנהג הדורס למעצר בית, גוברת הביקורת הציבורית, ובמיוחד בעיר ובחוצות הציבור, על אופן שיקול הדעת השיפוטי והפער בין חומרת המעשה לבין ההחלטה להקל עם החשוד.
