מתחת לרדאר: עשרות אלפי ילדים בעיר מחוץ למערכת

מסמך רשמי ראשון מסוגו של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף נתונים חריגים על מערכת החינוך בישראל, עם דגש משמעותי על העיר, כאשר המספרים שמגיעים מירושלים מעוררים עניין רב במערכת החינוך ובציבור כולו.

לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2023, בישראל כולה ישנם 188.4 אלף ילדים ובני נוער בגילי 3-18 שאינם רשומים בשום מוסד חינוכי רשמי או מוכר, נתון המהווה 6.9% מכלל הילדים בישראל בגילים אלו. מדובר בירידה לעומת שנת 2022, אז עמד המספר על 205.7 אלף ילדים.

מתוך כלל הילדים שאינם רשומים: 44% משתייכים למגזר החרדי.

בקרב גילאי בית הספר, בני 6-18, נרשמו 42.4 אלף תלמידים שאינם מופיעים במערכת החינוך המפוקחת, שהם כ-1.9% מכלל הילדים בגילים אלו בישראל.

בקרב גילאי 4-5, גילי טרום חובה וגן חובה, מדובר כבר ב-22 אלף ילדים, כ-6% מכלל הילדים בקבוצת גיל זו.

ירושלים ניצבת בראש הרשימה הארצית עם 42.2 אלף ילדים שאינם רשומים במערכת הרשמית, כאשר בבית שמש נרשמו עוד 12.6 אלף ילדים במצב דומה.

לפי ההערכות, חלק משמעותי מהנתונים בירושלים קשור למוסדות חינוך עצמאיים של העדה החרדית ביחד עם קהילות וחסידויות נוספות שאינן מקבלות תקצוב מהמדינה ואינן פועלות תחת פיקוח משרד החינוך. לצד זאת, הנתונים כוללים גם מוסדות במזרח העיר שאינם מלמדים לפי תוכנית הלימודים הישראלית.

במערכת החינוך העירונית בעיר הנושא מוכר כבר שנים. כבר בשנת 2017 דווח לוועדת החינוך של הכנסת כי בעיר ישנם 43,862 ילדים שמעולם לא נרשמו במוסדות לימוד רשמיים, כאשר כ-40% מהם יהודים וכ-60% ערבים.

בלמ"ס מדגישים כי מדובר בפרסום ראשון מסוגו, כחלק ממהלך רחב שנועד להציג תמונה מלאה על כלל הילדים בישראל, ולא רק על תלמידים הרשומים במערכת החינוך הממלכתית והמוכרת.

בציבור מסבירים כי חלק ניכר מהנתונים נוגע לקהילות חינוך ותיקות הפועלות לאורך שנים באופן עצמאי, מתוך רצון לשמור על צביון חינוכי ייחודי וללא תלות בתקציבי המדינה. לפי הניתוח שפורסם, מוסדות המשתייכים לעדה החרדית מהווים חלק משמעותי מהדבר, כאשר רבים מהם אינם מקבלים כלל תקצוב ממשרד החינוך.

עוד עולה מהנתונים כי ירושלים מרכזת את המספר הגבוה ביותר של ילדים שאינם רשומים במערכת הרשמית, בין היתר בשל ריכוז גבוה של קהילות חרדיות המקפידות על מסגרות חינוך עצמאיות.

במכון הישראלי לדמוקרטיה ניתחו את הנתונים וציינו כי שיעור ילדי העדה החרדית שאינם רשומים תואם להערכות קודמות על גודלה היחסי של הקהילה בתוך הציבור החרדי. במקביל הודגש כי מרבית מוסדות הפלג הירושלמי דווקא רשומים ומקבלים תקצוב מהמדינה.

כאמור, במערכת החינוך בעיר הנושא מוכר מזה שנים, אך עד כה לא פורסמו נתונים רשמיים ומסודרים בהיקף כזה. גורמים בעיר מעריכים כי לצד הקהילות החרדיות, כאשר חלק משמעותי מהנתונים קשור גם למוסדות במזרח העיר ולילדים ממסגרות שאינן כפופות לתוכנית הלימודים הישראלית.

הפרסום מעורר מחדש את הדיון סביב עצמאות החינוך החרדי בעיר, והאיזון שבין "פיקוח המדינה" לבין הרצון של קהילות רבות לשמור על דרך רבותינו המסורה לנו מדור דור.