תביעה ייצוגית בקרוב: עם חזרת העבודות להקמת תוואי הרכבת הקלה בציר בר אילן, גובר זעמם של תושבי האזור, הטוענים לפגיעה חמורה באיכות החיים וליחס מזלזל מצד הגורמים האחראים.
לטענת התושבים, בימים האחרונים נסגרו מעברי חציה מרכזיים ללא כל הודעה מוקדמת, דבר שמאלץ הולכי רגל לבצע מעקפים ארוכים ומסורבלים. "ברגע אחד סתמו את מעבר החציה מול כל זול", מספרת תושבת הרחוב גיטה ווייס בשיחה עם כתבנו, "ועכשיו שולחים אותנו לעלות עד למעלה או לעבור שורת כבישים רק כדי להגיע לצד השני".
חסימה היום, "כמו חומה" שהקימו כדי להפריד בין שני צידי בר אילןלדבריה, כאשר ניסתה לפנות לפקחים במקום, נתקלה ביחס מזלזל: "אמרו לי שפתחו מעבר באמצע, וזה פשוט לא נכון. זה לא אנושי לשלוח אנשים עד 'אהלי יוסף'. עד מתי נהיה ללעג ולבוז?".
התושבת מתארת מציאות בלתי אפשרית: "אני עומדת בבר אילן 3 ורוצה להגיע לבר אילן 2, ומכריחים אותי לעלות עד בר אילן 25 או ללכת לשדרות אשכול ולעבור שבעה מעברי חציה. זה טירוף".
לדבריה, התופעה אינה חדשה: "כבר שש/שבע שנים פותחים וסוגרים מעברים בלי שום התראה. אדם נכנס לחנות, וכשהוא יוצא אין לו דרך לחזור לצד השני”.
תושב נוסף ששוחח עם כתבנו מוסיף בכאב: כבר כמה שנים שאנחנו חיים בתוך אתר בנייה אחד גדול ברחובות ירמיהו ובר אילן. זה לא רק אי נוחות, זה נזקים ממשיים. רכבים נפגעים, יש ניתוקים של מים וחשמל, והעבודות מתבצעות לא פעם בשעות לא סבירות שמרעישות ומעירות ילדים בלילה.
אני אב לילד נכה, עם רכב מותאם, מעלון וכיסא גלגלים, ואין לי גישה נורמלית לבניין. בגלל שאין חניה, אני נאלץ להחנות רחוק, ולפעמים אפילו לקחת מונית כדי להגיע הביתה. זה מצב בלתי נתפס.
כשפנינו לעירייה על עבודות בלילה או חסימות ביום, נאמר לנו שיש אישורים ואין מה לעשות. אפילו כשחוסמים כניסה לבניין, התשובות הן בסגנון 'תסתדרו, תקפצו מעל הגדר'. זה לא מענה, זו התעלמות.
גם כשביקשנו פיצוי, כמו שנהוג במקומות אחרים, תריסים, חלונות או אטימה לרעש, נאמר לנו חד משמעית שלא מגיע לנו כלום. במקום לדאוג לפתרונות חניה כמו שעשו במקומות אחרים, בחרו לשים עצים. מרגיש שלתושבים פשוט אין ערך.
היו גם מקרים של סכנה ממשית, עבודות בלי גידור מתאים, והבטיחו לטפל, אבל בפועל לא קרה כלום. התחושה היא שאנחנו לא נחשבים, רק משלמים ארנונה וקנסות, ומקבלים בתמורה סבל מתמשך.
זה פוגע בי אישית מאוד, כאבא לילד עם צרכים מיוחדים, וזה פשוט לא יכול להימשך כך.”
תושב נוסף מספר על שורה ארוכה של פגיעות: ביטול מקומות חניה, הרחקת תחנות אוטובוס ומרחקים גדולים בין תחנה לתחנה. "מה שפעם היה שלוש תחנות, היום זה מרחק של עשר דקות נסיעה", הם אומרים.
עוד מוסיפים התושבים כי זמני ההגעה התארכו משמעותית: "אם פעם הייתי יוצאת רבע שעה לפני, היום אני יוצאת שעה קודם ועדיין מאחרת".
גם תחושת חוסר האמון בפרויקט הולכת וגוברת. "כשהנכד שלי היה בן 7 הוא אמר שעד הבר מצווה שלו זה יהיה מוכן. היום הוא בן 11, וזה נראה רחוק מתמיד", מספרת התושבת בכאב.
תושב נוסף טוען כי העבודות פוגעות שלא לצורך: "חתכו נתיבים, ביטלו דרכים, וכל זה בלי פתרון אמיתי. יש מי שאומר שכבר לא צריך לשלם ארנונה עד שהמצב ייפתר".
בור במדרכה, הבוקר ברחוב, ללא כל גידור או אזהרה
התושבים קוראים להתעורר ולהשמיע קול: "אי אפשר להמשיך כך. חייבים להתייחס לתושבים, לעדכן מראש ולמצוא פתרונות, לא להתעלם מאיתנו"מדוע נסגרים ונפתחים מעברי חציה בציר בר אילן ללא הודעה מוקדמת וללא פתרונות חלופיים סבירים לתושבים?
לסיום, גם היום, לזעם התושבים, מהבוקר ב-9:00 ועד גמר השירות. היציאה מרחוב שאול המלך נחסמה למעבר אוטובוסים. התחנות ברחוב לקווים 16, 716 – בוטלו.
מעיריית ירושלים ותחבורה לירושלים נמסר: "תכנון ולוח הזמנים של העבודות בוצע בתיאום עם נציגי התושבים, תוך התאמה ללוח השנה העברי וזאת במטרה להקל על התושבים. היעד המרכזי הוא לסיים את העבודות בהקדם תוך צמצום הפגיעה בתושבים."
משה ליאון וכל החבורה שלו מזלזלים בתושבים שמהם הם מתפרנסים! הורידו מלא חניות לרכבים כבשים ומדרכות משובשים קשות ואין עם מי לדבר.זה שמספרים שתיאמו עם נציגי התושבים זה קישקוש אולי כדאי שיפרסמו את השמות שלהם שנדע למי לפנות