"חרדים ירושלים" בשיתוף מכון "מחודדים" מגישים את סיכום הדף היומי, במיוחד עבור גולשי האתר המבקשים להצטרף ללימוד, לחזור על עיקרי הסוגיות ולקנות עוד דף בש"ס.
בכורות דף כ״ו | יום ד׳ פרשת נח – ג׳ חשוון תשפ״ז
התולש צמר מבכור תם, אף על פי שנולד בו מום ושחטו, אסור. לריש לקיש: גם אם תולש לאחר שנולד בו מום, אם עדיין לא התירו מומחה נחשב כתם ואסור.
במחלוקת עקביא וחכמים: א. לתנא קמא: נחלקו בין כשמת אחר כך ובין כששחט. ב. לרבי יהודה: כשמת לדברי הכל אסור, ונחלקו כששחטו. והלכה כמותו, שדבריו שנינו במסכת עדיות, וגם סיפא של המשנה כשיטתו. ג. לרבי יוסי: כששחטו לדברי הכל מותר, ונחלקו כשמת.
צמר המדולדל בבכור – לרבי יוסי אם שחטו אחר כך – מותר לדברי הכל. ואם מת אחר כך – לחכמים: אסור בכל אופן, לעקביא: אם נראה עם הגיזה – אסור, שהמיתה אוסרת, ואם אינו נראה עם הגיזה – מותר, שהוא כתלוש קודם מיתה. לרבי יהודה אם מת אחר כך – אסור לדברי הכל. ואם שחט אחר כך – לעקביא: מותר בכל אופן, לחכמים: אם נראה עם הגיזה – מותר, ואם אינו נראה עם הגיזה – אסור.
צמר שאינו נראה עם הגיזה – לריש לקיש: כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו, שכפול באמצע ושני הראשים נראה בחוץ, אבל מה שאינו מתמעך עם הגיזה מותר, שאי אפשר לגיזה בלי נימים המדולדלות. לרבי נתן בר אושעיא: גם אם אינו מתמעך עם הגיזה נחשב אינו נראה עם הגיזה ואסור.
צמר חטאות ואשם – מותר, שמאחר שבאים לכפרה לא יבוא להשהות. צמר מבכור ומעשר – אסור, כיון שלא בא לכפרה גוזרים שיבוא להשהות. צמר מעולה תמימה – התולש: אסור. נתלש: הסתפקו בגמרא אם חוששים שיבוא להשהותו משום שעיקרו אינו בא לכפרה, או שאין חוששים כיון שהוא מכפר על עשה. צמר מבכור – בתם: בין התולש ובין שנתלש – אף על פי שנולד בו מום, שחטו אסור. בבעל מום: לעקביא מותר גם כשתלשו, ולחכמים אסור גם כשנשר מעצמו.
הדרן עלך פרק הלוקח בהמה
דף כ"ו – ע"ב
פרק רביעי – עד כמה
משנה, חיוב גידול בכור: בדקה – 30 יום, שנאמר 'בכור בניך תתן לי כן תעשה לצאנך'. בגסה – 50 יום, שנאמר 'כן תעשה לשורך', הוסיף לך הכתוב עשיה אחרת בשורך, ומסר הכתוב לחכמים, ואמרו 50 יום. לרבי יוסי: בדקה צריך לטפל 3 חדשים מפני שטיפולה מרובה ששיניה דקות, ואינה יכולה לאכול עשב, ואם לא תהיה עם האם תמות.
אמר כהן בתוך הזמן תנהו לי – לא יתננו לו, מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות. אמר תנהו לי שאוכלנו – מותר בבעל מום. אמר תן ואקריב – בשעת המקדש אם היה תמים, מותר.
אכילת הבכור – נאכל שנה בשנה בתם ובעל מום, שנאמר 'לפני ה' אלקיך תאכלנו שנה בשנה'. נולד לו מום בתוך שנה, רשאי לקיימו כל 12 חודש, לאחר שנה – רשאי לקיים רק 30 יום.
יום זה לזכות הכלה מרת טויבא בת מרים לאה, לברכה והצלחה ולסייעתא דשמיא מרוב כל.
