התפתחות משמעותית בעתירה שעשויה להשפיע באופן ישיר על פעילות מטות הבחירות, ובפרט על החמ"לים של המפלגות החרדיות: שופטי בג"ץ העלו היום (רביעי) סימני שאלה סביב סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על העברת מידע בזמן אמת מהקלפיות, והציעו כי הסוגיה תובא להכרעת ועדת הבחירות המרכזית כולה.
כזכור, בהחלטה שניתנה בחודש שעבר קבע סולברג כי נציגי הסיעות והרשימות בקלפיות לא יוכלו להעביר למטות בזמן אמת מידע על נוכחותו של אדם בקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה.
מדובר במידע בעל חשיבות רבה למערכי השטח של המפלגות. במשך מערכות בחירות הפעילו המפלגות חמ"לים שקיבלו לאורך היום נתונים מהקלפיות, וכך יכלו לזהות מי מתומכיהן כבר הגיע להצביע ומי טרם עשה זאת, ובהתאם להפעיל מוקדים, פעילים ומערכי המרצה.
השיטה משמעותית במיוחד במגזר החרדי, שבו לצד החמ"לים המרכזיים פועלים ביום הבחירות מערכים קהילתיים ושכונתיים שנועדו להגדיל את שיעורי ההצבעה ולתת למטות תמונת מצב עדכנית מהשטח.
אלא שבמהלך הדיון בעתירת הליכוד התברר כי בג"ץ מתקשה בשאלה האם סולברג היה מוסמך לקבל את ההחלטה לבדו. השופטים אמרו: "לדעתנו נושא הסמכות קשה לנו. אנו לא חושבים שלראש הוועדה יש סמכות מלאה אלא לכל הוועדה כמו שעו"ד בומבך אמר".
בעקבות הקושי הציע ההרכב להעביר את הסוגיה לדיון בפני ועדת הבחירות המרכזית במליאתה. "אנו מציעים שמי שידון בעניין תהיה ועדת הבחירות ואם לא תהיה הסכמה אנו נוציא צו על תנאי", אמרו השופטים.
המשמעות עשויה להיות דרמטית עבור המפלגות: במקום שהאיסור יישען על החלטה שקיבל יו"ר הוועדה לבדו, הסוגיה עשויה לעבור כעת לזירה שבה יושבים נציגי הסיעות עצמן. עם זאת, גם החלטה חדשה של ועדת הבחירות עשויה לעמוד בהמשך לביקורת שיפוטית.
במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת גם על מצב שבו הפרקליטות נדרשת לייצג מספר גורמים המחזיקים בעמדות שונות. "אנו לא מבינים איך יכול להיות מצב שהפרקליטות מייצגת את היועמ"שית, את סולברג ואת ועדת הבחירות שלהם עמדות מנוגדות בעניין זה", אמרו.
מי שהמחיש עד כמה ההחלטה משמעותית מבחינת המטות היה בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך. בתחילת הדיון הוא השתמש בביטוי חריף במיוחד ואמר: "מבחינת הליכוד ההחלטה של סולברג היא פיגוע. זה הורס לה את הבחירות".
השופטת יעל וילנר הסתייגה מהשימוש במילה "פיגוע", ובומבך שינה את ניסוחו והבהיר כי לשיטת הליכוד ההחלטה "מסבה נזק אדיר" למפלגה.
בומבך הסביר כי הליכוד מחזיק לאורך שנים מאגר בוחרים ומערך טכנולוגי שנבנה בין היתר לצורך פעילות ביום הבחירות. "לליכוד יש תוכנה ייעודית וכל האמצעים שלה מכוונים לעסוק בזה", אמר.
השופט חאלד כבוב תהה בתגובה: "אז המבחן הוא למי יש פנקס בוחרים עתיק יומין ויכול לדלות פרטים?", והדגיש כי הכללים חלים על כלל הרשימות המתמודדות.
לצד הקושי שהעלו השופטים בשאלת סמכותו של סולברג, הם לא קיבלו באופן אוטומטי את עמדת הליכוד לגופו של האיסור. חלק משמעותי מהדיון עסק בשאלה האם העברת המידע בזמן אמת מהקלפיות עלולה לפגוע בפרטיות הבוחרים.
השופט אלכס שטיין אמר: "מרגע שיש מאגר ואתה יכול לדעת מי הצביע ומי לא הצביע, זו כניסה למידע אישי ולכן זה יכול להיות פגיעה בפרטיות".
השופטת וילנר הצביעה על אפשרות שהמידע יקבל משמעות רחבה יותר, במיוחד במקומות קטנים: "זו פגיעה בפרטיות גם במרחב התודעתי. המידע הזה חושף את הדעה הפוליטית. למשל, יש יישובים קטנים שיכולים לדעת שאם אדם לא מצביע, אולי הוא לא בעד מפלגה מסוימת".
לדבריה, "ברגע שיש חשיפה של מידע כזה, יש פה בוודאי פגיעה בפרטיות מובהקת". כאשר בומבך טען שמדובר בשימוש במידע הקשור לפנקס הבוחרים, השיבה לו וילנר: "זה לא מידע פנקס. זה משהו אחר".
גם שאלת מעמדם של נציגי המפלגות בקלפיות עלתה במהלך הדיון. השופט כבוב הדגיש כי לצד השתייכותם המפלגתית, לנציגים יש תפקיד במסגרת ניהול הבחירות. "יו"ר ועדת הבחירות אומר: 'אני ממונה על הנציגים בקלפי, אני קובע מה מותר ומה אסור להם לעשות'", אמר.
כעת הכדור עשוי לעבור לוועדת הבחירות המרכזית עצמה. עבור המפלגות החרדיות, שעבורן מערכי ההמרצה והמעקב ביום הבחירות הפכו לאורך השנים לכלי מרכזי בהבאת המצביעים לקלפיות, ההכרעה עשויה להשפיע באופן מהותי על הדרך שבה יפעלו החמ"לים ביום הבחירות הקרוב.
