אבל כבד ירד על עולם התורה הליטאי ועל היכלי הישיבות בעיר ומחוצה לה עם היוודע דבר הסתלקותו של תושב העיר הגאון רבי דב אהרן זלזניק זצ"ל, מראשי ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, מגדולי מרביצי התורה בדור האחרון ומעמודי התווך של עולם הישיבות, שנפטר "בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה" בבית החולים הדסה הר הצופים והוא בן 81 בפטירתו.
בחודשים האחרונים נחלש מצבו הבריאותי באופן משמעותי. לאחר תקופת אשפוז ושיקום במרכז הרפואי הרצוג, חלה הידרדרות נוספת במצבו ובימים האחרונים השיב את נשמתו ליוצרה, למגינת לבם של בני משפחתו, תלמידיו ואלפי מוקירי זכרו.
הגרד"א זצ"ל נולד כאן בעיר בט' באלול תש"ד, לאביו הגדול הגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' וחבר מועצת גדולי התורה, ולאמו מרת איטה באשה ע"ה, בתו של הגאון רבי ישראל שלום לוריא זצ"ל.
מנעוריו גדל בבית של תורה, יראה והנהגה. את לימודיו החל בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים', ובהמשך עלה לישיבת בריסק, שם דבק בדרכו של ראש הישיבה הגאון רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל. כבר בצעירותו נודע כתלמיד חכם מופלג ובעל כישרון נדיר להבנת עומק הסוגיות.
בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו, המחנכת מרת יפה תחי', בתו של הרב יששכר בנדיקט ז"ל מראשוני מתיישבי בני ברק. בני הזוג הקימו בית של תורה ויראה, תחילה בבני ברק ובהמשך בירושלים. רעייתו עמדה במשך שנים בראש סמינר 'מורשת בית יעקב' בעיר והעמידה דורות של תלמידות במסירות וביראת שמים.
במשך עשרות שנים שימש כאחד מראשי ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, שם הרביץ תורה לאלפי תלמידים. למרות המרחק מירושלים, היה נוסע מדי יום לישיבה ברחובות במסירות מעוררת השתאות, תחילה מבני ברק ובהמשך מביתו כאן בעיר.
תלמידיו מספרים כי היה בעל בקיאות מופלאה בכל חדרי התורה. אחד מתלמידיו אמר ל"חרדים ירושלים": "זכינו להכיר תלמיד חכם נדיר שהיה מונח בכוליה נשים, נזיקין, זרעים וקדשים כמאן דמנח בכיסתיה. היה לו מה לומר בכל סוגיה, תמיד הוסיף, חידש והמתיק את הלימוד. השקידה שלו הייתה דבר שלא רואים בכל דור".
מלבד עיסוקו העמוק בש"ס, היה בעל ידיעות רחבות בהלכה ובמנהגי ישראל. מקורביו מספרים כי לא היה שותף לקצב הלימוד המקובל בישיבות רבות כיום, וסבר שיש להתקדם בלימוד בהספק רחב יותר לצד העמקה יסודית.
שיעוריו הרבים יצאו לאור בסדרת הספרים "בדי אהרן", שהפכה לנכס צאן ברזל עבור רבים מבני התורה. הספרים מבוססים על שיעוריו וחידושיו ונלמדים בישיבות ובכוללים ברחבי הארץ.
מאז שנת תשנ"ח התגורר בעיר, ברחוב הרב דרוק 78 בשכונת רמת שלמה. בבית הכנסת "ערוך לנר" היה לדמות מרכזית וראשונה במעלה בקהילה, שעליו היו מסתכלים למעלה כל בני הקהילה. כאשר לא שהה ברחובות לצורך מסירת שיעוריו בישיבה, היה יושב שעות ארוכות בבית המדרש ושוקד על תלמודו.
בני הקהילה זוכרים אותו כמי שמסר שיעורים ודרשות במשך שנים רבות, ובהן דרשות שבת הגדול ושבת שובה. בראש השנה שימש כבעל מקריא לתוקע, תפקיד שמילא ביראת כבוד ובדקדוק רב.
בין הסיפורים המיוחדים שסופרו עליו, נזכרת שיחה מילדותו. כאשר פגש יחד עם אביו מנהל מוסד חינוכי שהתפלא כיצד מלמדים ילדים על עקידת יצחק, שאל אביו את בנו הצעיר כיצד הרגיש כאשר למד על העקידה. תשובתו הייתה: "רציתי שאבא שלי יעקוד אותי", ביטוי שהמחיש כבר אז את עומק החיבור שלו למסירות נפש ולעבודת ה'.
בשנים האחרונות היה מהדמויות התורניות הבולטות בהנהגת בני התורה של הפלג הירושלמי ובקרב ציבור בני הישיבות. לצד גדלותו העצומה בתורה נודע בענוותנותו, בפשטותו ובמאור פניו לכל אדם.
המנוח הותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים רבים ההולכים בדרך התורה והיראה. בין בניו נמנה ר' אשר זלזניק, מחבר לוח ההלכות והמנהגים הנפוץ, שפעל רבות בהכוונתו ובהשראתו של אביו.
מסע הלוויה ייצא היום (שני) בשעה 13:00 מביתו ברחוב גרוסברג 10, בדרכו להר הזיתים, שם ייטמן.
עולם התורה איבד היום אחד מגדולי מרביצי התורה של הדור האחרון, איש אמת שכולו תורה, יראה ושקידה בלתי פוסקת.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
