וכך כותב הרב משה ברנדסדורפר אב"ד ור"מ היכל הוראה בעיר: הנני בזה על דבר מה שנשאלתי היום מה שנוגע לרבים, עקב מצב המלחמה, שרבים מבני ירושלים נשארו ונתעכבו בחו"ל בניגוד לרצונם ונבצר מהם לשוב לביתם לימי הפורים בגלל ביטול הטיסות, וכמו כן רבים מבני חו"ל נשארו ונתעכבו בעיה"ק ירושלים בניגוד לרצונם ונבצר מהם לשוב לביתם לימי הפורים כנ"ל.
אזי לפי המבואר בשו"ע (או"ח סי' תרפח סעיף ה') ובמשנה ברורה (שם ס"ק יב), מאחר שנתעכבו מחמת אונס ושוהים כעת מחוץ למקומם בניגוד לרצונם, עליהם לקרוא המגילה ולקיים שאר מצוות היום כמקומם ולא כמקום שהם נמצאים שם עכשיו. דהיינו, בני ירושלים שיצאו לפני פורים והיה בדעתם לחזור לביתם לימי הפורים צריכים מעיקרא דדינא להחזיק ביום ט"ו הגם שעתה הם שוהים בחוץ לארץ, בערי הפרזות. וכן להיפך, בני חו"ל שהגיעו לירושלים והיה בדעתם לחזור לחו"ל לימי הפורים, עליהם לקרוא המגילה ולקיים שאר מצוות היום י"ד כבן פרוז, אע"פ שנמצאים עכשיו בירושלים.
כי הכלל בזה, שזה תלוי לפי דעתו ומחשבתו, בשעת יציאתו מביתו למקום אחר, והיא הקובעת, ולכן לפי"ז בנדון דידן אם כשיצא ממקומו אפילו קודם פורים היה בדעתו להיות בזמן הקריאה במקומו, ורק נתעכב מחמת אונס בגלל המלחמה, אין מתחשבים רק בדעתו שהיה לו בשעת יציאתו מביתו. ברם, עדיין יש בזה הרבה פלפול בדברי הראשונים והאחרונים, וכן החזו"א חולק בזה על המשנ"ב, ולדעתו, הדבר תלוי לפי מחשבתו בכניסת ליל י"ד, אולם הכרעת הפוסקים בהמשנה ברורה, שתלוי במחשבתו בשעת יציאתו מביתו.
על כן לענ"ד נראה הלכה למעשה, שכל אלו שנתעכבו ונשארו בניגוד לרצונם שלא במקום מושבם, עליהם להחזיק ולנהוג פורים במקום שיצאו משם, דהיינו, בן ירושלים ביום ט"ו אף שהוא כעת בחו"ל, ובן חו"ל ביום י"ד אף שהוא בעת בירושלים, אך כדי לחשוש לשאר הפוסקים יש להחזיק שני הימים, יום י"ד וט"ו, לענין קריאת המגילה ושאר מצוות היום, (ולענין הברכה באיזה יום יעשה הברכה, אין איתי בעת להאריך בזה, והדבר תלוי בכמה פרטי דינים על בן יעשה שאלת חבם, או שישמע מאחר, ועיין עוד ביאוה"ל שם.)
ויה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ויתקיים בנו ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, ונזכה לראות במהרה בישועתן של ישראל אכי"ר.
הפסק המלא:
