אחרי שנה שבה ניתנה לציבור האפשרות להסדיר הון והכנסות שלא דווחו לרשויות, נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים הגיע לסיומו, והנתונים הראשוניים רחוקים מהתחזיות המוקדמות.
בסך הכול הוגשו במסגרת הנוהל 823 בקשות, שבהן הצהירו המבקשים על הון בהיקף מצטבר של כ-1.89 מיליארד שקלים. אלא שקרן המס המוערכת בעקבות הדיווחים מסתכמת בכ-152.6 מיליון שקלים בלבד. זאת בשעה שהציפיות מהמהלך עמדו על הכנסות בהיקף של מיליארדי שקלים.
הנוהל, שנכנס לתוקף באוגוסט 2025 והסתיים ב-31 באוגוסט השנה, אפשר למי שלא דיווחו בעבר על הכנסות או נכסים לפנות מיוזמתם לרשות המסים, להסדיר את חבות המס ובכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו, להימנע מהליך פלילי.
מנתוני הבקשות שנחשפים עולה כי דווקא הכנסות משכר דירה הובילו במספר הפניות. 324 בקשות עסקו בתחום זה, ובהן דווח על כ-358.2 מיליון שקלים, עם קרן מס מוערכת של כ-32.3 מיליון שקלים.
גם בעלי נכסים דיגיטליים ניצלו את האפשרות להסדרה, אך בהיקף נמוך מזה שלו ציפו ברשות. בתחום הקריפטו הוגשו 203 בקשות, שכללו דיווחים על כ-482.5 מיליון שקלים וקרן מס מוערכת של כ-51 מיליון שקלים.
197 בקשות נוספות עסקו בחשבונות בנק המוחזקים מחוץ לישראל. היקף ההון שעליו דווח במסגרתן הגיע לכ-623.1 מיליון שקלים, כאשר המס המוערך בגינן עומד על כ-41.9 מיליון שקלים.
לצד אלה התקבלו דיווחים גם בנושאי רווחי הון, ירושות, פעילות עסקית ויהלומים. הנתונים לפי התחומים אינם בהכרח מצטברים, שכן חלק מהבקשות מתייחסות ליותר מסוג אחד של הכנסה או נכס.
מעניין לציין כי רבים המתינו לרגע האחרון: כמחצית מכלל הבקשות הוגשו במהלך חודש אוגוסט בלבד, רגע לפני סגירת האפשרות להצטרף לנוהל.
עם זאת, הסכום הסופי שייכנס לקופת המדינה עדיין אינו ידוע. חלק מהבקשות נמצאות בבדיקה וטרם אושרו, והסכומים שפורסמו מבוססים על הצהרות שהגישו הפונים. לאחר בחינת התיקים עשויה חבות המס בפועל להשתנות.
הפער בולט במיוחד בהשוואה לסבבים קודמים של גילוי מרצון. נהלים שהופעלו בשנים 2011–2012, 2014–2016 ו-2017–2019 הביאו לטיפול בכ־9,000 תיקים ולגביית מס כוללת בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים.
כעת, עם סיום הסבב הנוכחי, הנתון הראשוני עומד על מעט יותר מ-150 מיליון שקלים, רחוק מאוד מהציפיות שליוו את המהלך בתחילת דרכו.
