"למען כבוד השבת": החלופה החדשה שמקודמת במקום גנרטורי הסולר

יש צליל שהפך במשך השנים לחלק כמעט בלתי נפרד מלילות שבת בחלק מהשכונות החרדיות בירושלים: הזמזום המתמשך של גנרטורי הסולר.

ברחובות ובחצרות, לצד בנייני מגורים ובתי מדרש, פועלים גנרטורים המספקים חשמל למשפחות ולקהילות המבקשות שלא להסתמך בשבת קודש על החשמל המיוצר ברשת הארצית. יחד עם הפתרון ההלכתי מגיעים גם המטרדים המוכרים – רעש המנועים, ריח הסולר, פליטת מזהמים ולעיתים גם הצורך בתשתיות חשמל נפרדות.

הרקע לכך נטוע עמוק בהנהגה ההלכתית של הציבור החרדי. כידוע מרן החזון איש זצ"ל החמיר שלא להשתמש בשבת בחשמל המיוצר תוך חילול שבת בידי יהודים, ובעקבות שיטתו התקבע במשך עשרות שנים בקרב קהילות וחוגים רבים השימוש ב"חשמל כשר" המיוצר באופן נפרד. קהילות אחרות נוהגות להקל בנושא על פי הוראות רבותיהן.

כאן בירושלים, שבה קיימים ריכוזים חרדיים גדולים וקהילות רבות המקפידות בנושא, הפכו הגנרטורים לחלק מוכר מנוף השבת.

כעת מתברר כי הטכנולוגיה שעשויה בעתיד לשנות את המציאות הזאת הולכת והופכת לכדאית יותר גם מבחינה כלכלית.

המשרד מקדם שינוי בתקנות

במשרד האנרגיה והתשתיות אומרים כי בדיקה כלכלית חדשה מצביעה על כך שמערכות אגירת חשמל עשויות להוות חלופה כלכלית, סביבתית ותפעולית לגנרטורים המופעלים באמצעות סולר.

ל״חרדים ירושלים״ נודע כי במשרד האנרגיה, יחד עם מינהל התכנון, פועלים לקידום תיקון בתקנות שיאפשר להקים מערכות אגירת חשמל במקום החובה הקיימת כיום להתקין גנרטור בבנייני מגורים משותפים לצורך הפעלת מערכות חיוניות בשעת הפסקת חשמל.

המהלך הנוכחי עוסק אמנם בגנרטורים המיועדים לשעת חירום בבנייני מגורים ולא ישירות בגנרטורי השבת של הציבור החרדי, אולם מדובר בטכנולוגיה שעשויה להיות רלוונטית בעתיד גם לעולם ה"חשמל הכשר".

מערכת אגירה מאפשרת לטעון חשמל מראש לתוך סוללות ולאגור אותו לשימוש מאוחר יותר. בעת אספקת החשמל אין מנוע סולר שפועל בשטח, אין שריפת דלק ואין את הרעש והפליטות המוכרים מהגנרטורים.

הפער שמגיע לעשרות אלפי שקלים

הבדיקה השוותה את עלויות ההקמה, התפעול והתחזוקה של גנרטור ושל מערכת אגירה לאורך תקופה של 20 שנה, בשלושה סוגים של בנייני מגורים המאפיינים בנייה חדשה.

בבניין של עד תשע קומות עם חנייה עילית, מערכת אגירת החשמל נמצאה זולה בכ-21 אלף שקל לעומת גנרטור לאורך התקופה שנבדקה.

בבניין של עד תשע קומות עם חניון תת-קרקעי, מערכת האגירה יקרה כיום בכ-5,000 שקל בלבד לעומת הגנרטור.

בבניין של עד 20 קומות עם חניון תת-קרקעי, מערכת האגירה יקרה כיום בכ-38 אלף שקל לעומת חלופת הגנרטור.

אלא שבמשרד מעריכים כי מחירי מערכות האגירה והסוללות ימשיכו לרדת בשנים הקרובות. על פי המודל שנבחן, ירידה נוספת במחירים עשויה להפוך את האגירה לחלופה הזולה יותר בכל שלושת סוגי המבנים.

מי שמסתובב בשבת מכיר את הרעש

עבור הציבור החרדי בעיר יש לסוגיה הזאת משמעות החורגת בהרבה מגנרטור החירום שנמצא בחניון.

מי שמסתובב בליל שבת בשכונות חרדיות בעיר מכיר את התופעה: הרחובות שקטים, תנועת כלי הרכב כמעט נעלמת – וברקע נשמעים באזורים רבים מנועי הגנרטורים הפועלים ברציפות במשך שעות.

בחלק מהמקומות מתלווה לכך גם ריח סולר וזיהום אוויר מקומי הנוצר משריפת הדלק.

במשרד האנרגיה מציינים כי אחד היתרונות המרכזיים של מערכות האגירה הוא העובדה שבזמן אספקת החשמל הן אינן שורפות דלק באתר. המשמעות היא אפשרות לצמצם את מפגעי הרעש, את זיהום האוויר המקומי ואת החשש לדליפות סולר.

בסביבה עירונית צפופה – ובוודאי בשכונות חרדיות שבהן גנרטורים עשויים לפעול בסמיכות לבתי מגורים – מדובר ביתרון משמעותי.

לא רק בשעת חירום

היתרון אינו מסתכם בשקט.

בניגוד לגנרטור, המשמש בעיקר בזמן הפסקת חשמל, מערכת אגירה בעלת קיבולת מתאימה יכולה לעבוד גם במהלך ימות השבוע ולסייע לדיירי הבניין להפחית את הוצאות החשמל.

באמצעות ניהול חכם של מערכת האגירה ניתן לנצל פערים בתעריפי החשמל, להפחית את צריכת החשמל היקרה בשעות מסוימות ואף לשלב בעתיד את הסוללות עם מערכות סולאריות.

יתרון נוסף הוא היכולת לנטר באופן רציף את מצב המערכת. בעוד גנרטורים מופעלים לעיתים רחוקות ותפקודם ברגע האמת תלוי בתחזוקה תקופתית, במערכות אגירה ניתן לעקוב באופן שוטף אחר מצב הסוללה, הממיר ומערכות הבקרה ולזהות תקלות עוד לפני שעת החירום.

האם זה יהיה גם הפתרון ל"חשמל הכשר"?

זו אולי השאלה המעניינת ביותר מבחינת הציבור.

גורמים המעורים בתחום מבהירים כי אין משמעות המהלך הנוכחי שגנרטורי השבת בשכונות החרדיות עומדים כעת בפני החלפה מיידית. התקנות שמקודמות עוסקות בשלב זה בגיבוי החשמל הנדרש בבנייני מגורים.

אולם ככל שמערכות האגירה יהפכו לזולות, זמינות ונפוצות יותר, האפשרות להשתמש בחשמל שנטען מראש ונאגר בסוללות עשויה לקבל משמעות מיוחדת גם בכל הנוגע לפתרונות "חשמל כשר", כמובן בכפוף לדרישות ההלכתיות ולהכרעת גדולי ההוראה.

עבורנו תושבי ירושלים, ובכלל, לכלל תושבי הארץ, שבה שאלת החשמל בשבת מלווה קהילות ושכונות כבר עשרות שנים, מדובר בהתפתחות שכדאי לעקוב אחריה מקרוב.

אם הטכנולוגיה אכן תבשיל לכדי פתרון רחב, היא עשויה בעתיד לאפשר את השילוב שרבים היו רוצים לראות: הקפדה מלאה על כל דרישות ההלכה, לצד שבת שקטה יותר, ללא מנועי סולר הפועלים במשך שעות בין בתי המגורים, "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג".