הארוע התרחש אתמול כאשר קורמן לקח מונית "טוקטוק" מבית חב"ד, כאשר לפתע הנהג סטה מהדרך והחל לסחוט ממנו דברים. פתאום הוא פנה שמאלה לאיזו סמטה, אני שואל אותו לאיפה הוא הולך הוא אומר לי, 'יש פה איזה מקום עם פילים, בוא אני אראה לך, תראה מקום יפה'." מספר קורמן. "הוא נוסע בכביש צדדי, שם לא הייתה נפש חיה, הוא עוצר ויורד, אמרתי לו 'מה יש פה, אין פה כלום, אין פה אף אחד, אין פה תיירים'. הוא אומר לי 'תלך איתי פה קצת בפנים בתוך השדה, יש מקום מאוד יפה, אולי נראה פילים'.
בשלב הזה קורמן לא מזהה משהו חריג כיוון שהוא טייל איתו באופן חופשי ולא מתוכנן. "אני הולך איתו, אין שום דבר, ועדיין אני רגוע, לא רואה משהו חשוד, ואז הוא מתחיל לבקש ממני את הפרטים שלי, אני שואל אותו בשביל מה. אחרי כמה דקות של שיח איתו, אני מביא לו את הפספורט שלי, הוא מסתכל ומצלם את הפספורט, לא היה אכפת לי, אין לו הרבה מה לעשות עם זה, ביקשתי ממנו להחזיר – והוא החזיר".
בשל הזה דברים הסתבכו: "לא עוברת חצי דקה מאז שהחזיר לי את הפספורט, הוא פשוט שולף לי את הפספורט ביחד עם כל הארנק שלי – עם כרטיסי אשראי ישראליים וכסף מזומן, ומתחיל למשוך לי את זה, אני אומר לו 'למה אתה לוקח לי את הארנק עם הכסף, עשיתי לך משהו? מה אתה רוצה ממני? הוא המשיך למשוך בלי להסביר. אמרתי לו אתה רוצה שאני אביא לך כסף? אני אביא לך כסף, אבל שחרר לי את הארנק".
מתתיהו מספר כי הנהג הסכים להחזיר את הארנק. הוא שב איתו למונית והתלבט מה לעשות – מצד אחד לא רצה להמשיך איתו בנסיעה, מצד שני הבין שהוא חייב להגיע לכביש הראשי. "בשורה התחתונה עליתי לטוקטוק. בדרך הבאתי לו 5,000 רופי, שזה 56 שקלים לפי השער הישראלי. גם בתחילת הטיול הבאתי לו 5,000 רופי".
הנהג סחט ממנו כ- 100 דולר נוספים. "בכביש הראשי הוא התחיל להזהיר אותי ולאיים עליי שאני לא אספר לאף אחד שום דבר, בשילוב קללות באנגלית – חלק הבנתי וחלק לא, ושלא אגיד לשוטרים או לחיילים במחסומים הצבאיים שיש שם בדרכים בסרי לנקה".
בסמוך למחסום סטה הנהג שוב לכביש צדדי "אמרתי לעצמי – אם הוא פונה לכביש צדדי, אז הוא לא סיים איתי, ואם הוא לא יעצור עכשיו זה יסתיים ברצח שלי באיזה מקום צדדי, או שפשוט יגנוב לי את כל מה שנשאר לי עדיין. אני צועק לו 'עצור' אבל הוא ממשיך הלאה, אני צועק לו עוד פעם 'תעצור עכשיו', הוא לא עוצר, מכיוון שזאת מונית טוקטוק אז אין ממש דלת, אני אומר לעצמי מה שיהיה יהיה, אין לי ברירה אחרת, ופשוט קפצתי החוצה. החיילים במחסום הצבאי ראו את זה, כי זה היה מיד אחר המחסום".
קורמן מספר כי נהג טוקטוק אחר עזר לו במקום. "היד הימנית שלי והרגליים חטפו מכות כולל חתכים, יש לי פצעים רציניים מהקפיצה".
הנהג השודד לא ברח מהמקום: "הוא לא חשב שאני אעז לקפוץ. הוא שיקר לחיילים שהייתי שיכור ושתיתי אלכוהול, והתחיל לספר להם סיפורים, נהגים אחרים וגם החיילים עזרו לי, אבל לא סמכתי על אף אחד, לא ידעתי מי משתף פעולה ועל מי אפשר לסמוך, אז לא רציתי לקחת סיכונים להסתבך עוד, אנחנו בסרי לנקה בשורה התחתונה".
אחד הנהגים הציע לקחת אותו לבית חולים, אבל קורמן העדיף להגיע לבית חב"ד. "דבר ראשון רציתי לפגוש ישראלים – שהם ילכו איתי ויעזרו לי, אני לא מסתבך פה עוד פעם. שליח חב"ד הרב אברהם סייע לי פיזית ונפשית, הביא לי שתייה, הרגיע אותי, הביא לי ממחטות לחות להרטיב על הפצעים הפתוחים, חיכיתי שם שעה ארוכה".
בהמשך הגיעו שוטרים עם רופאה יהודייה מארצות הברית: "היא דיברה אנגלית שוטפת וזה הקל עליי, היא התיישבה לידי יחד עם השוטרים, ורשמה את כל הפרטים, עזרה לי עם התרגום ולמלא פרטי תלונה ואני חתמתי".
