43 שנים להסתלקותו: הילולת המקובל רבי מרדכי שרעבי
השבת, כ' בחשוון, יחול יומא דהילולא ה-43 של המקובל רבי מרדכי שרעבי זיע"א, מגדולי חכמי הקבלה בירושלים בדור האחרון ומייסד ישיבת המקובלים "נהר שלום".
רבי מרדכי שרעבי, שעלה מתימן לארץ ישראל והתיישב בירושלים, נודע במשך השנים כאחד מגדולי המכוונים בתורת הרש"ש. את ישיבת "נהר שלום" הקים בעיר, והיא הפכה למוקד מרכזי ללימוד תורת הקבלה ולתפילה על פי כוונות המקובלים.
במהלך השנים נהרו לבית מדרשו תלמידי חכמים, מקובלים ועמך בית ישראל, ורבים ביקשו את עצתו וברכתו. הוא הסתלק בכ' בחשוון תשד"מ ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
לרגל יום ההילולה נערכה אמש סעודת ההילולא לזכרו, והמונים פקדו הבוקר את ציונו בהר המנוחות. גם במהלך השבת יציינו תלמידיו ומוקירי זכרו את יום ההילולה בלימוד ובתפילה לעילוי נשמתו.
שש שעות ברציפות: ליל השבת בישיבת אור אלחנן
בישיבת אור אלחנן בשכונת רוממה ינצלו את אחת משבתות החורף המוקדמות לסדר לימוד יוצא דופן: במשך כשש שעות ברציפות ישבו בחורי הישיבה ויעמלו בתורה אל תוך ליל השבת.
ראש הישיבה, הגאון רבי צבי וייספיש, מקיים מספר פעמים בשנה את סדר הלימוד המיוחד, כאשר בשבתות נבחרות נדרשים כלל בחורי הישיבה להישאר בהיכל הישיבה ולהשתתף בסדר.
עם סיום שש שעות הלימוד יוגש לבחורים כיבוד חלבי עשיר כיד המלך, ורק לאחר מכן יפרשו הבחורים לשנת הלילה.
המסורת מתקיימת בישיבה כשלוש עד ארבע פעמים בשנה, ובפרט בשבתות החורף שבהן כניסת השבת המוקדמת מאפשרת להתחיל את הסדר בשעה מוקדמת ולהשלים שש שעות לימוד עוד במהלך הלילה.
האדמו"ר משבט הלוי ישבות בעיר
האדמו"ר משבט הלוי ישבות השבת בעיר לרגל שמחת השבע ברכות בבית אחיו, הרה"צ רבי עקיבא וואזנר, מו"ץ בהעדה החרדית.
התפילות ועריכת השולחנות במהלך השבת יתקיימו בבית המדרש שבט הלוי ברחוב אוהלי יוסף, בהשתתפות החסידים ותושבי האזור.
זוועהיל: השבת שלפני היארצייט
בחסידות זוועהיל יציינו השבת את השבת שלפני יום היארצייט של הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זיע"א.
בליל שבת יערוך האדמו"ר את שולחנו בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב רפפורט שבשכונת בית ישראל, בהשתתפות קהל החסידים.
טיש היארצייט המרכזי יתקיים ביום שלישי הקרוב, אור לכ"ד בחשוון. תפילת מעריב תתקיים בשעה 20:00, ולאחריה סעודת ההילולה. בשעה 21:00 יערוך האדמו"ר את השולחן הטהור.
לאחר סיום השולחן צפויים החסידים לעלות לציונו של בעל ההילולה בבית העלמין שייח' באדר שבגבעת רם.
סאטמאר: בן האדמו"ר ישבות עם החסידים
הרה"צ רבי חיים צבי טייטלבוים, אב"ד סאטמאר ירושלים ובנו הגדול של האדמו"ר מסאטמאר, ישבות השבת בקרב חסידי סאטמאר בירושלים.
תפילות השבת והמעמדים יתקיימו בקרב בני הקהילה באזור רחוב יואל פינת חגי.
תפילות קרליבך בבית הכנסת הגדול
גם בבית הכנסת הגדול נערכים לשבת פרשת וירא. בליל שבת ובתפילת שחרית יעבור לפני התיבה החזן האורח זליג שוורץ, בתפילות שבת בנוסח קרליבך.
תפילת מנחה בערב שבת תחל בשעה 16:40, ותפילת שחרית בשבת בבוקר בשעה 8:15.
בשעה 16:25 תתקיים תפילת מנחה ולאחריה סעודה שלישית. במהלך הסעודה השלישית ימסור זאב נתן יפה הרצאה מיוחדת בבית המדרש בנושא "מאברום עד אברהם".
תפילת מעריב במוצאי השבת תתקיים בשעה 17:20.
12 שנים לפיגוע בהר נוף: לימוד לזכר הקדושים
במוצאי שבת יתקיים בהיכל בית המדרש "קהילת בני תורה" ברחוב אגסי 5 בהר נוף סדר לימוד מיוחד במסגרת "אבות ובנים" השכונתי, לעילוי נשמת קדושי הפיגוע הקשה בבית הכנסת.
המעמד נערך לקראת מלאת 12 שנים לפיגוע הרצחני בבית הכנסת, שהתרחש בכ"ה בחשוון תשע"ה וגבה את חייהם של מתפללים שנרצחו כשהם עטופים בטלית ותפילין במהלך תפילת שחרית.
בשעה 19:00 יחל סדר לימוד אבות ובנים בהשתתפות ילדי השכונה, ובשעה 19:45 יישאו דברי חיזוק מיוחדים מפי המשגיח הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל.
המעמד מתקיים בברכת רבני השכונה, מנהלי התתי"ם ומשפחות הקדושים הי"ד, ולכל ילד שישתתף בלימוד יוענק שי אישי. במקום תתקיים גם הגרלה מיוחדת.
הלימוד ייערך לעילוי נשמת הקדושים רבי אברהם שמואל גולדברג הי"ד, הגאון רבי משה טברסקי הי"ד, הגאון רבי קלמן זאב לוין הי"ד, רבי אריה קופינסקי הי"ד ורבי חיים יחיאל רוטמן הי"ד.
רעיון נפלא לפרשת וירא
כתב וערך: הרב אליהו סעדיאן, תושב שכונת רמות
לישועת אליהו בן שרה
"וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האוהל וישתחו ארצה. ויאמר: אדני, אם נא מצאתי חן בעיניך, אל נא תעבור מעל עבדך".
בגמרא (שבת קכז.) למדו מכך שאברהם אבינו קטע את המפגש עם הקב"ה כדי לזכות במצוות הכנסת אורחים: "מכאן שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה".
ונשאלת השאלה הפשוטה: כיצד נלמד מכאן שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה? שמא שווים הם, ולאחר שנהנה אברהם מהקבלת פני זיו השכינה, פנה גם לקיים מצוות הכנסת אורחים, מתוך רצונו לזכות בשני הדברים ולא להפסיד אחד מהם?
ותירץ בעל ה"יביע אומר" זיע"א על פי ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רמ"ב, סעיף ט"ז), שמקורה בגמרא (יומא נג:): כאשר תלמיד נפרד מרבו, אסור לו להפנות אליו את גבו, משום שהדבר נחשב לזלזול בכבודו ובמוראו של הרב. לכן עליו לפסוע לאחוריו כל עוד הוא נמצא בטווח ראייתו של רבו, כפי שהכהנים היו יוצאים מבית המקדש, וכפי שאנו פוסעים לאחור בסיום תפילת העמידה.
והרי כדי להזמין את האורחים להיכנס לביתו, הוצרך אברהם אבינו להפנות את גבו, כביכול, לשכינה שהייתה באוהל. שהרי כיצד יזמין את האורחים להגיע אל האוהל אם יפסע מן השכינה לאחוריו, כשגבו מופנה אל האורחים?
ממעשה זה אנו למדים שלא רק שהכנסת אורחים שקולה להקבלת פני שכינה – אלא שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה.
ודו"ק. ונפלא עד מאוד.
זמני כניסת ויציאת השבת בירושלים
כניסת שבת: 16:16
שקיעת החמה: 16:56
צאת השבת: 17:28
צאת השבת לרבנו תם: 18:08
מערכת "חרדים ירושלים" מאחלת לכם ולכל עוקבינו שבת שלום ומבורך!
