תוכנית ללימודי אנגלית המופעלת בתקופות החופשה בשכונות החרדיות בעיר הצליחה לעורר עניין רב בקרב משפחות, וגם דיון לא שגרתי במסדרונות העירייה. במהלך ישיבת וועדה שעסקה בתקצוב הפעילות, התפתח ויכוח סביב הפער שבין הביקוש לתוכנית לבין היחס ללימודי אנגלית במהלך שנת הלימודים במוסדות החינוך החרדיים.
על פי הדברים שנאמרו בדיון, הפעילות זוכה להיענות גבוהה מצד הציבור, ואף נרשמו פניות מצד מינהלים קהילתיים נוספים המבקשים להיכלל בתוכנית.
ראש אגף תרבות תורנית בעירייה פנחס ארליך מ'דגל', סיפר לחברי הוועדה כי מדובר בפעילות שמקודמת באמצעות תקציב הרשות החרדית. לדבריו, ניסיון קודם שנערך בתקופת חנוכה הוכיח את עצמו והביא להתעניינות רבה.
"אני רוצה לציין שהיה ביקוש גדול מצד הקהל וזה עבד בצורה יוצאת דופן", אמר ארליך.
דווקא ההצלחה הובילה את גזבר העירייה, שמוליק זליגמן, להעלות שאלה עקרונית. זליגמן תהה במהלך הדיון כיצד מתיישב הביקוש הגבוה ללימודי אנגלית בתקופת החופשה עם ההתנגדות הקיימת בחלק ממוסדות החינוך החרדיים להכנסת לימודים אלו במהלך השנה.
"אז למה בקיץ הם מוכנים ובשנת הלימודים לא מוכנים?", שאל זליגמן.
ארליך הבהיר כי הפעילות הקודמת התקיימה בחנוכה ולא בקיץ, וביקש שלא להיגרר לדיון העקרוני בסוגיית תוכני הלימוד. "אני לא מתערב בנושא, אתה עובר איתי לזירה פוליטית", אמר.
אלא שזליגמן לא הסתפק בכך והוסיף: "מה, בחופש מותר וכל השנה לא?".
ארליך מצדו חזר והבהיר: "אני לא מתערב בתכני הלימוד".
מעבר לחילופי הדברים, מהדיון עלו גם פרטים חדשים על אופן הפעלת התוכנית. הקייטנות מתקיימות למשך כשבוע, כאשר היקף שעות הפעילות נקבע בנפרד בכל מינהל קהילתי. גם כוח האדם אינו מופעל ישירות על ידי העירייה, והמינהלים הם שאחראים להביא את הצוותים הנדרשים.
גם סוגיית התשלום משתנה בין השכונות: בחלק מהמקומות ההשתתפות ניתנת ללא תשלום, בעוד שבאחרים נגבה סכום מסוים מהמשפחות. במהלך הדיון צוין כי ניתן לגבות עד 50 שקלים, ובמקומות שבהם מספר המבקשים גבוה ממספר המקומות, גבייה כזו עשויה לשמש גם כאמצעי לוויסות ההרשמה.
נכון לעכשיו הבקשה התקציבית מתייחסת לשישה מינהלים קהילתיים, אולם נראה כי המספר עוד עשוי לגדול. ארליך עדכן כי מינהל נוסף כבר פנה בבקשה להצטרף למיזם, צעד שעשוי לחייב בהמשך תוספת תקציבית.
דיון שנועד לעסוק בפרטים הטכניים של קייטנות האנגלית הפך לרגע קצר לדיון רחב בהרבה על מקומם של לימודי האנגלית בציבור החרדי, כשהנתון הבולט שנותר על השולחן הוא הביקוש הגבוה שמגיע מתוך השכונות עצמן.
עם זאת, בעיר, כידוע, ישנו גם ריכוז משמעותי של משפחות חרדיות דוברות אנגלית, ובהן עולים רבים מארצות הברית, בריטניה ומדינות נוספות. ייתכן שגם להרכב האוכלוסייה הייחודי בעיר יש חלק בביקוש שנרשם לתוכניות, לצד הרצון של משפחות להעניק לילדיהן כלים נוספים דווקא במסגרת פעילות חווייתית בתקופות החופשה.
