בית המשפט העליון דחה את ערעורה של עיריית ירושלים והותיר על כנו את פסק הדין שביטל את הנוהל העירוני שאִפשר במשך שנים התקשרויות עם גופים חיצוניים ללא מכרז במסגרת "מיזמים משותפים". לפי העתירה שהובילה לביטול הנוהל, עשרות מיליוני שקלים הועברו בדרך זו, בין היתר לגופים ואירועים המזוהים עם הציבור החרדי.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קבע כי לעירייה לא הייתה סמכות ליצור בעצמה מסלול פטור ממכרז שאינו מעוגן בדיני המכרזים החלים על הרשויות המקומיות. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הצטרפו לפסק הדין.
הנוהל, שפעל במשך כ-12 שנים, אפשר לעירייה להתקשר עם גוף חיצוני ללא מכרז כאשר אותו גוף השתתף בלפחות מחצית מעלות המיזם. בדרך זו מומנו לאורך השנים שורה של אירועים, כנסים ופעילויות ברחבי העיר.
ההליך המשפטי החל בעקבות עתירה שהגישו סיעת התעוררות בירושלים ואדיר שוורץ, שתקפו את חוקיות המסלול. לטענת העותרים, רק בין סוף שנת 2019 לנובמבר 2021 הועברו באמצעותו לפחות 36 מיליון שקלים.
בין המיזמים שהוזכרו בעתירה: אירועי "צמאה" של צעירי חב"ד, בהיקף של 2.3 מיליון שקלים; אירועי סיום הש"ס ומעמדי סליחות של רשת אל המעיין, בהיקף של 1.6 מיליון שקלים; כינוס של תנועת הנוער פרחי הדגל בסך 600 אלף שקלים; וכן אירועי סיום הש"ס של עיריית בני ברק ושל תנועת דגל ירושלים, בסך חצי מיליון שקלים כל אחד.
הטענה המרכזית בעתירה הייתה כי העירייה הסתמכה על מנגנון פטור הקיים בתקנות החלות על משרדי הממשלה, אף שעל הרשויות המקומיות חלים כללים אחרים. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את הטענה וקבע כי הנוהל נעדר בסיס חוקי.
השופטת דנה כהן-לקח, שדנה בעתירה במחוזי, קבעה כי עירייה אינה רשאית ליצור בעצמה פטור חדש מחובת מכרז, וכי סמכויותיה הכלליות אינן יכולות לשמש בסיס לעקיפת דיני המכרזים.
עיריית ירושלים ערערה על פסק הדין וטענה, בין היתר, כי מדובר במנגנון שנועד לאפשר לה לקדם פעילויות ציבוריות בשיתוף גופים חיצוניים, וכי הנוהל הופעל במשך השנים תחת פיקוח משרד הפנים.
אלא שהטענות נדחו בעליון. עמית כתב כי "על העירייה לפעול על פי עקרון חוקיות המינהל", וכי היא אינה מוסמכת ליצור חריג או פטור מחובת מכרז בניגוד לדינים החלים על הרשויות המקומיות.
גם טענת העירייה בנוגע למשרד הפנים לא התקבלה. לפי פסק הדין, משרד הפנים לא אימץ את הנוהל ואף תמך לאורך ההליך בעמדת העותרים.
בפסק הדין הוזכר גם כי בשנת 2023 הנחה שר הפנים דאז, משה ארבל, את מנכ"ל משרדו לבחון אפשרות לקבוע פטור דומה גם לרשויות המקומיות. אלא שהתיקון לא הושלם, ובית המשפט קבע כי עצם בחינת האפשרות אינה מעניקה לעירייה סמכות לפעול בדרך זו.
עם זאת, הפסיקה אינה שוללת מהעירייה אפשרות לקיים מיזמים משותפים או התקשרויות ללא מכרז במקרים שבהם קיים פטור מפורש בדין. הביטול חל על המסלול העצמאי שיצרה העירייה מעבר לפטורים הקבועים בתקנות.
בית המשפט חייב את עיריית ירושלים בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקלים.
חשוב להדגיש כי פסק הדין עוסק בחוקיות הנוהל העירוני ובאופן שבו בוצעו ההתקשרויות, ולא קובע כי הגופים שקיבלו את התקציבים עצמם פעלו שלא כדין.
