בג"ץ דן בשעה זו בעתירות שעשויות להשפיע באופן משמעותי על פעילות מטות הבחירות, ובפרט על החמ"לים של המפלגות החרדיות: במוקד הדיון עומדת השאלה האם ובאיזו דרך יוכלו נציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על מצביעים במהלך יום הבחירות.
הדיון עוסק במספר עתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 מיום 6 בספטמבר, בסוגיית תיעוד הצבעת הבוחרים והעברת הנתונים מהקלפיות.
מדובר בהמשך ישיר לסאגה שהחלה בהחלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, מיום 4 באוגוסט. סולברג קבע כי לנציגי הסיעות והרשימות בקלפיות אסור לדווח בזמן אמת על נוכחותו של אדם במקום הקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה.
הליכוד עתר נגד ההחלטה, ובדיון שנערך בבג"ץ ב-2 בספטמבר העלו השופטים קושי בשאלת סמכותו של סולברג לקבל לבדו את ההחלטה. בעקבות המתווה שהציע בית המשפט הועברה הסוגיה להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, שקיבלה את החלטתה ביום ראשון האחרון.
אלא שגם בכך לא הסתיים הקרב. נגד החלטת הוועדה הוגשו עתירות נוספות, ולקראת הדיון הנוכחי הוציא בג"ץ ביום שני, 7 בספטמבר, צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא תבוטל החלטת ועדת הבחירות.
במסגרת הצו הועלתה האפשרות כי תחת החלטת הוועדה ייקבעו הנחיות ברורות לבעלי התפקידים בקלפיות או למי שפועל מטעמם, שלפיהן ייאסר עליהם להעביר למפלגות או לכל גורם אחר מידע על נוכחותו של אדם בקלפי, על עצם הצבעתו ועל נסיבותיה, בין באמצעות תוכנה ייעודית ואמצעים טכנולוגיים ובין בדרך אחרת.
עבור המפלגות החרדיות מדובר בסוגיה בעלת משמעות מעשית גדולה. במערכות הבחירות מפעילות ש"ס ויהדות התורה חמ"לים ומערכי שטח, לצד מוקדים קהילתיים ושכונתיים, שנועדו לקבל במהלך היום תמונת מצב ולמקד את פעילות ההמרצה בקרב מצביעים שטרם הגיעו לקלפיות.
היכולת לדעת בזמן אמת היכן שיעורי ההצבעה נמוכים מאפשרת למטות להפנות פעילים ומשאבים לאותם ריכוזים ולהגביר את פעילות השטח בשעות הקריטיות של יום הבחירות. מנגד, בלב העתירות עומדת שאלת פרטיות הבוחרים והגבולות שיש להציב בפני שימוש במידע שמקורו בקלפיות.
כעת חוזרת הסוגיה להכרעת שופטי בג"ץ, כאשר במפלגות החרדיות עוקבים בדריכות אחר הדיון. ההכרעה עשויה לקבוע כיצד יפעלו החמ"לים ביום הבחירות הקרוב, ועד כמה יוכלו המטות לקבל בזמן אמת מידע על מי שכבר הגיע להצביע ומי שטרם עשה זאת.
