אירוע חריג המתוכנן להתקיים בעיר בחודש הבא מעורר התנגדות בקרב נבחרי ציבור: מאות כמרים ומנהיגים נוצרים מרחבי העולם צפויים להשתתף בעצרת תפילה גדולה במתחם הכותל הדרומי, כאשר על פי התכנון מספר המשתתפים עשוי להגיע לכאלף איש.
האירוע צפוי להתקיים ב-7 באוקטובר "יום השנה" לטבח הנורא בדרום הארץ, כחלק מכינוס בינלאומי של מנהיגים נוצרים שיגיעו לישראל. מאחורי היוזמה עומדים גורמים אוונגליסטיים, ובהם ארגון "צוות התפילה בירושלים" בראשות ד"ר מייק אוואנס.
במסגרת הכינוס צפויים להגיע לבירה בין 700 ל-1,000 כמרים ומנהיגי דת ממדינות שונות. אחד האירועים המרכזיים בתוכנית אמור להתקיים באזור הכותל הדרומי, במתחם מרכז דוידסון.
האירוע אינו צפוי להסתכם בביקור תיירותי במקום: המשתתפים מתכוונים לקיים תפילה נוצרית מאורגנת, וחלקם צפויים להגיע עם סממנים דתיים נוצריים. התפילה אמורה להשתלב במשדר בינלאומי שיימשך לאורך יממה ויועבר לצופים ברחבי העולם.
המתחם שבו מתוכנן האירוע נמצא בניהולה של החברה לפיתוח הרובע היהודי, הפועלת תחת משרד ירושלים ומסורת ישראל.
הפרטים עוררו ביקורת חריפה בקרב נבחרי ציבור, הדורשים לבחון כיצד אושר אירוע תפילה נוצרי בהיקף כזה בסמוך לאחד המקומות הקדושים והרגישים ביותר לעם היהודי.
חבר מועצת העיר אריה קינג קרא לרבנים הראשיים ולמועצת הרבנות הראשית להתערב בסוגיה ולקבוע עמדה הלכתית ברורה באשר לקיום תפילות נוצריות באזור הכותל המערבי והכותל הדרומי.
לדבריו, החלטות הנוגעות לאופיו הדתי של המקום אינן יכולות להתקבל ללא התייחסות של הרבנות הראשית. קינג טען כי בשל קדושתו ורגישותו של האזור, יש להביא את הנושא להכרעת מועצת הרבנות הראשית.
גם יו"ר מפלגת נעם, ח"כ אבי מעוז, יצא נגד האירוע וטען כי אילו הצעת "חוק הכותל" שקידם הייתה מאושרת, ניתן היה למנוע מקרים מסוג זה.
מעוז הדגיש כי מבחינתו קדושת הכותל חלה לכל אורכו, וקרא להעניק לרבנות הראשית סמכות בלעדית בכל הנוגע לקביעת מנהגי התפילה במקום ולהגדרת מעשים הנחשבים לפגיעה בקדושתו.
ברבנות הראשית לישראל בחרו שלא להתייחס בשלב זה לאירוע המתוכנן.
כעת, כחודש לפני המועד המתוכנן, נותר לראות האם בעקבות ההתנגדות והפניות לרבנות ולגורמים הממשלתיים האירוע יתקיים כמתוכנן, או שהתוכנית לקיים את עצרת התפילה הנוצרית במתחם הרגיש תיבחן מחדש.
