בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים, שהחלה בדרישה להשבת עשרות מיליוני שקלים לתושבים, הסתיימה בפער עצום בין הסכומים שנדרשו לבין שכר הטרחה שנפסק. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של עו"ד צבי שילה וקבע כי הגמול ושכר הטרחה שיקבל יעמדו יחד על 90 אלף שקלים בלבד.
ההליך החל לאחר ששילה ביקש לאשר תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים בהיקף של כ-88 מיליון שקלים. במוקד הבקשה עמדה טענה שלפיה העירייה אינה מיידעת כנדרש תושבים שבחשבונות הארנונה שלהם נותרו יתרות זכות.
בעירייה דחו את הטענות וטענו כי אין להן בסיס, ואף ציינו כי שילה עצמו קיבל הודעות בנוגע ליתרת הזכות שלו. עם התקדמות ההליך הודיעה העירייה כי תפעל להשבת יתרות הזכות ישירות לתושבים וכן תרחיב את דרכי היידוע בנושא.
בבית המשפט המחוזי אישר השופט רם וינוגרד את הודעת החדילה שהגישה העירייה, למרות התנגדותו של שילה. בהחלטתו מתח וינוגרד ביקורת על הבקשה וקבע כי אילו היה נדרש לדון בה לגופה, היו קיימים קשיים משמעותיים שעשויים היו להביא לדחייתה, בין היתר בכל הנוגע לעילה האישית ולעילת התביעה.
בהתאם לכך נקבע גמול של 15 אלף שקלים ושכר טרחה של 75 אלף שקלים, בסך הכול 90 אלף שקלים.
שילה לא הסתפק בסכום וערער לבית המשפט העליון. במסגרת הערעור ביקש לפסוק לו סכום חריג של כ-21.5 מיליון שקלים, לצד טענתו כי כלל לא היה מקום לאשר את הודעת החדילה של העירייה.
אלא ששופט העליון עופר גרוסקופף דחה את הערעור ולא מצא הצדקה להתערב בסכומים שנפסקו במחוזי. הוא הצביע על הקשיים שעלו בבקשה המקורית ועל אופן ניהול ההליך, וקבע כי אין בכך הצדקה לפסיקת שכר טרחה גבוה יותר.
גרוסקופף אף התייחס בחריפות לתחשיב שהציג שילה, וסיכם את הדברים במשפט יוצא דופן: "לטעון אפשר הכל".
אולם לצד ההכרעה בתיק התפתחה בין שופטי העליון מחלוקת עקרונית בנוגע לאפשרות להאריך לרשות ציבורית את המועד להגשת הודעת חדילה לאחר שהדיון בבקשה לאישור התביעה כבר החל.
השופטת רות רונן סברה כי יש לנקוט גישה מחמירה. לדבריה, מתן אפשרות לרשות להודיע על חדילה בשלב מתקדם עלול להעניק לה יתרון דיוני משמעותי, לאחר שכבר נחשפה לעמדות שעלו במהלך הדיון ולדרך שבה בית המשפט מעריך את סיכויי ההליך. לשיטתה, הארכה בשלב כזה צריכה להינתן רק בנסיבות חריגות במיוחד.
גרוסקופף מצדו הבהיר כי רונן ייחסה לו עמדה שאותה כלל לא הביע. לדבריו, הסכמה בין הצדדים אינה מספיקה כשלעצמה כדי להאריך את המועד, ובית המשפט נדרש להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא לשמש "חותמת גומי" להסכמות ביניהם.
השופט יחיאל כשר הצטרף לתוצאה שאליה הגיע גרוסקופף במקרה הנוכחי, ולכן הערעור נדחה. עם זאת, בסוגיה העקרונית ציין כי הוא נוטה דווקא לעמדתה המחמירה יותר של רונן, שלפיה לאחר שהדיון כבר החל יש לאפשר הארכה להגשת הודעת חדילה רק במקרים חריגים.
בשורה התחתונה, ההליך שהחל בבקשה לתביעה בהיקף של 88 מיליון שקלים והמשיך בדרישה לשכר וגמול של כ-21.5 מיליון שקלים, הסתיים עבור שילה בסכום כולל של 90 אלף שקלים. את העירייה ייצגה בהליך עו"ד דנה בראשי.
