אבל בעיר ובחצר הקודש דושינסקיא עם הסתלקותו הבוקר (שלישי) של הרה"ח הישיש רבי ראובן צבי בלוי ז"ל, זקן חסידי דושינסקיא ומאחרוני תלמידיו ומשמשיו של מרן הגה"ק המהרי"ץ דושינסקיא זיע"א. בן 99 היה בפטירתו, ובשמחת תורה הקרוב היה אמור לציין מאה שנים להולדתו.
המנוח ז"ל, מדמויות ההוד הוותיקות של העיר, היה קשור במשך עשרות שנים בעבותות של אהבה ונאמנות לבית דושינסקיא. הוא זכה עוד בצעירותו להסתופף בצילו של המהרי"ץ, ללמוד בישיבתו ולשמשו בקודש כ"הויז בחור", ובהמשך כיהן כחבר הנהלת ישיבת ומוסדות 'בית יוסף צבי' דושינסקיא.
רבי ראובן צבי ז"ל נולד בעיירה צעהלים שבאוסטריה לאביו הרה"ח רבי יחיאל בלוי זצ"ל, מראשי ונכבדי הקהילה. בשנת ת"ש, בעודו נער צעיר, זכה לעלות עם בני משפחתו לארץ הקודש באמצעות הסרטיפיקטים האחרונים שהושגו באותם ימים.
במסע לארץ ישראל שהה על סיפון האונייה גם הרה"ק רבי אהרן ראטה זיע"א, בעל ה'שומר אמונים'. במהלך חג הסוכות, כאשר היה חסר אדם להשלמת מניין לתפילה, צורף ראובן צבי הצעיר, שהיה סמוך לגיל בר המצווה, למניין בהוראת ה'שומר אמונים', כשהוא מחזיק בידיו ספר קודש.
באותו מסע אמר בעל ה'שומר אמונים' לאביו כי אם ברצונו שבניו יגדלו ליראי שמיים, עליו לקבוע את מושבו בירושלים. עם הגעת המשפחה לארץ הם אכן עלו לבירה וקבעו את ביתם בשכונת בתי אונגרין.
בירושלים נכנס רבי ראובן צבי ללמוד בישיבתו של הגאב"ד המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל. הקשר בין התלמיד הצעיר לרבו הלך והתהדק, והוא הפך לאחד מתלמידיו הקרובים וזכה לשמשו במסירות.
פרק מיוחד בחייו נרשם בימי מלחמת תש"ח. באותה תקופה היה אזור רחוב שמואל הנביא סמוך לקו החזית ולשער מנדלבוים, והמהרי"ץ נאלץ לעזוב את ביתו ולעבור למלון באב"ד שבמרכז העיר. לפני שעזב הפקיד את מפתחות מעונו בידי תלמידו הנאמן רבי ראובן צבי, כדי שישמור על הבית בתקופה המסוכנת.
בערב פסח של אותה שנה, בעוד פגזים נופלים בירושלים, יצא רבי ראובן צבי יחד עם חברו ר' מענדל הערש רוזנבורג ז"ל אל בית רבו, במטרה להעביר משם את כלי הפסח אל מקום שהותו של המהרי"ץ. כהכרת הטוב הזמין רבם את השניים להשתתף עמו בליל הסדר המצומצם שנערך באותה שנה.
גם בחודשים האחרונים לחיי המהרי"ץ נותר צמוד לרבו. בראש השנה תש"ט, כשבועיים לפני הסתלקות רבו, נסע במיוחד לתל אביב לאחר שהשיג רישיון נסיעה בתקופת המלחמה. ביום הכיפורים האחרון לחיי רבו זכה להתפלל במחיצתו בבית החולים שערי צדק.
לאחר הסתלקות המהרי"ץ המשיך לדבוק בבנו, הגאב"ד המהרי"ם דושינסקיא זצ"ל, ולאחר הסתלקותו התקשר ליבלחט"א כ"ק האדמו"ר מדושינסקיא. גם כשהגיע לגיל מופלג המשיך להגיע מביתו ברחוב שטראוס לתפילות ולמעמדים בחצר הקודש.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את בתו של הרה"ח רבי אהרן קינסטליכער זצ"ל, בנו של גאב"ד סעבען זצוק"ל, והקים בית לתפארת.
לצד דבקותו ברבותיו היה המנוח מוכר היטב גם לרבים מתושבי ירושלים. במשך עשרות שנים ניהל את חברת "ר.צ. בלוי" לציוד משרדי ומכשירי כתיבה ברחוב לבוש מרדכי שבגאולה. העסק הוותיק הפך עם השנים לכתובת מוכרת עבור תלמודי תורה, ישיבות ומוסדות חינוך מהעיר ומרחבי הארץ.
בקהילת דושינסקיא מספרים על אדם שנשא ונתן באמונה, האיר פנים לכל אדם והרבה במעשי חסד. במשך שנים היה חבר הנהלת ישיבת 'בית יוסף צבי', סייע למוסדות מכספו ואף בתקופות של קושי כלכלי העמיד סכומים מכיסו כדי לסייע בתשלום משכורות לעובדי החינוך.
אהבתו לרבו המהרי"ץ נותרה בו עד ימיו האחרונים. בני משפחתו מספרים כי גם כאשר מצבו הרפואי הידרדר והוא שכב בבית החולים מורדם ומונשם, סיפרו באוזניו מעובדותיו והנהגותיו של רבו הגדול, ודמעות נראו זולגות מעיניו.
המנוח הותיר אחריו את בנו הרה"ח רבי אהרן בלוי, מאנשי החסד של הקהילה בלונדון, את בתו תחי', נכדים, נינים וצאצאים הממשיכים את דרכו.
מסע הלוויה התקיים היום בשעה 12:00 בצהריים ויצא מבית המדרש הגדול וישיבת 'בית יוסף צבי', היכל מהרי"ץ דושינסקיא, ברחוב שמואל הנביא 52, בהשתתפות בני המשפחה, חסידי דושינסקיא ורבים מבני העיר. משם המשיך מסע הלוויה להר המנוחות, שם הובא רבי ראובן צבי ז"ל למנוחת עולמים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
