בצעד חריג ובעיצומו של הדיון הדרמטי בבג"ץ בסוגיית הקפאת מעצרי בני הישיבות, שיגרו היום (שלישי) מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס גילוי דעת נוקב לשופטי בית המשפט העליון, ובו הם מציגים את עמדת התורה בסוגיית גיוס בני הישיבות ומותחים ביקורת חריפה ביותר על התנהלות מערכת המשפט.
במרכז גילוי הדעת קובעים חברי המועצת כי גיוסם של לומדי תורה שתורתם אומנותם אסור על פי ההלכה, ומבהירים כי לשיטתם דווקא המשך לימוד התורה הוא שמעניק הגנה לעם ישראל. את דבריהם הם חותמים בקביעה החריפה: "הפוגע בבני הישיבות, ומנסה להפסיקם מלימודם ותורתם, הרי הוא פוגע במישרין בביטחון הלאומי".
המכתב נשלח על רקע הדיון המתקיים בבג"ץ בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות נגד החוק שנועד להקפיא את מעצרי העריקים. במהלך הדיון הציגו הן נציג הייעוץ המשפטי לכנסת והן נציג היועצת המשפטית לממשלה עמדה שלפיה דינו של החוק להתבטל.
"אין בכך הכרה בסמכות בג"ץ"
כבר בפתח גילוי הדעת מבקשים חברי מועצת חכמי התורה להבהיר כי עצם שליחת הדברים לשופטים אינה מבטאת מבחינתם הכרה בסמכותו של בג"ץ להכריע בסוגיה.
"אין במכתב עמדה זה, כדי להביע הכרה, ולו משתמעת, בסמכות בג"ץ לדון כלל בנושאים אלו", כתבו חברי המועצת, תוך שהם מותחים ביקורת קשה על בית המשפט ומבהירים כי מטרת הפנייה היא להשמיע ברבים את עמדת התורה.
לדבריהם, הפנייה נעשית לנוכח מה שהם מגדירים כ"מסע הרדיפה כנגד עמלי התורה", ובצל הניסיונות המשפטיים לבטל חוקים הנוגעים למעמדם של בני הישיבות.
"מסע כפייה של העברה על הדת"
בהמשך עובר גילוי הדעת לעסוק ישירות בסוגיית הגיוס. חברי המועצת קובעים כי המאמצים להביא לגיוס בני הישיבות מהווים, כלשונם, "מסע כפייה של העברה על הדת".
במכתב נטען כי כפיית גיוס על מי שלימוד התורה הוא אורח חייו עומדת בניגוד לחופש הדת. הרבנים מזכירים בהקשר זה גם את מגילת העצמאות ואת ההתחייבות שנכללה בה לחופש דת.
"אנו מבהירים", נכתב, "כי גיוס לומדי התורה שתורתם אומנותם ונפשם חשקה בלימוד התורה, הוא דבר שאסור בתכלית האיסור על פי ההלכה הצרופה".
המקורות שהציגו חברי המועצת
חלק נרחב מגילוי הדעת מוקדש להצגת המקורות התורניים שעליהם מבססים חברי המועצת את עמדתם.
בין היתר מצוטטים דברי הגמרא במסכת נדרים על אברהם אבינו, שנענש על כך ש"עשה אנגריא בתלמידי חכמים", וכן דברי הגמרא במסכת סוטה ביחס לאסא המלך.
בהמשך מובאים באריכות דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל על שבט לוי, שלגביו כתב כי בני השבט הובדלו לעבודת ה' ולכן "לא עורכין מלחמה כשאר ישראל".
חברי המועצת מדגישים במיוחד את המשך דברי הרמב"ם, שלפיהם לא מדובר בשבט לוי בלבד, אלא בכל אדם ש"נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו".
לדברי הרבנים, מכאן עולה כי גם בני תורה המקדישים את חייהם ללימוד נמצאים במעמד זה, וממילא אין לגייסם אף בעת מלחמת מצווה.
"מה הוא הנטל?"
פרק מרכזי נוסף במכתב מוקדש לטענה בדבר "השוויון בנטל". חברי המועצת דוחים את נקודת המוצא שלפיה הנטל המוטל על הציבור הוא צבאי בלבד, וטוענים כי בני הישיבות נושאים בנטל מסוג אחר – עמל התורה.
"השאלה היא מה הוא הנטל", נכתב בגילוי הדעת. הרבנים מביאים את הפסוק "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'", ומרחיבים בדברי חז"ל על הזכות וההגנה שמעניק לימוד התורה לעם ישראל.
לדבריהם, "הנטל האמיתי הוא עמל התורה, ובנטל הזה נושאים בני הישיבות הקדושות ואברכי הכוללים".
עוד הם מדגישים כי עמל התורה אינו יכול, לשיטתם, להתקיים באותה צורה באמצעות לימוד פרטי בלבד, אלא דווקא במסגרת הישיבות ובתי המדרש, שבהם הלימוד נעשה בחבורה, תוך משא ומתן בדברי תורה.
"מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה?"
חברי המועצת מביאים בהמשך את דברי חז"ל: "מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה", ומבססים על כך את הקביעה שלימוד התורה מהווה חלק בלתי נפרד מההגנה על עם ישראל.
לדבריהם, הדברים מקבלים משנה תוקף דווקא בתקופה הנוכחית ובצל המלחמה והאתגרים הביטחוניים שעימם מתמודדת ישראל.
בגילוי הדעת נטען כי העובדה שמדינת ישראל מצליחה לעמוד מול אויביה אינה יכולה להיות מוסברת רק בדרך הטבע. חברי המועצת מייחסים זאת לזכותם של עמלי התורה "שיושבים והוגים בתורה יומם ולילה".
מכאן מגיעה הקביעה החריפה ביותר במסמך: "ואם כן הפוגע בבני הישיבות, ומנסה להפסיקם מלימודם ותורתם, הרי הוא פוגע במישרין בביטחון הלאומי!"
"אוי לנו אם דווקא כאן יהפכו את בני התורה למרמס"
לקראת סיום המכתב מתייחסים חברי מועצת חכמי התורה למקומו ההיסטורי של לימוד התורה בעם ישראל לאורך הדורות.
לדבריהם, גם בתקופות הקשות ביותר ובכל הגלויות נשמר עולם הישיבות, מתוך אמונה שלומדי התורה "מחזיקים את נשמת האומה".
"אוי לנו", חותמים חברי המועצת, "אם דווקא כאן בארץ ישראל, במדינה יהודית, יהפכו את בני התורה למרמס וינסו לפגוע בקול התורה".
גילוי הדעת החריג מגיע בשעה רגישה במיוחד, כאשר תשעת שופטי בג"ץ דנים בעתירות נגד החוק להקפאת מעצרי העריקים. מול העמדות המשפטיות שהושמעו באולם בגבעת רם בעד ביטול החוק, מועצת חכמי התורה מציבה עמדה הלכתית והשקפתית חד-משמעית: אין לפגוע בלומדי התורה ואין להוציאם מבתי המדרש לצורך גיוס.
