תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן בלב העיר: בחפירות שמנהלת רשות העתיקות במתחם הקישלה שבשטח מוזיאון מגדל דוד התגלתה תבנית נדירה ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לימי בית ראשון.
לדברי חוקרי רשות העתיקות, מדובר בתגלית ראשונה מסוגה בירושלים. במהלך השנים התגלו בעיר ובאתרים נוספים ביהודה צלמיות חרס רבות מתקופת הבית הראשון, אולם עד היום לא נמצאה בירושלים תבנית ששימשה לייצורן. הממצא החדש מספק לראשונה עדות לכך שלפחות חלק מהצלמיות יוצרו בירושלים עצמה.
התבנית נמצאה במהלך סינון אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון, במסגרת החפירות המתבצעות לקראת הקמת אגף חדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במוזיאון.
"החפירה בקישלה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם", מספרים ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. לדבריהם, מדובר באחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, המציגה רצף של תולדות העיר מימי מלכי יהודה ועד לתקופת המנדט הבריטי.
לאחר גילויה הועברה התבנית לעבודות שימור וניקוי בידי מומחי רשות העתיקות. במהלך העבודה הוסרו ממנה שכבות האדמה ונחשפו הפרטים הזעירים שהוטבעו בה. בהמשך יצקו המומחים חומר מתאים לתוך התבנית, וכך התקבל שחזור של פני האישה המקוריים – כולל תווי פנים ברורים ותסרוקת תלתלים מפורטת.
התעלומה שהעסיקה את החוקרים
צלמיות החרס מהתקופה מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה. הן מתוארכות בעיקר למאות ה-8–6 לפני הספירה, בשלהי ימי הבית הראשון, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין 10 ל-20 סנטימטרים.
לדברי ד"ר ראם, העובדה שעד היום לא נמצאו בעירר תבניות לייצור הצלמיות עוררה במשך שנים שאלה בקרב החוקרים: האם הצלמיות יוצרו בעיר, או שמא הובאו אליה ממקומות אחרים.
"גילויה של תבנית הייצור בקישלה הוא הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות ישירה לכך שלפחות חלק מן הצלמיות יוצרו בעיר עצמה", אמר.
במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מתקופת הבית הראשון: צלמיות נשים המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות", צלמיות של פרשים הרוכבים על סוסים וצלמיות בדמות בעלי חיים. על חלק מהממצאים נמצאו גם שרידי צבע המעידים כי הצלמיות היו צבועות, בין היתר, בצהוב, אדום ושחור.
משמעותן של הצלמיות ותפקידן בתקופה עדיין נתונים במחלוקת מחקרית. לדברי דבי בן-עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות, העובדה שהן התגלו בבתים, ברחובות ובקברים מלמדת כי הן היו חפצים נפוצים בחיי היום-יום. במהלך השנים העלו החוקרים השערות שונות באשר לשימוש בהן, וכעת מקווים ברשות העתיקות כי התבנית החדשה תסייע לשפוך אור נוסף על הסוגיה.
שר המורשת: "ממצא קטן בממדיו, גדול במשמעותו"
שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס למשמעות הממצא וקישר אותו לדברי חז"ל על המציאות הרוחנית בתקופת חורבן הבית הראשון.
"על פי חז"ל, בית המקדש הראשון חרב בשל שלוש סיבות עיקריות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים", אמר השר. "גילוי התבנית ליצירת צלמיות מימי בית המקדש הראשון בלב ירושלים, מעניק לנו הצצה מוחשית אל העולם שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל ואל המציאות הרוחנית והתרבותית שעמה התמודדו".
לדבריו, "זהו ממצא קטן בממדיו, אבל גדול במשמעותו: הוא מחבר בין דברי המקורות, עדות האדמה והמחקר הארכיאולוגי, ומזכיר שירושלים ממשיכה לחשוף בפנינו פרקים חיים מתולדות העם היהודי בארצו".
ובתוך כך, בקיץ הקרוב גם הציבור יוכל להתקרב לעבודת החפירה: במסגרת פעילות הקיץ של מוזיאון מגדל דוד יוזמנו משפחות להשתתף בסינון עפר שהוצא מחפירות הקישלה, בתקווה שבין רגבי האדמה הירושלמית יתגלו ממצאים נוספים מן העבר הרחוק של עיר הקודש.
