עולם התורה והחינוך החרדי נפרד במוצאי שבת מדמות חינוכית רבת השפעה, שרבים הכירו את פועלה מאחורי הקלעים אך מעטים ידעו עד כמה הייתה טביעת אצבעו משמעותית על הקמתם והתפתחותם של מוסדות התורה בארץ. הרב שלמה בנימין שרייבר זצ"ל, שנפטר בגיל 87, הקדיש עשרות שנים לביסוס עולם הישיבות והסמינרים, ובמשך תקופה ארוכה היה הכתובת המרכזית לכל מוסד חינוכי שביקש לקבל הכרה ורישיון.
על פי דברים שסיפר בנו, הרב אפרים שרייבר, ל"חרדים ירושלים", אביו נשא על כתפיו אחריות עצומה בתקופה שבה כמעט ולא היו בעלי תפקידים בתחום. לדבריו, במשך שנים שימש כמפקח הראשי על מוסדות החינוך החרדי מטעם משרד החינוך, והיה אמון על הליווי, האישור והפיקוח של ישיבות קטנות, סמינרים ומוסדות חינוך בכל רחבי הארץ.
לדברי בנו, בתקופה שבה כיום ממלאים את התפקיד עשרות מפקחים, אביו היה למעשה האחראי היחיד על התחום. "כל ישיבה קטנה שביקשה להיפתח, כל סמינר שביקש הכרה, כל רישיון – הכול עבר דרכו. הוא הכיר את ראשי הישיבות, את האדמו"רים ואת מנהלי המוסדות מכל החוגים והעדות, ועשה הכול כדי לסייע להקים עוד מוסדות תורה."

יתום קטן מסיביר שהגיע לארץ בנס
מאחורי הקריירה הציבורית עמד סיפור חיים מטלטל.
הרב שרייבר נולד בגליציה למשפחה רבנית מיוחסת, מצאצאי מרן החתם סופר. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו מאימת הנאצים, אולם במהלך הבריחה איבד את הוריו, והוא ואחיותיו גורשו לסיביר.
שם, כילד יתום, שרד שנים קשות של רעב וקור עד לסיום המלחמה. לאחר מכן נאסף יחד עם ילדים יתומים נוספים במסגרת מבצעי ההצלה שהביאו ילדים יהודים לארץ ישראל.
בנו מספר כי באחד הרגעים המכריעים בחייו נשאל הילד הקטן מה הוא זוכר מבית הוריו. במקום להשיב במילים, הוא סימן בידו את תנועת הנחת התפילין.
"הוא אפילו לא ידע לומר את המילה 'תפילין'. הוא רק הראה איך אבא שלו היה כורך את הרצועות על היד. בזכות המחווה הזאת הבינו שהוא מגיע מבית חרדי, וכך הועבר למסגרת תורנית. תמיד אמרו לו שכל חייו ניצלו בזכות אותו זיכרון קטן של תפילין."
גדל אצל גדולי התורה
לאחר עלייתו לארץ התחנך במסגרות תורניות, ובהמשך התקבל לישיבת חברון, שם זכה לקרבתם של ראשי הישיבה, ובראשם הגאון רבי אהרן כהן זצ"ל, שלדברי בני המשפחה גידל אותו ממש כבן.
עוד קודם לכן זכה לעידוד מיוחד מצד הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל, שזיהה את כישרונותיו והפנה אותו ללימוד בישיבת חברון.
במהלך שנות לימודיו התחבר לרבים מגדולי התורה של אותה תקופה, ובהמשך שמר על קשר קרוב עם מנהיגי עולם הישיבות מכל החוגים.
מקורב לבית ישראל מגור
רעייתו הייתה בת למשפחת קורלנסקי, מחשובי חסידי גור, ובזכות קשרי המשפחה התקרב מאוד לאדמו"ר בעל ה"בית ישראל" מגור זצ"ל.
לדברי בנו, הקשר ביניהם לא נבע רק מהשידוך המשפחתי. "הבית ישראל אהב מאוד לקרב תלמידי חכמים מישיבת חברון, ואבא היה מהבחורים שהיה מקרב במיוחד. הוא היה נכנס אליו, משוחח איתו בלימוד וזכה לקרבה מיוחדת."
שליחות לחיזוק התורה בארץ ובעולם
מלבד עבודתו בתחום הפיקוח, עסק במשך השנים גם בהקמת מוסדות תורה מעבר לים. במסגרת שליחויות חינוכיות סייע בייסוד ישיבות ומוסדות תורניים בארגנטינה ובארצות הברית, ולאחר מכן שב לישראל והמשיך בעשייה הציבורית.
בהמשך ניהל מוסדות חינוך שונים, ובשל ניסיונו הרב התבקש לעמוד בראש מערכות חינוך שנזקקו לשיקום ולביסוס.
רק לאחר מכן מונה לתפקיד שבו היה מזוהה במשך עשרות שנים – המפקח הבכיר על מוסדות החינוך החרדי.
האיש שהכיר כל ישיבה
לדברי בני המשפחה, כמעט כל ישיבה קטנה שנפתחה בארץ באותן שנים עברה דרך שולחנו.
"ראשי ישיבות, מנהלי סמינרים ואדמו"רים היו מגיעים אליו כמעט מדי יום. הוא חי את עולם התורה. המטרה שלו הייתה לעזור לפתוח עוד ישיבה, עוד מוסד, עוד מקום שבו ילמדו תורה."
לדבריהם, בזכות היכרותו העמוקה עם המערכת הצליח לסייע לפתיחת מוסדות רבים ולפתרון אינספור בעיות בירוקרטיות שניצבו בפני עולם התורה.
עשרים שנות שקידה לאחר הפרישה
עם יציאתו לגמלאות לפני יותר משני עשורים החל פרק חדש בחייו.
במקום לנוח, הקדיש את כל זמנו ללימוד התורה. מדי יום היה יושב שעות ארוכות על לימוד בעיון, כשהוא עובר מסכת אחר מסכת ביסודיות רבה.
"הוא אמר שכל השנים עסק בצורכי ציבור, ועכשיו הגיע הזמן להשלים את מה שרצה ללמוד בעיון. היו לו חברותות קבועות, סדרי לימוד מסודרים, והוא השקיע בכך את כל כולו."
גם בשנותיו האחרונות, כשהתקשה בהליכה, לא ויתר על סדר יומו. הוא המשיך ללמוד עם חברותות ולהתפלל במסירות, וכשכבר התקשה להגיע לבית הכנסת, התפלל בבית שכנו, הגאון רבי שמואל מינצר זצ"ל, שנפטר בשבוע שעבר.
בני משפחתו מספרים כי עד ימיו האחרונים שמר על סדרי לימוד קבועים, קם בשעות הבוקר המוקדמות ללימוד והתמסר לתורה כפי שנהג במשך כל חייו.
הרב שלמה בנימין שרייבר זצ"ל הותיר אחריו משפחה מפוארת ודורות של תלמידים, מחנכים וראשי מוסדות שזכו להסתייע בו לאורך השנים, לצד מפעל חיים חינוכי שהשפיע על התפתחות עולם הישיבות והחינוך החרדי בישראל. יהי זכרו ברוך.
