בימים האחרונים מצטברים בזה אחר זה אירועים בעיר, שלטענת גורמים שונים מצביעים על מגמה מדאיגה: הימנעות של המשטרה מעימותים עם מוקדי חיכוך במגזר החרדי, גם במחיר של פגיעה באכיפה ובשמירה על הסדר הציבורי.
הדיון הציבורי התעורר מחדש לאחר שהעיתונאי ידידה אפשטיין פרסם כי בעת שפנה למוקד המשטרה ודיווח על שוהה בלתי חוקי באזור מאה שערים, נענה לדבריו על ידי מוקדנית כי "כרגע אסור לי להיכנס לשם בגלל שזה אזור בעייתי, זה חרדים וחרדים לא אוהבים את המשטרה. אם אני אכנס לשם תיווצר לי עוד הפרת סדר".
הדברים, שעוררו סערה ברשתות החברתיות, העלו סימני שאלה בנוגע למדיניות האכיפה בפועל בשכונות החרדיות. גורמים המבקרים את התנהלות המשטרה טוענים כי מוקדנית אינה קובעת מדיניות על דעת עצמה, אלא פועלת בהתאם להנחיות ונהלים שנקבעו על ידי מפקדיה.
לטענתם, מדובר בחוליה נוספת בשרשרת אירועים מהתקופה האחרונה. כך למשל, בפריצה שאירעה לתחנת המשטרה בבית שמש טרם דווח על מעצרים משמעותיים הקשורים לאירוע, למרות חומרתו.
גם במהלך ההפגנה שהתקיימה בסוף השבוע מול תחנת לב הבירה במגרש הרוסים, כאשר עשרות מפגינים הקיפו את התחנה וניסו לפרוץ את שערי הכניסה, דווח כי השוטרים נותרו בתוך התחנה ולא פעלו לפיזור ההתקהלות. במקביל, אזרחים שפנו למוקד 100 קיבלו, לטענתם, תשובות שלפיהן "אין הנחיית פיזור" למפגינים במקום.
נשמעים טענות כי כאשר מחברים את כלל האירועים יחד, מתקבלת תמונה של מדיניות זהירה במיוחד בכל הנוגע לעימות עם מוקדי מחאה חרדיים. מנגד, במשטרה עשויים לטעון כי ההחלטות מתקבלות בהתאם להערכת מצב מבצעית, שיקולי בטיחות והצורך למנוע הסלמה מיותרת.
כך או כך, רצף האירועים האחרון מעורר שאלות ציבוריות לא פשוטות: האם מדובר בשיקול דעת מבצעי לגיטימי, או שמא במדיניות של הימנעות מאכיפה באזורים ובאירועים רגישים מחשש להפרות סדר רחבות יותר? השאלה הזו צפויה להמשיך ולעמוד במוקד הדיון הציבורי בימים הקרובים.
