פסק דין דרמטי

טלטלה בעולם החסידות: בית המשפט המחוזי מנסה לעשות סדר בסידגורא בעיר

המחלוקת הגדולה בין שני הפלגים בחסידות לאחר פטירת האדמו”ר עטרת ישראל זצ”ל מגיעה להכרעה משפטית - בית המשפט בוחן לעומק את זהות החברים והוועד

בית המשפט המחוזי בירושלים פרסם פסק דין מפורט ומקיף בתיק 4245-10-20 בעניין עמותת “מוסדות חסידות סדיגורה ירושלים”. התביעה שהוגשה על ידי חמשה מתומכי הרב יצחק יהושע העשיל שליט”א נגד מוסדות החסידות ונתבעים בראשות הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן שליט”א עוסקת בשאלה מרכזית: מי הם חברי העמותה ומי חברי הוועד שלה במועד הגשת התביעה.

השופטת בחנה לעומק את ההיסטוריה של העמותה שהוקמה כבר בשנת 1982 והתמקדה בשינויים שהתרחשו בה בין השנים 2005 ל-2007. באותה תקופה התנהל סכסוך בין הרב חיים יצחק כהן ז”ל לבין האדמו”ר העקבי אבירים זצ”ל ובנו עטרת ישראל זצ”ל.

בית המשפט קבע כי האסיפה הכללית מיום כ”א חשוון תשס”ו (20.11.2005) בה צורף כביכול הרב מרדכי שלום יוסף כחבר עמותה – לא היתה תקפה מלכתחילה או שבוטלה מאוחר יותר.

האסיפה השלישית מיום כ”ו באב תשס”ז (26.8.2007) הוגדרה על ידי בית המשפט כ”יישור קו” ו”יציאה לדרך חדשה” – שם פרשו כל חברי העמותה הוותיקים וצורפו חברים חדשים. הרב מרדכי שלום יוסף נכח באסיפה אך לא נרשם כחבר עמותה.

בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כי הרב מרדכי שלום יוסף נותר חבר עמותה מכוח האסיפה מ-2005. השופטת קבעה כי גם אם היה צירוף זמני – הוא בוטל באופן סופי באסיפה מ-2007. כמו כן נקבע כי עד סוף שנת 2018 לפחות לא הופיע שמו של הרב מרדכי שלום יוסף בשום דו”ח רשמי של העמותה לפני רשם העמותות ולא בפנקס החברים שנמצא במחשב העמותה.

הפסק דין עובר אחת לאחת על כל הדמויות שבמחלוקת ומבסס את ההכרעה על דיני העמותות תוך התייחסות למציאות הלא פורמלית ששררה בעמותה במשך שנים. בית המשפט מדגיש כי אף שהעמותה התנהלה בצורה חסידית מסורתית – ההחלטות המשמעותיות על חברות וועד חייבות לעמוד בכללי החוק.

התביעה עסקה גם בזהותם של תובעים כמו נפתלי טירהויז יצחק הלוי זאב צלר אברהם חיים ברנדווין ויוסף אהרן בריקמן וכן בטענות נגד נתבעים כמו שמחה מרגליות יוסף לוסטיג הרב שלמה יעקובוביץ וזאב גפני. בית המשפט בוחן את כל אחד מהם בנפרד על ציר הזמן של חיי העמותה.

פסק הדין משקף את הקושי הגדול שחווים בתי המשפט כאשר הם נדרשים להכריע במחלוקות פנימיות של חסידויות קדושות. השופטת ציינה כי לא באה לקבוע מי צודק רוחנית אלא רק לשאלה המשפטית הטהורה של זהות חברי העמותה וחברי הוועד במועד הגשת התביעה.

בחסידות סדיגורה ממשיכים להתפלל לשלום בית ולפיוס אמיתי בין כל חלקי החסידות כדי שמוסדות הקודש ימשיכו לפעול בשלום ובברכה לטובת כלל אנ”ש.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: haredim.jerusalem@gmail.com

הורידו עכשיו את האפליקצייה המובילה של 'חרדים ירושלים' אליכם לנייד

תגובות

אין לשלוח תגובות שאינם הולמות או מכילות דברי לשון הרע, הסתה ורכילות.
במידה ולא ניתן להגיב - הכתבה סגורה לתגובות.
0 Comments
החדשות ביותר
הישנות ביותר הכי מדורגות
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות
אולי יעניין אותך
עוד כותרות
error: Content is protected !!
דילוג לתוכן